אני הולך, אתה הולך, כולם הולכים לבית שאן!!

כשאנו מסתובבים בערים עתיקות כמו אתונה, רומא או קדיס, אנו מתפעלים ממבנים שנותרו ואוצרים בתוכם קסם של אלפי שנים, של רבבות אנשים שפסעו על אותן מרצפות, ניהלו חיים שוקקים וחלפו. אבל אם רוצים לבקר בעיר כזו, אין צורך במטוסים ובנסיעות ארוכות.

אחד המקומות העתיקים והקסומים ביותר בארץ נמצא ממש מתחת לאף, מרחק כשעה ושלושים מהמרכז, העיר בית שאן.

בין הסמטאות משובצות אלפי שנות היסטוריה יחד עם אטרקציות תיירותיות בנות זמננו.

רק כשהגענו ליום סיור בבית שאן הבנו כמה לא נוכל להספיק ביום אחד, מכיוון שלאט לאט נפתחו בפנינו עוד אפשרויות מעניינות, מסקרנות (וגם טעימות מאד).

לבית שאן ניתן להגיע בתחבורה פרטית או ציבורית וכל המקומות המעניינים של העיר מסומנים בעזרת שלטי הסברה והכוונה שמשובצים במפה שניתן להשיג באתר העירייה ובנקודות מבקרים בעיר, ליצירת מסלול מרתק.

התחנה הראשונה הייתה במבנה תורכי עתיק בן קרוב למאה שנים, בו שכן בעבר בית העירייה העותמני הישן. היום במקום עניינים מוניציפליים יש שם את "רוזליה", בית קפה חלבי וכשר שקרוי על שם הסבתא רוז'י שהנחילה לנכדתה חנה  את סודות האפייה. ישבנו במבנה ששמר על המאפיינים העתיקים שלו, כולל הקשת הרחבה, הקירות העבים שמבודדים את הסועדים מחום הקיץ שבחוץ, ופריטי הנוסטלגיה הרבים. אנו התרעננו בעזרת סוגי משקאות חמים שונים (ההמלצה שלי – לכו על הצ'אי לטה המענג) ופרוסות עוגה טריות בטעמים ביתיים.

המתיקות נתנה לנו אנרגיה מחודשת ויצאנו להתרשם מעתיקותיה המפורסמות של בית שאן. רק חצינו את הכביש והגענו אל רחבת "הסראיה". הרחבה קרויה על שם המבנה המרכזי שלה, שניצב בגאון מ1892 ובתחילה שימש כבית הממשל המקומי בתקופת השלטון התורכי. בהמשך הוא עבר גלגולים שונים כמו כשהפך למשרד משטרה ומכס, ונוספו לו חרכי ירי ועמדות הגנה. היום מככב המבנה בחגיגות ה"סקיתומרקט" שהן יריד ענק בחודשי הקיץ, בכל יום חמישי, של מוסיקה, קולינריה, אמנות ועוד, בשעות הערב, כשהשמש מפנה את מקומה לירח קסום ולרוחות המלטפות.

באותו מתחם נמצא גם מוזיאון בית שאן, השוכן במצודה צלבנית שהוסבה לאחר מכן לבית הדואר הישן, והאוצר בתוכו את כל סיפור העיר בתמונות, חפצים, וסיפורים של המדריכים המתנדבים בני המקום.

מרחק הליכה קצר והגענו אל ההיפודרום, מקום בו ניתן כמעט לשמוע את שאגות הקהל לעידוד המתאבקים והלוחמים השונים שהופיעו בו (לא תמיד מרצונם החופשי… ). ההיפודרום צמוד לטיילת מטופחת שממשיכה לשני הכיוונים לפינות ירוקות שונות של העיר.

אחת מהן היא פארק בית שאן  שבליבו מפכפך נחל חרוד והוא מקום אידאלי לפיקניקים ולמנוחה למבוגרים, בעוד שילדים יכולים להתרוצץ בבטחה, לשחק במתקני המשחקים, לצפות בצבי המים בנחל וליהנות מהטבע הרגוע בליבה של עיר. שווה לשים לב במיוחד לעצי הדומים, כן אלה מ" כפרי הדומים שניערתי משיזף" מתוך" ביתי אל מול גולן" , ומ"עץ הדומים תפוס", כאן הם במלוא תפארתם וטעמם.

אחרי כל הרוגע הזה עברנו לאדרנלין בדמות "מגה קארטינג בית שאן" שממוקם במרכז צים סנטר. מדובר במסלול הפתוח הארוך בארץ והוא מתפתל, אתגרי ובעיקר מהנה. יותר מחצי קילומטר של מסלול שכולו פיתולים והפתעות, תוך שמירה על בטיחות מקסימלית כמובן. אחרי הדרכה מסודרת מקבלים קסדה ויוצאים לדרך, לקרוע את הכביש ולראות כמה אנחנו באמת נהגים טובים. (ולזוכים יש גם גביעים, פודיום וכל מה שצריך!).

כל הפעילות הזו עוררה את התיאבון והגענו לחלק הקולינרי של הסיור, "סירים וסיפורים", שהוא מיזם של נשים בשלניות בסגנונות שונים שמארחות בבתיהם. אפשר לבחור בארוחה מלאה אצל אחת מהבשלניות, או לעבור מבית לבית ולטעום מכל העולמות ביחד. אנו התחלנו בביתה של מיכל דיין, שמבשלת בסגנון טוניסאי. התענגנו על סלט לימונים כבושים, קוסקוס מסורתי ומשקה שקדים, וכמובן הסיפורים על משפחתה של מיכל ועלייתה לארץ, במקביל לתולדות בית שאן.

את המנה העיקרית סעדנו בביתה של לילי טויזר, אשפית המטבח הפרסי שעיטרה את השולחן במנות בשריות כמו גונדי, לצד מנות צמחוניות ומגוונות, וגם אצלה ניתן היה לשמוע סיפורים רבים על חיי המשפחה בדורות קודמים ועד היום.

על המתוקים ניצחה סוניה אזולאי, מארחת בסגנון מרוקאי שערכה שולחן בנוסח המימונה, של עוגיות, ריבות, תה, עוגות מטוגנות ומה לא, לצד התפאורה המתאימה של מוסיקה, כובעים, קישוטים וכל מה שצריך כך שגם הפולנים מביננו קמו לרקוד.

הערב ירד וזו הייתה הזדמנות מצוינת לבקר בגן הלאומי בית שאן לאטרקציה המיוחדת "לילות שאן", שהיא שילוב של עתיקות המקום ומופע אורקולי. בגן, שכמובן אפשר ומומלץ לסייר בו גם בשעות היום, ישנן עתיקות רבות מהתקופה הרומית – ביזנטית כולל רחוב רומי, קארדו, שדרות עמודים ובתי מרחץ ועוד. אנו צפינו במופע מרהיב שהוקרן ישירות על הקירות העתיקים וסיפר את סיפורה של העיר בית שאן ותושביה. לאחר המופע סיירנו בין העתיקות בליווי מדריך ששילב הסברים ביחד עם סיפורים פיקנטיים על אורח החיים באותה התקופה. המבנים והעמודים הוארו באורות מתחלפים ובהקרנות שהשיבו לחיים את החלקים השונים של הפארק כפי שהיו לפני אלפי שנים וכולנו היינו מוקסמים.

כשעזבנו את בית שאן הבנו כמה עוד לא ראינו וכי ברור שנחזור שוב!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.