"פירורית ביסלי גריל"- להוסיף קראנץ' לחיים.

אז הגיעה החבילה עם "פירורית ביסלי גריל" של "אסם". הבעיה- המשימה היתה להכין שניצל. בעייתי משלוש סיבות.

קודם כל- אני כמעט לעולם לא מטגנת , בטח שלא בשמן עמוק, גם מבחינת הריח והלכלוך וגם מבחינה בריאותית, לשמחתי הגוף שלי לא מגיב טוב לטיגונים (מה שמונע ממני להתפתות … יש בזה יתרונות…

(בתמונה למעלה- המצרכים. בתמונה למטה- בישול הירקות חצי בישול, ועירובם עם תערובת כל שאר המצרכים בצירוף מלח ופלפל לפי הטעם)

שנית- לא, אני לא מוכנה לאפות שניצל כי "שניצל אפוי" מבחינתי זה לא שניצל, בדיוק כמו ש"סופגניה אפויה" זו לא סופגניה, זו לחמניה. לא דומה אפילו. (לא, גם לא אלה שהן "חצי אפויות" ואז מטוגנות- לתשומת לב המאפייה המאד יוקרתית במתחם העבודה שלי, שלא גילתה שה"סופגניות" הן חצי אפויות עד שעובדי החברה אצלנו מאד התאכזבו בחנוכה).

שלישית- אחרי שהגוזל פרש כנפיים ועף, נשארנו שניים בבית, כשאחד מאיתנו (רמז- לא אני) עבר (משום מה) לצמחונות. (טוב, אני מניחה שאם לג'סטין ביבר יש מעריצים, אז כנראה שהכל יכול לקרות).

בכל מקרה, שלושת הסיבות האלה יצרו לי מצב שבו אין אפשרות לעשות שניצל בבית.  אבל…. למה לא לעשות משהו טעים אחר מהפירורית?

אז פה בתמונה אתם רואים איך הכנתי פשטידת ירקות (אפילו פרווה), וזריתי למעלה את הפירורית, ואז אפיתי. (אני חייבת להדגיש- בסביבות אמצע האפייה ראיתי שהפירורים נעשים כהים יותר מדי, אז ציפיתי את הפשטידה בנייר כסף והמשכתי כרגיל.

הפשטידה כבר הספיקה להאכל חצי והניגוד יצא מצוין בין התוך הרך (יש הרבה ירק יחסית לחומרי המילוי של קמח וביצים), ובין הפריכות הכייפית מלמעלה. נוסיף לזה את העובדה שהתיבול בפשטידה הוא מינימלי, כך שהטופינג עם טעם הגריל מעטר את הפשטידה בשכבת טעם נוספת.

הצפי: הולכים לאכול אצלי הרבה פשטידות בקרוב…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.