הגידו "מגידו"- פסטיבל "צלילי טבע 2016".

12828951_999653810087702_2381926497581892526_o

האביב כבר מראה נוכחות, הימים מתארכים, השמש מתחילה לחמם ואין כמו שבתות של טיולים בארץ לעשות טוב לכל המשפחה. בשני לאפריל 2016, ממש אוטוטו, מתחיל באזור מגידו פסטיבל "צלילי טבע 2016" שכולל שלוש שבתות של כל טוב.

זה מתחיל בקמפוס בית ספר מגידו בשבת הראשונה- השני לאפריל, עם "יריד משלנו"- שבו יש שוק איכרים מכל טוב הסביבה, מצוין לרכישות עבור פסח המתקרב, דוכני אמנים- אוסף נהדר של מתנות לעצמכם ולאחרים, מופעים  של נוער האולפנה למוסיקה ו"כמו העשב" של  עמית פישביין, אשל לב אור ונדב מנור, וגם הופעות לכל המשפחה כמו "בארץ אפשר גם אחרת".

בשבת שלאחר מכן – התשיעי לאפריל, בקיבוץ מגידו אסור להחמיץ את היריד המקומי , כולל חוות תלמים (שארחיב עליה בהמשך), אמנים ודוכנים, הכל תוצרת המקום, הכי מקומי ומקורי שיש.

השבת החותמת את הפסטיבל היא ב16 לאפריל, והיא כוללת בתים פתוחים של אמנים ביקנעם, החל מעשר בבוקר ועד ארבע אחרי הצהרים.

לרגל האירועים הוזמנתי לטעום מעט מנפלאות אזור מגידו ומה שיהיה בפסטיבל.

את הביקור פתחנו בקיבוץ דליה, שם טעמנו את ארוחת הבוקר של בית ההארחה "זוהר בדשא"

המקום המיועד לחופשות משפחתיות, ממוקם בסך הכל כשעה נסיעה מהמרכז, ומהווה בריחה של טבע וצבע. מי שמתאכסן במקום יכול לטייל באטרקציות הרבות שבסביבה, וכן להנות מביקור בדיר, חוות סוסים טיפולית, יקב דליה, טיפולים אלטרנטיביים בתיאום מראש ועוד.

אחרי ששבענו הגיע הזמן ל"אקשן" ואת זה מצאנו ב"חוות דובי" ברמות מנשה, שהיא סוג של מערב פרוע אמריקאי שנותן את החוויה הכוללת – ניתן להנות מימי כיף, ימי חברה, טיולי סוסים כולל כניסה לעין המחוללים, טיולי ג'יפים בערוצי נחל דליה, פארק מתקנים יעודי בליווי יועצים ארגוניים, טיולי סגווי, סדנאות – מנהיגות, צחוק, בישול, קלפים ועוד, משחקי בוקרים – הטלת לאסו, חץ וקשת, הטלת פרסות ועוד, אהלי טיפולים, הווי בוקרים וכמובן להוסיף לכל זה ארוחות כשרות. החוויה שלנו היתה עם להקת "חוות דובי" שביחד עם המוסיקאי גילי ליבר מלהקת "גאיה" שהופיעו במיטב שירי הקאנטרי , תוך הסברים וסיפורים מפיו של דובי סלמן, מקים החווה, שהפך את אילוף הסוסים והרכיבה המערבית למקצוע בארץ, וצוות החווה והסוסים שלה הופיעו ומופיעים מאז בשלל סרטים, פרסומות ואף במופעי אופרה גדולים.

(בתמונות למעלה ולמטה- קצת מהאווירה בחוות דובי)

וכמובן ההופעה –

התחנה השלישית בטיול היתה "מרכז התעסוקה תלמים" בקיבוץ מגידו. חוות תלמים היא מרכז התעסוקה הראשון והיחיד בארץ לחקלאות אורגנית  שבה מועסקים כ120 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. העובדים, המכונים "חברים" מגיעים מכל הסביבה ועובדים כשבע שעות מדי יום במגוון תחומים רחב – טיפול בדיר ובבעלי החיים, טיפוח גן ירק אורגני, אריזה ויצירה. זהו מרכז תעסוקה שמכבד את עובדיו ונותן להם עבודות מורכבות ומאתגרות יותר מאשר מה שמקובל . עמותת "אשכולות בעמק ובהר" היא שותפה פעילה ואקטיבית בפעילות במקום.

