טאיה – קדימה למזרח הרחוק.

פעם כשהיו אומרים "מסעדה" התכוונו תמיד לתל אביב. עכשיו ישנם יישובים רבים שהופכים למעוזי אוכל איכותיים ושחוסכים לסועדים את הפקקים והעדר החנייה בתל אביב. הישוב "קדימה" ממוקם בלב הארץ, ועכשיו אפשר למצוא בו מכל טוב ולכל טעם.

הוזמנתי לנסות את "טאיה"– מסעדה אסיאתית שקיימת שם כבר שלוש שנים, ושאין לי מושג איך פספסתי פנינה כזו עד עכשיו. האוכל האסיאתי הפך פופולארי בארץ, ומכניסתו לארץ, בהתחלה תחת ההגדרה של "מסעדה סינית" שהגישה מנות ברווז בתוך נייר כסף מקופל כמו ברווז עם רוטב אדום מזעזע, ועד היום עבר דרך ארוכה והפך לאהוב על כל הגילאים (ותיכף תראו כמה זה "כל הגילאים").

הרעיון מאחורי "טאיה" כפי שהסביר יואב רפאלי, אחד השותפים במקום (ביחד עם השף ירון שנבל והשותף השלישי עידו רונן- כולם חברי ילדות) הוא לא להעתיק מנות אסיאתיות אלא לקחת רעיונות וחומרי גלם, וליצור מהם חוויה חדשה, מעבר לאכילה, הכל כמובן מחומרי גלם טריים למנות שמוכנות כל יום. המטבחים שמהם נלקחת ההשראה הם הסיני, היפני והתאילנדי.

כשנכנסתי הופתעתי מנוכחות ילדים, חלקם ממש קטנים, במקום , שישבו עם משפחתם ונשנשו סושי כאילו שנולדו עם צ'ופסטיקס ביד. מעורר שמחה לראות הורים שמלמדים את ילדיהם מגיל קטן להפתח לטעמים שונים ומגוונים ולא להצמד ל"שניצל-צ'יפס-קטשופ" הנדושים והמשעממים.

אחרי שהפרעתי לאומן הסושי בעבודתו על ידי הפלאשים שלי (וחלק קטן מהתמונות ניתן לראות כאן בפוסט) עברתי לשולחן הערוך באלגנטיות, להתחלת הטעימות. על השולחן  כבר חיכו קעריות עם חמוצים פריכים שהלכו מצוין עם בקבוקון הסאקה החם שהזמנתי, ושעשה מצב רוח מצויין.

בנוסף היו על השולחן התפריטים – בתוך טאבלטים שמאפשרים לראות את המנה, את החלקים שלה ואת כל האפשרויות בשימוש נוח וידידותי.

כשהמנות הוגשו, אי אפשר היה לפספס את הכלים האותנטיים והיפיפיים- מקערות ההגשה ועד לקומקום התה, יצירות אומנות שימושית מקסימות.  מעלעול בתפריט למדתי על המחירים הסבירים מאד (ובהמשך גם תוכלו להתרשם בעצמכם ) כך שמשפחה יכולה לבוא להנות בשקט, בלי לדאוג על התקציב. (וכמובן יש גם מנות ילדים, אם כי כאמור הילדים נהנים ממנות רגילות לגמרי ).

לדברי רפאלי, במשך השבוע הסועדים הם בעיקר מיישובי הסביבה, ובסופי שבוע מכל מקום אפשרי.

על המנות כאמור אמון השף ירון שנבל למד ב"פרנץ' קולינרי" בניו יורק ולאחר מכן התמחה במסעדות , כולל מסעדות מישלן.

ממנות הפתיחה הגיעו ארבע שהדגימו את הכיוונים השונים שיש בתפריט:

"זואי פפאיה"-  סלט פפאיה, עגבניות שרי, בצל, בוטנים, כוסברה, שום, צ'ילי ברוטב ליים  (29 שקלים בתפריט- איפה מוצאים עוד מחירים כאלה?).  בדרך כלל אני חוששת מסלטי פאפאיה בגלל שהם נוטים להיות חריפים. במקרה של ה"זואי" היה מדובר במנה מפנקת, מרעננת, לא חריפה בכלל, מזל שאני כזו מנומסת שהשארתי גם לחבריי לשולחן לטעום כי הייתי יכולה לחסל הכל לבד.

"קלמרי בונג"- קלמרי מוקפץ עם שעועית, בצל ירוק, שיטאקי, בוטנים, כוסברה וצ'ילי ברוטב סויה וג'ינג'ר( 36 ₪) – מנה חמודה, הקלמרי היה עשוי היטב, וקיבל ליטוף מכל שאר המרכיבים בצלחת.

"סלמון ווקאמה"  היה מנת ספיישל שיוצאת כמו ספיישלים אחרים בהופעות אורח, להפתעת הסועדים. אני מאד אוהבת וואקמה, והמנה כללה גם אטריות זכוכית, ג'ינג'ר וחמוצים (36 שקלים). המנה היתה מעין "מנה מפורקת" שניתן היה לאכול בחלקים או לערבב לפי הטעם.

ואחרונה חביבה- מנה שמוגדרת כ"מנת פתיחה זוגית" – "סייגון צי'קן" – גיוזה במילוי עוף בתיבול וויטנמי , גזר, פטריות שמפיניון, בצל, חלב קוקוס, קארי ירוק ובצל סגול. (59 שקלים). אהבתי את שילוב חלב הקוקוס שתמיד מחמיא מאד לעוף. הגיוזה שפעה מילוי אבל החזיקה את הצורה שלה והיה קל לנגוס (וגם להחזיק עם מקלות אכילה- למרות שכמובן למי שרוצה יש סכו"ם רגיל).

