"סמולינה דורום איטלקית " כי רומא זה אצלי בבית.

שני כוחות פועלים בי- לעיתים נוגדים , האמת ,בדרך כלל נוגדים. הראשון הוא הרציונל שאומר "אין לך מכונת פסטה, בחיים לא עשית פסטה, למה לטרוח שעות על משהו שעולה גרושים ומגיע מוכן?" והשני האתגר שאומר "קיבלת קמח לפסטה? תעשי פסטה!".

(למעלה- המצרכים לפסטה)

אז קיבלתי את "סמולינה דורום איטלקית" של "הטחנות הגדולות של א"י"– מחיטת דורום מסוג צהוב מעולה בשם TOP GIALLA. ההוראות היו מדויקות- זו סמולינה לפסטה! (פסטה רגילה במגוון צורות או רביולי, טורטליני, לזניה וכל שאר המילים שמעבירות אותי ישר לפיאצה שטופת שמש).

(מכיוון שהמתכון הוא לא מקורי שלי ,אני לא מצרפת אותו במדויק, ניתן לגגל ולמצוא. בתמונות למעלה השקילה של הקמח והוספת מלח)

הדורום הוא חיטה קשה שעשירה בגלוטן וחלבון, ונטחנת בטחינה גסה לסמולינה, ואחת מתכונותיה מלבד הצבע הצהוב האופייני, הוא גם העמידות הגבוהה בבישול- להלן מתאימה לפסטה.

(בתמונות – למעלה- הוספת הביצים והתחלת הערבוב, למטה- ערבוב עד שנעשה בצק)

אז טוב, הולכים לעשות פסטה. ראשית חיפשתי באינטרנט את צירוף המילים "פסטה קלה להכנה ללא מכונת פסטה". מצאתי מתכון שמתאים גם לילדים, כלומר צפוי שאסתדר איתו, ובתמונות אתם רואים את שלבי העבודה ואת התוצאה. לא מושלם אבל היי, נסיון ראשון!

ממבט על המרקם של הסמולינה, אני זוממת עליה גם לדברים שאינם בהכרח פסטה כמו מתוקים למיניהם או לחמניות, יהיה מעניין לנסות.

(בתמונות למעלה- הרידוד, הצורה – כן פפיון זה הכי קל לעשות בלי מכונה. בתמונות למטה- הייבוש והבישול.)

(בתמונה הכי למטה- הפסטה המוכנה לפני הרוטב. צולם עם פלאש ולכן הבהירות …)

הכשרות היא של הרבנות הראשית חיפה, וכשרות מהודרת של בד"צ העדה החרדית ירושלים וניתן להשיג את הסמולינה ברשת לגעת באוכל, סופר ספיר, ל.א.ב.ל, לחם ברויטמן אילת, לחמון, שהרבני (כפר סבא), הארץ הטובה בהרצליה,  בחנות המפעל בטחנה ובחנויות מובחרות נוספות

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.