"סימני דרך" – סיפורה של נעמי שמר.

"מי זוכר ומי יודע את הדרך אל ביתי, מי אשר קולי שומע הוא יבוא הביתה איתי .

ענני נוצה ממעל והשלף לרגלי,ודינדון פעמון הפלא השומר תמיד עלי"

מילים קסומות אלה נכתבו על ידי המשוררת נעמי שמר, ביחד עם עוד כאלף שירים ומנגינות שהם נכסי צאן ברזל . לכל אחד יש את השיר האהוב עליו משירי נעמי שמר אבל אין עוררין שהשיר הקאנוני ביותר הוא "ירושלים של זהב". הבעיה היתה שמשיר עוצמתי וסימבולי כזה, הוא הפך לשברון לב עבור שמר כשגילתה שהמנגינה דומה להפליא לשיר עם באסקי שכפי הנראה שמעה ונטמע במוחה בלי לשים לב.

הסיפור הזה רודף אחריה עד ליום מותה, וכך מתחיל המחזה "סימני דרך"  בתאטרון הלאומי "הבימה" – נעמי כותבת מכתב שיהווה את מילותיה האחרונות בלילה האחרון בחייה, ושבו מסופר כל סיפור "ירושלים של זהב" והמנגינה.

המכתב מאחד אחרי מותה שלוש זהויות שלה עצמה, מתקופות שונות בחייה וביחד נוצרים ארבעה סיפורים שבונים את דמותה- אישה פורצת דרך, שהלכה אחרי ליבה גם כשהדברים לא היו מקובלים.

ארבע הדמויות יחד- נעמי בת העשרים שרוצה לעזוב את הקיבוץ וללכת ללמוד מוסיקה, תוך שהיא משאירה מאחור חברים אהובים וחברים שהלכו בקרב, נעמי בת הארבעים, גרושה טרייה שמנהלת רומן גם גבר צעיר ממנה, נעמי בת החמישים שזוכה בפרס ישראל ונשואה לבעלה השני מרדכי ונעמי על סף מותה בתחילת שנות האלפיים.

(כל התמונות בפוסט זה באדיבות התאטרון הלאומי "הבימה").

אחד הקסמים שעשה משה קפטן הבמאי הוא המעברים מהתקופות, שמוצגות כמעורבבות, ללא סדר כרונולוגי, ועדיין זורמות בנקודות קישור שמתקשרות עם דמויות ה"נעמי" המתחלפות.

במחזה משובצים שירים רבים של נעמי שמר כמו "זמר נודד", "שני צלמי רחוב", "שיר השוק", "החגיגה נגמרת" ועוד, כשהם נבחרו לא על פי מידת הפופולאריות שלהם (שכן אי אפשר באמת לבחור בין שירי נעמי שמר) אלא ברלוונטיות שלהם למחזה, גם אם מדובר בפרשנויות חדשות.

מילות השירים מוצגות על מסך מעל לבמה כך שהקהל מצטרף בשירה גם כשהעיבודים הם קצת שונים מהמוכר.

נעמי היתה אישה של ניגודים – מצד אחד העריצה את הוריה החלוצים שהקימו קיבוץ, ומצד שני שמרה על אינדיבידואליות והגשמה עצמית, מצד אחד היתה מחוייבת לחבריה שנפלו בקרבות על המדינה ומצד שני כמהה לארצות אחרות, פמיניסטית שכתבה את "וואלס להגנת הצומח" הרבה לפני ME TOO, והכל באישה אחת סוערת ש"אין לה רגע דל".

סיום המחזה, למעשה כבר בזמן ההדרן, הופך למסיבת מוסיקה ישראלית בשיתוף השחקנים והקהל.

יוצרי המחזה: אורן יעקובי וגיורא יהלום

בימוי: משה קפטן

עיבודים וניהול מוסיקלי : יוסי בן נון

משתתפים:

רוני דלומי / הילה שליו- בתפקיד נעמי א'

רוויטל זלצמן – נעמי ב'

דפנה דקל – נעמי ג'

גילה אלמגור/ סנדרה שדה – נעמי ד'.

מרדכי (בעלה של נעמי)  – דב רייזר/ שמעון כהן

עוד משתתפים  – טל מוסרי, ריקי בליך, תובל שפיר, מתן שרבית נדיר אלדד ושחר יישי.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.