במסגרת הפסטיבל, בשבת 9 לאפריל מתשע בבוקר עד שתיים בצהרים- כניסה חופשית למקום ותשלום סמלי על פעילויות. – יצירה מחומרי הטבע שבחווה, בניה בבוץ, הכנה ושתילת עציצים, האכלה וטיפול בחיות שבדיר ובספארי, סרט ותערוכת צילום.

תחנתנו הרביעית היתה בעין השופט, שם שמענו את סיפורו המופלא של ה"סליק".

מעל לשישים שנה היה סוד חבוי מתחת למדגרה של קיבוץ "עין השופט", שלימים הפכה לחדר כושר- היה שם סליק מ1945, שחפרו קבוצה של שותפי סוד, שנשבעו לשמור עליו עד יומם האחרון. רק כשאחרון החיים מבין החופרים הגיע לגיל 97 הוא נאות לגלות איפה בדיוק הוא נמצא. בביקורנו שמענו הרצאה מרתקת מפיו של אחד מבניו של אחד החופרים, שסיפר על גילויו של הסליק, שהכיל כמות גדולה של נשק וחומרי נפץ . במסגרת ההרצאה אף ראינו סרטון שהראה את שלבי גילוי הסליק, ואת התעקשותו של החופר הקשיש לרדת כדי לבדוק מה הולך "שם למטה" . לאחר מכן עברנו לראות את הנשק עצמו, שמוצג בחדר סמוך.

הביקור היה המחשה פיזית של פרק חשוב בתולדות המדינה. חווית הביקור ב"עין השופט" קיבלה נופך מתוק במיוחד כשעברנו במאפיית "דולצ'צ'ה" שבקיבוץ וטעמנו את אזני ההמן והעוגיות המיוחדות שנעשות בתשומת לב מיוחדת , בסגנון איטלקי ביתי.

 

התחנה האחרונה בסיור היתה בביתו של האומן אלכסנדר קירזנר ביוקנעם. לצערינו האומן עצמו כבר נפטר, אבל את התערוכה מציגה רעייתו, שמספרת על ההסטוריה, הרקע והתוכן של היצירות הרבות שפזורות בבית ובגן.

בביקורנו סיפרה הגברת קירזנר כי עבודותיו של בעלה נבחרו להיות מיוצגים בטיילת ממילא, כשבדרך כלל בוחרים שם כשש עבודות לאומן, אבל האוצרת לא יכלה לבחור ולכן לקחה 26 יצירות.

העבודות שרובן לקוחות מעולם המוסיקה והמחול, מעבירות בצורה לא מילולית את המוסיקה, התנועה, ומבנה הגוף של המוסיקאים והרקדנים, במקביל לעבודות שעוסקות גם בשואה ומוצגות בקומה השניה של המבנה.

כאמור במקומות אלו ועוד, יתקיימו אירועים בתקופת הפסטיבל (ולא רק).

"מועצה אזורית מגידו"  קיימת מאז השלטון הבריטי ורוב השטח שלה הוא ברמת מנשה, אם כי כוללת גם את עמק יזרעאל. היום כלולים בה 13 יישובים ושטחיה הוכרו על ידי אונסק"ו כ"מרחב ביוספרי". מרחב ביוספרי הוא מרחב מוגדר שמוכר על ידי תכנית האדם והביוספרה (MAB) של אונסק"ו והוא שם דגש על המשך התפתחות האדם בסביבתו, תוך מחוייבות לשמירה על ערכי הנוף והטבע, בדור הנוכחי ובדורות הבאים.  שטחי המועצה מחולקים לאזורי ליבה, חייץ ומעבר ויש להן כללים לגבי דרגות פיתוח, שימור וכללי התנהלות המותרים באזור.

מגוון הטבע כולל חורש טבעי, יערות, דרכי נוף, נחלים, חניונים, שבילי הליכה ואופניים, שטחי חקלאות, נוף פתוח, גבעות מתונות ושטחי מרעה. חשיבות השמירה על המרחב כביוספרי היא בשילוב של צרכי התושבים ושימור הערכים הגאוגרפים, אקולוגיים, הסטוריים, תרבותייים וקהילתיים. גם מערכת החינוך במגידו מבוססת על עקרונות המרחב הביוספרי.

(ותראו את הפריחה המשגעת שמצאנו בשולי הדרך ובכל מקום)

יש עוד הרבה אטרקציות ואירועים באזור מגידו, גם בפסטיבל וגם בימות השנה הרגילים, במרחק קצר מהמרכז, כמו להגיע לטוסקנה.

יש ממש עוד קצת זמן עד הפסטיבל, אפשר לבחור מתי להגיע ופשוט להכנס למכונית ולנסוע, זה שווה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.