פאראקאלו – יוון בתל אביב.

לשבת מול הים בשעת השקיעה, הבריזה מקררת את הפנים אחרי יום לוהט, האורות הצבעוניים נדלקים ובוזוקי מתחיל לנגן. לא צריך לנסוע עד יוון בשביל תחושת השלווה הזו, אפשר למצוא אותה כאן קרוב לבית, בגבול תל אביב יפו, ב"פאראקלו", שמביאה לנו היישר מיוון את האווירה, הטעמים והמוסיקה.

"פאראקאלו"  (ביוונית "בבקשה"), חוגגת יום הולדת שנה בימים אלה והשמחה נשמעת למרחוק  הודות לזמר עוז מלאך ולשני נגניו, האחד על הקלידים והשני על הבוזוקי שהפליאו במוסיקה היוונית אותנטית שגם מי שלא מבין את השפה, נדבק בעליזות.

בימים אלה מתחדש התפריט של "פאראקאלו" וזו היתה סיבה מצויינת לביקור. המסעדה ממוקמת ממש מול הגלים ולמי שהבריזה קרירה מעט, ישנן כירבוליות מפנקות כך שגם הפינה הזו מסודרת.
המסעדה היא הגשמת חלומם של הבעלים הני גרבלי שיחד עם זוגתו נלי הביא את הילדות שלו, שכללה הרבה חופשות יווניות, למימוש בתל אביב של כאן ועכשיו, לשמחת (ולתאבון) תושבי תל אביב והסביבה.
בין המנות החדשות, מנות שמבוססות על חומרי גלם ים תיכוניים איכותיים בטעמי יוון הקלאסיים ובווריאציות מקוריות. כך למשל מנות שהגיעו לשולחננו וכיסו אותו כליל-
כרובית פריכה שנצלתה והוגשה עם גבינות ועשבי תיבול, שתי מנות חצילים- האחת כחציל קלוי עם פטה והשניה של חציל בתחמיץ, גן עדן לחובבי הירק הכל כך ים תיכוני הזה, סלט יווני רענן, עם ירקות, צלפים, זיתי קלמטה, גבינת פטה וכמובן זעתר טרי, סלט עדשים מתובל, עלי גפן ממולאים שהוגשו עם יוגורט ועגבניות, ארבעה סוגי ממרחים שהתחברו ללחם הטרי – ממרח סלק עם פטה מתקתק, ממרח שום עדין, ממרח פלפלים חריפים עם פטה והפיבוריט שלי – הפאבה, אותו ממרח יווני פופולארי של אפונה צהובה עם שמן זית ושום, עונג.

בנוסף בראשונות מצאנו גם מיקס זיתים בתיבול יווני שהגיע גם הוא בלווית גבינה, והשתלב מצוין עם הקוקטיילים שהיו ברובם מבוססים על אוזו, כיאה ליווניה קלאסית, והמנה שאם הייתי צריכה לבחור רק אחת מכל מה שהוגש- זו הייתה זו – "סאגנקי מטוגן" שהוא גבינת חלומי שצופתה וטוגנה ומוגשת עם עלי טימין טרי ונגיעות דבש, בשילוב קסום של מתיקות עדינה ומליחות עדינה. מנת גן עדן.

בתפריט הראשונות אפשר למצוא גם מנות דגים כבושים, אפויים או צלויים על הגריל כמו גם  פירות ים.

המוסיקה המשיכה ללוות אותנו כשעברנו לטעום מהעיקריות עם מנות כמו מוסקה – שהורכבה מחצילים, תפוחי אדמה, בשר , עגבניות, גבינה ושעועית, ואיך אפשר בלי הבשר? צלחת גדולה של סופלקי קבב וגירוס פרגית שהונחו מעל פיתה שטוחה שספגה בסבלנות את כל המיצים העסיסיים של הבשר, לצד צ'יפס וסלט עגבניות ובצל קלויים. עוד בתפריט החדש של העיקריות גם פירות ים במגוון אופני הכנה, דגים מטוגנים, אפויים או קלויים ומאזות חמות על בסיס פירות ים או ירקות.

הערב ירד, נורות צבעוניות דלקו והחגיגה המשיכה כי איך אפשר לסיים ארוחה בלי מתוקים? אנחנו קינחנו בשניים (כי ברור שלא נסתפק בקינוח אחד, נכון?I) והם היו מה שהוגדר כ"בקלווה" אבל היה שונה ממה שאנחנו מכירים וכלל שכבות של בצק פילו פריך ומתוק, עם מילוי גבינה חם. השילוב יצר טעם שהזכיר מנת כנאפה ומאד אהבתי את העובדה שהצירוף ביחד יצר מתיקות עדינה .

למי שרוצה יותר מתוק היה הקינוח השני- בסבוסה- אותה עוגת סולת טבולה בסירופ מתוק.

והחגיגה השמחה הזו לא הייתה חד פעמית, ממש לא, למעשה, היא מתקיימת שלוש פעמים בשבוע עם טברנה מוסיקלית, אוזו, נשנושים וכמובן ניפוץ הצלחות שהוא חובה.

כדי להצטרף לחגיגה כל מה שיש לעשות זה להגיע ל"פאראקאלו" ברחוב נחום גולדמן 6 בתל אביב יפו.

הטלפון להזמנות – 03-6816918, ושעות הפתיחה הן מעשר בבוקר (שאז יש גם ארוחות בוקר יווניות אמיתיות!) ועד חצות, ובשישי שבת שעה קודם לכן- כבר מתשע בבוקר ועד חצות.

המקום מונגש לנכים.

המסעדה איננה כשרה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.