טעמים בעמקים- כי העמק הוא חלום – חלק ב'

בחלק הראשון של הפוסט סיפרתי על פסטיבל "טעמים בעמקים" שנחגג בפעם ה12 ומפנק את המבקרים בארוחות מיוחדות , טיולים, טעימות, פריחה וכל הטוב שיש לטבע להציע.  אנחנו התנסנו רק בחלק קטן מתוך המבחר הענק שיש , והדבר האחרון שעליו סיפרתי היה התחלת ארוחת הצהרים. אז למי שנותר סקרן, הנה ההמשך.

כדי להשלים את ארוחת הצהרים הגענו למסעדת "אוקטגון" בנהלל, שקרויה כך פשוט בשל צורתה.

במסעדה היפיפיה ניתן לשבת בפנים או בחוץ, כמו שאנחנו בחרנו כדי להנות מיום השמש המקסים. למסעדה יש חלקת דשא שבה ניתן לשחרר את הילדים להתרוצץ בביטחה בזמן שההורים נהנים מההצע הקולינרי. ומדובר בהצע לא קטן, כשההתמחות של המקום היא "מנה לכל מגזר" – אין נישה שלא קיימת – אוכל בשרי, אוכל צמחוני, אוכל טבעוני, אוכל ללא גלוטן, אוכל דל קלוריות, הכל שם ומסומן בבהירות בתפריט. כמובן שיש גם מנות "שרינג" שמאפשרות חוויה בחברותא.

טעמנו מגוון של מנות כמו לחם הבית וממרח הזיתים תוצרת המקום, החציל השרוף שהוא מנת הדגל ובצדק, ומגיע מלוטף בטחינה גולמית, פלאפל פטריות קרנצ'י שבשבילו זנחנו את הסכו"ם ועברנו לנשנש בידיים, "סלט נהלל" עם ירקות, אגוזים , קממבר ורוטב בלסמי, נקניקיה משובחת ממאה אחוזי בשר בקר וכרוב כבוש ביתי ושפע קינוחים ביתיים – קרם ברולה פציח ומתקתק, כדור חלבה, קרמבל תפוחים, ומנה מיוחדת של קדאיף עם קולי פירות וקרם פטיסיאר, שהיתה גם יפה וגם טעימה ולא ידענו מה לעשות קודם- לצלם או לאכול. (בסוף הלכנו על שניהם). במסעדה חדר פרטי לאירועים.

אז נכון, כבר היה יקב אחד, אבל למה להסתפק באחד כשאפשר עוד אחד?

הפעם הגענו ליקב סריג במושב מרחביה, ושם הכרנו משהו חדש- עוד לפני היקב, המשק התחיל ביבוא זני גפן וכנות וגידול ענבים (וזו ממש מעבדה עם תנאים סטרילים ומיוחדים). הזנים נבחרים במיוחד ונמכרים ממש בפינצטה ובהקפדה. חלק מהזנים ייחודיים ובלעדיים  למשק סריג. מכאן הדרך להתחיל לעשות יין לבד, כבר היתה קצרה יחסית והיקב הוקם בשנת 2005 ומנוהל על ידי אמיר סריג, בעל תואר שני בייננות.. הזנים לכרם נבחרו במדויק בהתאם לאדמה ולמזג האוויר והגידול ידידותי לסביבה. התוצרת של היקב היא כ5000 בקבוקים לשנה מזני מרסלן, שירז וגראנאש, כל העבודה נעשית על ידי בני המשפחה.

הציוד הוא המודרני ביותר והמשוכלל ביותר שיש, ואליו נוספה מזקקה צרפתית מסורתית שמייצרת גראפה וערק.

אמיר ערך לנו טעימות (כמובן בלווית גבינות מצויינות תוצרת האזור) של היינות האדומים, וגם של הערק והגראפה, ובפסטיבל יהיו כאמור גם טעימות, סיורים, הדרכות ומכירה.

כטוב ליבנו ביין, באוכל, בנופים ובאווירה, התקדמנו לתחנה האחרונה בסיורנו. השמש כמעט שקעה כשהגענו לקצה השני של מושב מרחביה- ל"חווה האורגנית". החווה החלה משתי משפחות שהחליטו להחזיר את הירקות והגידולים האורגניים, הנקיים , העסיסיים והטבעיים ביותר. בחווה קיים "גירל פאואר" אמיתי, כשעל הכל שולטות שמונה נשים, בגילאים שונים, שמפיקות מהאדמה את הכי טוב- ללא הדברות, עם יחסי גומלין עם הסביבה, ובפרוייקטים מופלאים שבהם מעסיקים עובדים שנפלטו משוק העבודה מסיבות שונות- כמו גיל או מגבלות פיזיות, וכן עובדים משתקמים מעמותת "אנוש" בהעסקה הוגנת.

המקום כולו נראה כאילו יצא מספרי אגדות – מאה דונמים של שדות, חממות ובתי רשת, בוסתן וחנות, כשהתוצרת נקטפת מדי יום ומגיעה ישירות ללקוחות- בין אם הם באים לרכוש במקום או מקבלים משלוחי סלים. המקום גם מארח אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים וגם אורחים מהקהל הרחב, שרוצים לאפשר לילדים לחזור לילדות של פעם, עם התרוצצות בבוץ וכירסום מלפפון או עגבניה שהרגע נשלפו מהקרקע.

החווה בבעלותן של נטע קדשאי ואיילת מרגלית. מלבד הירקות יש בחנות גם דגנים, קטניות, פירות יבשים, ממרחים, רטבים, חטיפים, מוצרי חלב עיזים ובופאלו, מוצרי עוף אורגניים , ביצים, עוגות , מאפים ועוד.

במסגרת הפסטיבל יתקיימו אירועים נוספים כמו "סודות ממטבחי מסעדות הקניון" בקניון חוצות אלונים, חנוכת שביל בין הטחנות לאורך נחל ציפורי , כשלאורך המסלול יש פינות יצירה מחומרי הטבע ומיחזור, דוכני אומנות ותוצרת מקומית, סדנאות בישול בריא בסטריט מול, יריד חקלאי וטיולים רבים.

כאמור שני הפוסטים האלה הם רק טעימה קטנה מכל הטוב שיש לפסטיבל "טעמים בעמקים" להציע, ואני בטוחה שכל אחד ימצא את הזמן המתאים לו בעשרת ימי הפסטיבל, ואת הטעמים המתאימים לו, ויצור לעצמו מסע חוויתי ביופי של העמק.