יש הרבה דגים (ועוד) ב"דגים".

דגים משחקים אותה קשים להשגה- גם מבחינת לתפוס אותם , וגם מבחינת להכין אותם באופן הכי מושלם. שניה אחת של בישול יתר- ויש לנו סוליה, שניה אחת פחות מדי ויש לנו משהו לא ברור, שהוא כבר לא נא אבל גם לא טעים. הענין הוא היד והעין, שיודעים לזהות בדיוק את הנקודה שבה יצור ימי יהפוך לצורה הכי טעימה שלו וגם יגיע ככה לצלחת של הסועד.

הוזמנתי השבוע לטעום את התפריט החדש של "DAGIM" או בשם המלא :

"Dagim  Fish & Meat Bar"

ולמה חשוב השם המלא? כי למרות שיש המון דגים בכל מני צורות בתפריט, התפריט החדש מקיף גם מנות נוספות, כמו בשרים מצויינים ומנות איטלקיות, כדי שכל אחד ייצא מרוצה, ולאף אחד לא יחסר, והכל במחירים נוחים.

הדבר הראשון שרואים כשמגיעים למסעדה היא העיצוב המרשים, שכולל המון אלמנטיים ימיים, כולל קיר יינות מעוגל שגורם ליושב במסעדה להרגיש כאילו הוא מפליג באוניית פאר. מראה עגולה וגדולה על המדרגות המובילות למפלס העליון ולחדר אירועים פרטי, אקווריום גדול והרבה גופי מים מסביב, כולל מתחת לרגליים, משלימים את האווירה.

אחרי שאכלנו עם העיניים הגיע הזמן גם לטעום, כשתפריט הטעימות שלנו כלל בעיקר דגים ופירות ים, וגם טעימה מהתוספות החדשות, כאמור מהבשרים והמחלקה האיטלקית.

הערה חשובה- המנות המצולמות אינן בגודל טבעי אלא בגודל מוקטן עבור הבלוגריות.

השף איאד אגבריה (שבעברו גם "אושן בר פירות ים" ו"FRAME" ) מנהל ביד רמה את המטבח, הצוות קשוב, השולחן ערוך והמנות מגיעות.

קערית של "מרק סרטנים" (49 שקלים למנה בגודל מלא בתפריט) הגיעה לשולחן. אני לא יודעת למה לא רשום השם "ביסק" אבל זה היה בדיוק זה – עם טימין, עגבניות מיובשות, ציר סרטנים ונגיעת שמנת. פתיחה חמימה ומתקתקה. לחם טרי וחמים וחמאה ליוו את המנה (19 שקלים).

"קרפצ'ו פילה עגל" – עם סירופ בלסמי, פרחי בזיל ושבבי פרמזן (49 שקלים בתפריט) – וכאן אני עושה לכם ספויילר- מנת הפתיחה האהובה עלי ביותר (למרות שהיה מאד קשה לבחור). חמצמץ במידה, רך במידה, כייפי מאד.

המנה הבאה היתה מנת "שיפודי שרימפס על מצע קלמארי" . לא מצאתי את המנה המדוייקת הזו בתפריט – אבל יש דברים דומים ב89 שקלים – כמו "שרימפס וקלמארי קלאסי" – יין לבן, ציר שרימפס, חמאה ושום . בכלל, השרימפס הופיעו בהרבה מהמנות שקיבלנו ואני חייבת לציין שבכולן ללא יוצא מהכלל, העשייה של פירות הים היתה מדוייקת וניכר שיד מנוסה מאד עבדה שם, כי בפירות ים, במיוחד בקלמארי, כמה שניות מיותרות של בישול ויש לנו גומיה לאכילה…

"טרטר דג ים" – בכיסוני אינארי, איולי, ג'ינג'ר, עירית וג'ינג'ר כבוש (59 שקלים). מנה חמודה שמגיעה בכיס פתוח. אני פחות התחברתי כי אני לא מעריצה גדולה של ג'ינג'ר כבוש, ובניגוד למנות סושי שבהן אני יכולה להחליט אם לשים ג'ינג'ר כבוש או לא, כי זה מונח בצד, כאן זה מגיע מראש בתוך המנה.

נשנוש צמחוני הגיע לשולחן – פטריות פורטובלו ממולאות בגבינת עיזים ומעל קרפצ'יו סלק. (לא כתוב בתפריט אז אין לי מחיר) ועוד מהזן הצמחוני – קרפצ'יו חציל בלאדי ,בזילוף טחינה ובלסמי, עם עלי ארוגולה (44 שקלים). לא שאני מבינה צמחונים אבל אם יש כבר כאלה, המנות האלה ישמחו אותם מאד, ובעצם גם אותנו כקרניבורים.

