"שדות שבעמק…." אז זהו, שממש לא רק שדות.. השדות אמנם פורחים עכשיו לקראת ט"ו בשבט , והם סיבה מצוינת להגיע לעמקים, אבל הם בהחלט לא הסיבה היחידה.
סיבה ענקית במיוחד להגיע לעמקים בדיוק עכשיו , היא כי החל מה17 לינואר עד 28 בינואר 2016, מתחיל "פסטיבל טעמים בעמקים " – בשנתו ה12, ומהווה חוויה של "מהחקלאי לצלחת" באזור עמק יזרעאל – מסעדות, יקבים והרבה ירוק בעיניים.
ומה יש שם בדיוק? מה לא? ארוחות ואירועים קולינריים (שיפורטו בהמשך), מפגשים עם חקלאים בשדות, סיורי הכרות עם החקלאות (מצוין לילדים שחושבים שהתפוח גדל בסופרמרקט) , תערוכות אומנים בתוך המסעדות והיקבים, הרכבים מוזיקליים, טעימות מכל טוב העמק- דבש, יין, שמן זית, ירקות ופירות טריים- גן עדן של ניחוח, טעם ובריאות.
לא סתם נבחר המועד, ט"ו בשבט הוא נשיקת אלוהים לחקלאות- השדות פורחים, השקדיות ממגנטות בריח ובצבע, פרחי החורף- הכלניות, העיריות, הרקפות, הכל פורח ומעלה בשומת לאוויר, וביחד עם הריחוק מערפיח העיר יש כיף עצום פשוט לנשום את כל הטוב הזה. ואחרי שנושמים מלוא הריאות אפשר גם לקחת חלק בפעילויות רבות בחוות התבלינים, נטיעות ביערות קק"ל, ומסלול חדש עם נגישות בין תחנת הנזירים לראס עלי. וכשנעשים רעבים מכל הטבע הרענן הזה מגיעים לחגיגה קולינרית עם משתאות שף במיטב תוצרת העמק.
במסעדות הפסטיבל כולל ארוחות של שלוש מנות 79-109 שקלים, שצריך להזמין אליהן מקום מראש, וגם בכל מסעדה יהיה ערב אקסטרה מיוחד, כך ששווה לבדוק מה מציעה כל מסעדה בכל ערב מעשרת ימי הפסטיבל.
המסעדות שמשתתפות בפסטיבל:
ברמת ישי- "אדלה" ו"לימוזין", בבית שערים- "בלה", בהיוגב – דורון בר און, ביקנעם המושבה- "טנדיוקה" (כשר), בבית לחם הגלילית (כשר) ובקריית טבעון משתתפות שלוש – "פינת האוכל החדשה", "קימל בגלבוע" ו"שלו ביער".
יקבי הבוטיק שמשתתפים הם: יקב הגבעה- בקיבוץ גבע, יקב טוליפ בכפר תקווה, יקב סריג במרחביה ויקב שדות בשדה יעקב ובכולם אפשר לטעום ולהשתתף בסיורים מודרכים . (ויקבי בנימינה משתתפים במסעדות ומציעים מבחר יינות במחירים אטרקטיביים בבקבוקים ובכוסות.
וכדי לא ללכת לאיבוד בכל זה, הקרן הקיימת לישראל ישלבו בטיולי סוף השבוע שלהם סיורים מודרכים ללא תשלום שיסתיימו בחווית "טעמים בעמקים".
עד כאן ההסברים, עכשיו החוויה – הוזמנתי להשתתף בסיור לדוגמא, ממש על קצה המזלג (והכף, והסכין, והצלחת והכוס) ולהגיע לחלק קטן מתוך שלל המקומות המשתתפים בפסטיבל.
את הבוקר התחלנו בארוחת בראנץ' מפוארת ומושקעת ב"פינת האוכל" – שהמוטו שלה "לארוז ולקחת/ לשבת לאכול בנחת" . ובאמת, אפשר לקחת אבל למה לעשות את זה אם יש שולחנות ערוכים ואפשר לשבת בכיף ולטעום כמה שיותר? סלטים, פשטידות, תבשילים, ירקות, לחמים, ממרחים (_כולל ממרח עדשים מומלץ ביותר) , מבחר צמחוני וטבעוני, לביבות שונות, מיצים וחליטות, תבשילים, אנטי פסטי, והמון סוגי מתוקים. בכל מנה שטעמנו שם הרגשנו את הטריות, היצירתיות והיד האוהבת. במסגרת הפסטיבל תערך שם קבלת שבת מיוחדת שאסור לפספס.