(בתמונה מימין- השף ירון שנבל, ולצידו משמאל יואב רפאלי)

ואז הגיעה הספינה….

בתפריט יש קומבינציות סושי רבות, מגוון ענק של סוגים וטעמים של צמחוני, מנות דג ופירות ים, עם טמפורה ובלי (ואם אתם רגישים לגלוטן בבקשה ציינו ויכינו לכם ללא גלוטן), עם צ'יפס בטטה, עם טופו, ועוד. בגלל שהיינו קבוצה, קיבלנו "סירת סושי" ענקית שעליה היו מסודרים סוגים שונים ומגוונים, כמובן יחד עם הרטבים והמטבלים הנדרשים. כאן זה כבר ענין של טעם, אני מאד אוהבת דגים נאים למשל, ולכן אהבתי את מנות הניגירי עם דגים כמו סלמון או טונה, וכן הסושי עם שביבי הבטטה היו ניגוד מרקמים מעניין. הצבעוניות היתה יפיפיה (ובתמונות רואים רק חלק קטן) והסירה חוסלה לגמרי חוץ ממבנה העץ שלה.

כדי להתכונן למנות העיקריות, קיבלנו "מרק גיוזה תאילנדי"- גיוזה עוף , קארי אדום, פטריות, גזר, נבטים, בצל ירוק וכוסברה (34 שקלים). בגלל שאנשים יודעים שאני לא מתמודדת היטב עם חריף, כבר קיבלתי אזהרות שיש כאן חריפות בינונית. בחשש מה טעמתי. שמחתי לגלות שזו ממש חריפות עדינה, שמורגשת בעיקר אחרי הלגימה, בעמקי הגרון. הגיוזה לא חריפה כך שגם אם למישהו קצת פיקנטי, נגיסה מהגיוזה מנטרלת את העקצוץ. בגלל שבמסעדה מתחשבים מאד בצמחונים, ויש הרבה מנות צמחוניות, עבור אחד מאיתנו שהוא צמחוני, הגיוזה הוחלפה באחת עם מילוי בטטה, כדי שגם הוא יוכל להנות מהמרק.

בעיקריות היו שלוש-

בו-לוק-לאק קוביות פילה בקר במשרה סויה, ג'ינגר, בצל, בצל ירוק במטבל ויאטנמי- (73 שקלים )- מנה עשירה מאד, אני פחות התחברתי, אולי בגלל שהיה ערב חמים יחסית . מנה שלטעמי תתאים יותר לחורף קריר. לחבריי לשולחן לא היתה בעיה לחסל את המנה שהגיעה עם קערית אורז.

פיסטוק נודלס– – אטריות ביצים, פלפל אדום, קישואים, טופו, חלב קוקוס, בצל ירוק, כוסברה, פיסטוק למון גרס וצ'ילי –( 53 שקלים). זו מנה שיועדה במקור לצמחונים, אבל האמת, אני אהבתי אותה גם כקרניבורית (אם כי התעלמתי מהטופו, הייתי מסתדרת בלעדיו). לא הכרתי את שילוב הטעמים הזה ושמחתי לנסות.

גנרל טו סו – קוביות עוף קריספיות, בקרמל ג'ינגר פלפל ירוק ואדום ובצל ירוק צילי 62 –הפיבוריט המתוק – מנה ששמעתי שהיא פייבוריטית של ילדים, ובהחלט ניתן להבין למה- קוביות העוף מצופות במתקתקות קרמלית ומוקפת בירקות פריכים, פשוט ממתק של מנה.

אם הייתי צריכה לבחור מהכל ולהרכיב לי ארוחה מושלמת, המנה הראשונה היתה סלט הפאפאיה, העיקרית הגנרל טו סו ובהחלט הייתי מכניסה גם איזה "שוט" של המרק באמצע (וכמה סושי).

כמובן שאי אפשר לסיים ארוחה בלי מנות קינוח ובתפריט יש משני העולמות- גם מנות אהובות בישראל כמו סופלה וקרם ברולה, וגם מנות בהשפעות אסיאתיות- ומהן קיבלנו שתיים:

נמסיס קוקוס– טראפל שוקולד על מצע מוס קוקוס, ומעל מוס וניל רום –  (הוגש עם תותים – 34 שקלים) – מנה לאוהבי השוקולד והמתוק, אם כי חמצמצות התותים נתנה קונטרסט למתיקות.

בננה נוטלה– קרפ במילוי בננה ונוטלה עם שבבי אגוזים – (הוגש עם כדור גלידה – 31 שקלים) – שילוב בננה ונוטלה תמיד כייפי בתוך קרפ, אווירה של אוכל רחוב בתאילנד, כאמור עם כדור גלידה לשילוב של קר וחם ביחד.  אני העדפתי את המנה הזו על פני ה"נמסיס" פשוט בגלל שהיא פחות מתוקה ויותר קלילה אחרי הארוחה הגדולה שאכלנו, אבל בשולחן הנטייה של כולם היתה לטובת ה"נמסיס".

ביחד עם המתוק הגיע גם תה בקומקום אותנטי, אם כי קיצרנו מאד את "טקס התה" המסורתי כדי להגיע כבר לקינוחים….

מעבר להגעה עם חברים או משפחה, אפשר גם לחגוג אירועים (יש גם רחבה קדמית גדולה, מקורה בחורף, שבה ילדים יכולים להתרוצץ ולחזור להורים בשקט) והצוות ידידותי מאד ומתחשב בכל בקשה- ללא גלוטן, צמחוני, חריפות, המלצות ועוד.

אין לי מושג איך אומרים "טעים מאד" באחת מהשפות האסיאתיות, ולכן אסתפק בעברית- טעים מאד!