ובחזרה לפירות הים – כדי שלא נשכח לרגע איפה אנחנו – מנה מעולה של "פנקו שרימפס" שהונחו על ערימה של אטריות סובה , צ'ילי מתוק, וקרנץ' בטטה (54 שקלים למנה פריכה ופציחה, חרפרפה ומתקתקה). פינגר פוד קלאסי. מותק של מנה.

"איקרה" – פשוט "איקרה" – או ליתר דיוק – איקרה לבנה עם טרטר בצלים ופלפל שחור (42 שקלים עם טוסטונים בצד). אני לא מחובבי האיקרה, אבל מי שאוהב התלהב. הצלחת נוגבה לגמרי, בלי עזרת הטוסטונים.

המנה הבאה כבר היתה מתפריט העיקריות "סלמון במיסו הדרים" – (95 שקלים) . הסלמון צרוב ומונח על מצע קרם פירה, בזילוף מיסו הדרים ושומשום. האמת, מנה שלא הכרתי, והצטערתי שלא הכרתי. הדג היה רך ומתפרק בנגיעה קלה של המזלג , מתקתק, ויצר קומבינציה עשירת טעמים עם הפירה שהיה מהטובים שאכלתי.

"שרימפס וניוקי בקרם סרטנים" ערבבו את מיטב פירות הים (92 שקלים)  – ניוקי הבית, עגבניות מיובשות, טימין ויין לבן. אישית אני מעדיפה להפריד את שני הדברים ולאכול כל אחד לחוד –ניוקי לחוד ופירות ים לחוד, המנה שיקפה את הטאץ' האיטלקי בתפריט החדש.

"פילה מוסר"  – מנה של דג בציפוי פריך, ברוטב טרטר קלאסי, על מצע עלי גפן (99 שקלים). כאן הייתי חייבת לחלק את הצלחת לשתיים. לעלי הגפן פחות התחברתי (הם לא מיוצרים במקום ונדנדנו לשף אגבריה שיביא את המעדנים שאמא שלו מכינה…). הדג לעומת זאת היה מצוין, כמו כל הדגים לפניו –ובעיקר הקראסט קנה אותי – פריכות של זעתר, טימין, ופיסטוקים. הרוטב הכיל נגיעת אנשובי שהיתה מספיק עדינה רק כדי ליצור סוג של "זיכרון" ולא להשתלט. עזבו אותי מעלי הגפן, תנו לי רק את הדג.

במעט מקום שנשאר לנו בקיבה (כמובן , בלי לקחת בחשבון את הקיבה של הקינוחים) ביקש השף שנטעם גם את האנטריקוט המצוין של המקום, שהוכיח שההתמחות דגים לא אומרת שלא מתמחים גם בבשר, שמיושן בשומן אווז במשך יומיים. (138 שקלים. ) בתור תוספת בתפריט כתוב "כל מה שמתאים ליד" – בפועל אלה היו תפוחי אדמה חמודים אפויים ומתובלים.

(בתמונה למעלה משמאל – השף איאד אגבריה)

עם השתייה החמה הגיעו שלושה סוגי קינוחים –

"וניל פסיפלורה" – מוס ווניל במילוי קרם פסיפלורה ובסקוויט מרוסס בשוקולד לבן" (48 שקלים) – מנה מתוקה , הנגיעה של הפסיפלורה באמת מאד מאד עדינה.

"סופרייז" – כדור הפתעת שוקולד ממולא קרם ווניל, מוגש עם רוטב שוקולד חם (48 שקלים) – מהסוג שהמלצרית שופכת עליו בעדינות את השוקולד החם שגורם להמסה של הכדור, ומעבר ל"אפקט הוואו" שזה עושה, זה גם שוקולדי ברמות, לכל מכורי השוקולד.

הייתי בטוחה שזו תהיה המנה הפיבוריטית שלי, כשוקוהולית מוצהרת, אבל אז הגיעה מנה כבייכול פשוטה של "מלבי" .(לא מופיעה בתפריט) עם קצת רוטב אדום למעלה וקוקוס קלוי, מקושטת בעלה נענע, ופשוט קנתה אותי. כמה עדינה ככה משובחת.

(בתמונות למעלה- המלבי והפסיפלורה, בתמונות למטה שלבי ההמסה של ה"סופרייז")

עוד פרטים באתר הבית 

ודף הפייסבוק