במהלך ימי הפסטיבל תהיה ארוחת טעימות ב89 שקלים.
כדי להוריד את הקלוריות נסענו לגן הלאומי בבית שערים. העיר שבתקופה הסטורית אחת היתה ביתו של עורך המשנה- רבי יהודה הנשיא- המנהיג הדתי, הרוחני והמדיני החשוב ביותר ,היתה מרכז תשומת הלב וכולם נהרו לשם, לחיות או להקבר בה, וכך נוצר הגן הלאומי שופע העתיקות . אנו ביקרנו במערות הקבורה, שהיו נעימות מאד בעונה זו של השנה, וראינו כיצד אנשים במעמדות שונים נקברו בטכניקות שונות ועיצובים שונים לארונות הקבורה שהפכו לא אחת ליצירות אומנות מושקעות.
למעשה, בית הקברות הזה הוא אחד מבתי הקברות היהודים הגדולים ששרדו מהעת העתיקה וחשיבותו ראשונה במעלה. ניתן גם לעלות למעלה, לפסלו המרשים של אלכסנדר זייד על סוסתו.
אחרי טיול העתיקות נעשינו צמאים, והתחנה הבאה היתה "יקב שדות" במושב שדה יעקב.
אחרי הסבר על אודות ייצור היין (כשר) במקום, ישבנו במרפסת שצופה על כרמים ממש כמו בטוסקנה, ולגמנו טעמים שונים. הכרם של משפחת לוי, בעלי היקב, קיים מ2009 והיקב הוקם שלוש שנים לאחר מכן, ומייצר יינות אדומים ולבנים. רועי ניהל את הטעימות והסביר על הבלנדים השונים שמהם מורכבים טעמי היין הייחודיים של "יקב שדות" שנושאים את סמל הפרח, שראינו קודם לכן בעתיקות קירבת היקב לכרם מאפשרת העברת הענבים והמשך התהליכים במהירות המקסימלית והתנאים האופטימליים לייצור היין הטוב ביותר.
היקב מוגדר כ- Estate Winery היות והענבים מגיעים מכרמי היקב בלבד . היקף הייצור לבציר , הוא כ – 8,000 בקבוקים , בסדרות של יין אדום, יין לבן ורוזה.
האלכוהול פתח לנו את התאבון ולכן התחלנו את ארוחת הצהרים במסעדת "לימוזין" ברמת ישי. למה "פתחנו"? כי כדי למצות את המקסימום של קיבולת הקיבה שלנו, חילקנו את ארוחת הצהרים בין שתי מסעדות, ו"לימוזין" היתה הראשונה בסבב.
בתוך נוף פסטורלי, נמצאת החווה שבה גדל העדר של מסעדת ואיטליז "לימוזין". העדר כולל עגלים מזן שראולה ולימוזין (ומכאן שם המסעדה) שרועה בתנאים האופטימלים ביותר וניזון ממזון משובח.
ומכיוון שהבשר הוא "תוצרת הבית"- המסעדה נהנית ממגוון של כל הנתחים וכל האפשרויות שמגיעות אלינו לצלחת במגוון צורות (וגם למכירה כנתחים ויש גם ייעוץ בבחירה). הבשר מיושן בצורה טבעית ללא כל התערבויות כמו וואקום וכימיקלים ושומר על איכותו עד הצלחת. אנחנו טעמנו שילוב של מנות כמו קבבוני טלה, נקניקים שונים (שאחרי שאוכלים אותם, לעולם לא קונים יותר נקניקיות בסופרמרקט), כבדי עגל, אסאדו, קרפצ'יו עם פרמז'ן, ובמיוחד לימים קרירים- קדירה עשירה של בשר וירקות, מנת SHARING מומלצת במיוחד שמשמחת לבב (וקיבת אנוש). כמובן שיש גם תוספות ובגלל שהמסעדה איננה כשרה, ניתן להנות מהיחסים המופלאים שבין בשר לשמנת וחמאה.
במקום מתקיימים גם אירועים וקייטרינג לגני אירועים בכל רחבי הארץ שכוללים חגיגה של בשר בעישון וצליה בתנורים מרשימים, גריל ואפילו גריל אקטיבי באמצע הרחבה.
עכשיו היתה לנו משימה- לחזור ולהיות רעבים בשביל החצי השני של ארוחת הצהרים…. ועל כך בהמשך.