מרימים כוסית ב"יקב נטופה".

מצפה נטופה, אמצע הצהרים של יום סגרירי, חדר היין. בבת אחת יוצאים ממציאות ישראלית לסוג של אירופה, עם כורסאות עור נינוחות, כיבוד איכותי וכמובן היין. הבקבוקים על הקירות, הכוסות מנצנצות, והנה מתחילים.

מתחילים מה?

מתחילים טעימות יין ב"יקב נטופה"– יקב בוטיק שמוגדר בגודל בינוני (כמאה ועשרה אלף בקבוקים לשנה), בעל כרמים משלו ( ולכן גם שליטה מלאה בכל שיטות העבודה והאיכות) שמייצר יינות בסגנון העולם הישן. הזנים שגדלים בכרם מותאמים ל"טרואר" – תנאי השטח והאקלים, כדי למצות את מיטב האיכות ותכונות הפרי.

מהם יינות העולם הישן? ומה הייחוד ביינות נטופה? את כל זאת ועוד שמענו מפיה של אורית וויל שבמשך השעה הקרובה חלצה פקקים, מזגה בקבוקים ושפעה הסברים על היינות, שיטות העבודה ומה באת מרגישים בטעימת יין.

לצד נשנושי גבינה טעמנו מגוון של שישה סוגים- אחד לבן, ארבעה אדומים ואחד יין קינוח.

התחלנו ביין הלבן – "לאטור נטופה לבן 2014" (100% שנין בלאן) – היין הוגש קר והיה מרענן מאד, וכל כל פירותי שכמעט אי אפשר היה לחוש שמדובר ביין יבש. היינן פייר מיודובניק , שיוזכר בהמשך, מתעקש שכל היינות יהיו נגישים, ו אכן היין הזה, כמו שאר היינות, לא עובר את גבול 100 השקלים לבקבוק (ויש גם הנחת מקום של 15%) , למעט יין אחד שנטעם בהמשך.

עברנו לאדומים- הנציג הראשון "דומיין נטופה אדום 2014  מזני סירה ומורבדירה –  את זן המורבדירה  לא הכרתי, אבל אורית הסבירה שיש עוד זנים שפחות מוכרים וגדלים בכרם של "נטופה"  כמו טמפרניו וטוריגה נסיונל שמתאימים לאזור הים התיכון מבחינת הגידול שלהם.  היין עצמו היה פחות זמן בחבית ולכן היה "שובב ועוקצני" יותר , לפחות לטעמי, היתה לו נוכחות מעט בועטת. היין מוגדר כ"קזואל" – כלומר לא כזה שדורש בהכרח נניח מנת בשר לידו.

האדום הבא מופק מאותם זנים- "לאטור נטופה אדום 2012", אבל עם שהות ארוכה יותר בחבית, מה ש"עיגל" את טעמו והפך אותו יותר "מבוגר אחראי" מבחינת הטעם בפה. הוא גם היה ההעדפה שלי מבין כל היינות שטעמנו.

אחריו היה  נסיך הכתר, היחיד שעולה מעל מאה שקלים (180 שקלים לבקבוק ליתר דיוק) – עטור הפרסים – "נטופה דור סירה" 2013- מאה אחוז סירה, אי אפשר לפספס אותו ואת נוכחותו

עד כאן היו יינות בסגנון "העולם הישן"  –  יינות בסגנון צרפתי למשל, אלגנטיים, מעודנים, מורכבים ושרמנטיים (טוב, זו ההגדרה שלי, שהתאימה בהחלט ליינות שטעמנו).

היין הבא היה נציג של אזור אחר בעולם- ספרד ופורטוגל – מהעולם החדש – "נטופה טינטו 2013"  – (טמפרניו וטוריגה נסיונל ) ,שהכיל יותר טעמים של תבלינים, שוקולד ויש האומרים גם טבק , אני חשתי משהו "דיבשי" ביין.

לקינוח קיבלנו יין בסגנון פורט- "נטופה רובי 2012"- עם עשרים אחוזי אלכוהול, וטיפ- לשים בפה חתיכת שוקולד מריר איכותי ואז לשתות. התוצאה? ממתק. השוקולד מנטרל חלק מהאלכוהול מבחינת התחושה בפה, ויוצאת לנו מתיקות של פרי שמסיימת מצויין כל ארוחה בכלל, וגם את אירוע הטעימות שלנו.

וכן, הבטחתי לספר על היינן? אז פייר מיודובניק, יהודי יליד דרום צרפת, לקח על עצמו אתגר- להתמחות ביינות איכותיים וכשרים. הצליח לו, והוא זכה בפרסים רבים והתקבל ל"שאטו רוטשילד" המפורסם ומשם לייקבים צרפתיים יוקרתיים נוספים. אחרי שעלה לארץ ב2009, הוא השתקע ב"נטופה" והשאר הסטוריה.

מלבד טעימות יש בחדר היין של "יקב נטופה" עוד הרבה פעילות- יש הדרכת טעימות יין, כולל קופסה ובה תמציות ריח מגוונות כך שאפשר ללמוד להכיר כל ריח ולמצוא אותו בתוך היין,  יש ארוחות מכל הסוגים, ויש את הסדנאות המיוחדות כמו סדנת ייצור נקניקיות איכותיות (וכשרות!), סדנת עבודה עם שוקולד ואפילו קשר עם חוות סוסים מקומית להרכבת יום כיף שכולל גם אוכל, גם יין וגם פעילות "בוקרים". מצויין לחבורות שרוצות גיבוש .

מצפה נטופה הוא במרחק של כשעה נסיעה ממרכז הארץ, ומרגיש טוסקנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.