יום העצמאות- הגודיז שליד.
אוקי, ברשימת הקניות של יום העצמאות נמצאים כמובן הבשרים (וקצת ירקות בשביל צמחונים…). ומה עם ה"מסביב"? יש עוד הרבה דברים טובים שצריך מסביב לבשר כדי שיהיה לנו באמת חג שמח.
ונתחיל מהבסיס-
זוכרים את הקמח המיוחד לאזני המן של "הטחנות הגדולות של א"י"? ( אפשר להזכר כאן). –
אז הנה הזמן טס והגענו כבר ליום העצמאות, וללחם האולטימטיבי לחג הזה, שמלווה כל מנת גריל ומנגל – הפיתה!.
לכבוד יום העצמאות מביאים לנו מ"הטחנות הגדולות של א"י" אריזה חגיגית ונוסטלגית, שכוללת מתכון שמבטיח מאה אחוזי הצלחה באפיית פיתות רכות , טעימות וטריות.
כמו כן הושקה מהדורה מוגבלת של קופסאות פח מהודרות בעיצוב תואם לאריזת הקמח, שמקשטים את המטבח ברוח ישראל סבא.
מכיוון שאין לי סבלנות לתנור אפיה, הלכתי על גירסת הפיתה במחבת. באינטרנט יש המון מתכונים, פשוט לגגל "פיתה במחבת" ומקבלים רשימה אדירה של אפשרויות (כולל כאלה שאפשר להמיר לסאג' ולעשות ליד המנגל עצמו, או ליד מדורת ל"ג בעומר, והבצק כל כך קל שילדים יכולים להכין אותו בעצמם).
הגירסה שאני בחרתי כללה "קחי קמח, מים, שמרים,שמן, סוכר ומלח ושימי במערבל". אחר כך זמן המתנה קצר, יצירת צורות פיתה , והופ על מחבת חמה מאד – כמובן נון סטיק. לשלוט על האש שלא תהיה גבוהה מדי ותשרוף את הפיתה בטרם תיאפה, לחכות להתנפחות, להפוך צד ואחר כך לשמור בתוך מגבת.
אין לתאר את ההבדל בין פיתה שנאפתה הרגע בבית לבין מה שקונים. ומי שאפה, כבר לא יקנה לעולם, גם אם זה כרוך בשטיפת כלים אחר כך.
"הטחנות הגדולות של א"י" נוסדה ב1921 על ידי הברון רוטשילד ומאז שומרת על האיכות והעקביות ומנפקת מגוון רחב של קמחים- קמח חיטה לבן בהיר, סולת, קמח תופח, קמחים מלאים מדגנים שונים, דגנים בטחינה עדינה ועוד.
ואם הזכרתי את הצמחונים, אחד מתחליפי הבשר הפופולארים ביותר הן הפטריות, בגלל מרקמן. ו"חוות תקוע" שמתמחים בכל מה שמיוחד בטבע, מוכיחים שהם גם "מלכי היער".
באגדות הילדים אפשר למצוא גמדים מתחת לפטריות. אז גמדים לא מצאתי, אבל ב"חוות תקוע" – בין כל הגודיז שאפשר למצוא , נמצאות גם פטריות "מלך היער"- בשרניות מאד, ולכן משמשות הרבה פעמים כתחליף לבשר לצמחונים/טבעונים או למי ששומר כשרות ורוצה לשלב בארוחה חלבית, מגיבות נהדר לגריל וגם מקבלות טעמי מרינדות למיניהן.
הפטריות מצטרפות להמלצות נוספות של "חוות תקוע" ליום העצמאות- כרוב ניצנים ובצלצלי שאלוט.
המלצה שקיבלתי מ"חוות תקוע" כוללת מרינדה שמכילה 2 כפות רוטב סויה, 4 כפות שמן זית, כף מים, כפית סוכר, מעט פלפל שחור גרוס ושלוש שיני שום כתושות.
כל מה שצריך לעשות הוא לקטום כחצי סנטימטר מרגל הפטריה, לפרוס את הפטריה לפרוסות אורך, להכין מרינדה מכל המצרכים ולהשרות את הפטריות כחצי שעה, ואז הופ- ישר על הגריל ולהשחים משני הצדדים.
אני קיצרתי הליכים והשתמשתי באבקת תיבול שדיללתי בעזרת שמן זית. גם קיצרתי את זמן ההמתנה ופשוט "משחתי" את הפטריות בתיבול והנחתי על מחבת פסים לוהטת. כדקה בכל צד, תלוי בעובי הפרוסה, ולצלחת.
מבחן הטעימה- אני זו שחולה על בשר ולא מסוגלת לקבל תחליפים, ואני זו שמצהירה שטעם הפטריות לאחר הצלייה היה דומה ביותר לטעמו של עוף בגריל, מבחינת העסיסיות והמרקם. יכול להיות שאם לא הייתי יודעת שזו פטריה, והייתי מקבלת את החלק בצורה חתוכה, היה לי קשה לדעת שמדובר בצומח ולא בעוף אמיתי. הטעם בהחלט הזכיר שיפוד פרגית, ובלי קשר, היה טעים לכשלעצמו.
ואיזשהו משהו חמוץ לא צריך? בטח צריך.
אז בראשית היה המלפפון החמוץ- מושא תאוותן של נשים בהריון, מלווה הסלטים בפלאפל, ולנצח נידון בדילמה- בחומץ או במלח- כשיש תומכים ומתנגדים משני הצדדים.
מאז עברו הרבה נוזלי כבישה בצנצנות, וחברת "תומר" שמתמחה בשיווק מוצרי מזון, מביאה לנו לכבוד יום העצמאות את ה"קורנישונים" – מלפפונים קטנים כבושים בטעמי חמוץ מתקתק עם "יבלות" אופייניות. הטעם שהתחבב על מליוני אמריקאים בכל ה"דלי" לצד הנקניקים, עלה לארץ והתחבר מצוין לבשרים, ירקות, סלטים, גבינות, כריכים וממרחים. (אם כי אפשר לנשנש אותו בלי לשים לב, ככה צנצנת לבד). האמת – ממכר.
הקורנישונים מתאימים מאד לאירוח בגלל גודלם ונוחים להכנסה לכריכים כמו שהם או חתוכים.
אני הגשתי אותם לצד סטייקים של בשר טחון, וכמובן פיתה ביתית (ועד שהפיתה והבשר היו מוכנים כמובן שנשנשנו "מעשר" מהצנצנת עצמה).
הם מצטרפים לסדרה שלמה של דברים שכיף להוסיף למנגל – כמו זיתים שחורים מיובשים במלח של מותג TEKSEN התורכי, וסידרת הפלפלים המוחמצים בטעמים שנים- מחומץ ועד פלפל חריף, שמגיעים מבולגריה.
להשיג ברשתות השיווק.
חג עצמאות שמח!!