בסקוויטים "פתי בר" הם קלאסיקה. אנחנו מנשנשים אותם, אנחנו מציעים אותם לילדים בזכות הנימוחות שלהם, ואנחנו מכינים מהם הרבה דברים- ממתכון פשוט ביום הולדת לילדים- של כדורי שוקולד של פעם, ועד עוגות שכבות מרהיבות, ואיך אפשר בלי קינוחי כוסות?

הבעיה עם קלאסיקה שאסור לשנות אותה, כי כולם כל כך רגילים, שכל שינוי נתפס כמעט כ"בגידה". מצד שני, אסם הכריזה על אסטרטגיית תזונה שבה מוסיפים למוצרים ערך תזונתי נוסף (להלן ה"פלוס"), וכבר יצא לי לנסות כמה וכמה מוצרים מהסידרה- כולם בדיוק אותו דבר כמו המקור, בתוספת ערכים תזונתיים אקסטרה. הנה הסיקורים – חלק א וחלק ב.

 

ועכשיו גם פתי בר מצטרף לחגיגה והופך ל"פתי בר פלוס" שכולל חמישים אחוז דגנים מלאים – באותו גודל אריזה ובאותו מחיר.

כדי לבדוק את המוצר החדש, החלטתי להכין מתכון שאני מכינה הרבה, ולראות איך הבסקוויט החדש מתנהג.

אז הכנתי "פאי פודינג" שזה שילוב של פאי עם תחתית בסקוויטים , ביחד עם מילוי פודינג של פעם בטעם שוקולד.

וזה מה שעשיתי.

ריסקתי בבלנדר 250 גרם "פתי בר פלוס" (וכמובן שטעמתי, לא מצאתי הבדל בטעם), ובמקביל המסתי בערך 150 גרם חמאה.

 

ערבבתי את הבסקוויטים המרוסקים עם החמאה (הכמות של החמאה היא "בערך" כי זה תלוי בתחושה, כשהבסקוויטים הופכים למשהו שאפשר להשטיח ולא מתפוררים).

ריפדתי תבנית פאי בכל צדדיה.

בסיר הרתחתי 2 כפות קקאו משובח עם שלוש וחצי כוסות חלב.

 

בקערה נפרדת טרפתי 4 חלמונים עם 4 כפות קורנפלור ועוד חצי כוס חלב. חשוב- לערבב כל הזמן כדי שהקורנפלור לא יתמצק בגושים.

כשהחלב עם הקקאו רתח, הסרתי מהאש (השארתי את הלהבה דלוקה), ועשיתי השוואת טמפרטורות עם החלמונים, ואז כשהם היו חמים מספיק, שפכתי אותם בחזרה לסיר של החלב, שעדיין לא הוחזר לאש.

 

הוספתי 7 כפות נדיבות של סוכר (למעשה המתיקות היחידה שיש בתערובת, קקאו וקורנפלור הם מרים בעצמם) ובחשתי.

החזרתי לאש וערבבתי כל הזמן. תוך כמה דקות הפודינג התחיל להיות מאד סמיך וצמיגי.

הסרתי מהאש ומזגתי לתבנית עם תחתית הבסקוויט.

 

שמתי במקרר לכמה שעות עד שיתמצק.

 

אפשר כמובן להכין גם כקינוח כוסות.

כולנו אוהבים להרוויח כמה שיותר, ואם אפשר באותו מחיר לקבל גם את הבסקוויט האהוב, וגם תוספת בריאות- למה לא?

 

 

כשרות:  בדץ העדה החרדית

ניתן להשיג ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות.