"פת שטינבך- מאפייה חשמלית" – אסור להחמיץ!

(קרדיט לצילום למעלה- אלי דגני)

לפני כמה שנים השתתפתי בסדנת לחמי מחמצת. חזרתי נלהבת עם קופסת שי של התחלה של מחמצת, לגידול בבית. עכשיו, מי שמכיר אותי יודע שאני וגידול של כל מני דברים זה קצת בעייתי, עציצים מתאבדים אצלי על חוטי המתלה שלהם וחיות מחמד מחפשות מאמץ אחר, אבל את המחמצת באמת שניסיתי  – הוספתי קמח ומים לפי מדידות מדויקות, שקלתי ומדדתי ואפילו הכנתי כמה לחמים לתפארת.

עד שהגיע מועד לנופש, לא מצאתי בייביסיטר למחמצת שלי ובזה נגמרה קריירת אפיית המחמצות שלי.

אבל אז גיליתי שאני לא צריכה להתאמץ כשיש מומחה שעושה לחמים מדהימים.

על מי אנחנו מדברים?

משפחת פת עסקה באפייה שנים רבות בפולין (והאמת , עם שם משפחה כזה זה פשוט מתבקש!) וכשעלו לארץ בשנות העשרים של המאה שעברה, המשיכו את העבודה במאפיות ובקונדיטוריה בחיפה. הסב, שהיה גאה במיוחד במיקסר החשמלי שלו החליט לקרוא למאפייה "מאפיה חשמלית" וזו הסיבה שהנכד עפר שטינבך, כמה עשרות שנים מאוחר יותר, קרא כך גם למאפיית לחמי המחמצת שנפתחה לאחרונה, גם כן בחיפה, ובה נאפים לחמי מחמצת מקוריים וטריים ללא שמרים או חומרים תעשייתיים. ולא רק השם נשמר- גם מקור הקמח, שכן גם הסבא וגם הנכד רכשו ורוכשים את הקמחים מ"הטחנות הגדולות של א"י" , כי אם איכות, אז עד הסוף.

שטינבך אופה במתכונים שהוא פיתח, לחמים עם מגוון (ענק) של תוספות וטעמים, מקמחים מלאים בטחינה גסה ובעזרת מחמצות שאור מחיטה, כוסמין או שיפון.

סלסילה מהטוב והריחני הזה נחתה אצלי בסלון, והחגיגה החלה. מכירים את הסלוגן "לחם! עבודה!"? אז העבודה שלי היתה לטעום את כל הלחמים הללו ולהתקשות להחליט מה האהוב עלי ביותר.

בתמונות אפשר לראות את הלחמים (והיו שם לחמניות- האחת מקמח מלא עם כמות אדירה של שוקולד כמו שאפשר לראות בצילום, שמציגה גירסת גורמה ל"פרוסה עם שוקולד", השניה "דון צימוקי" – לחמניה מקמח מלא עם אגוזי מלך וצימוקים, והשלישית בסגנון בייגלה ירושלמי , לחמנית שיפון, מקלות "הכוסמין של חני"  ושני לחמים עשירים – "שועלי" – לחם מקמח חיטה מלא, עם תוספת שיבולת שועל גסה, אגוזי קשיו, לוז, מלך, גרעיני חמניות ודלעת ועגבניה מיובשת, למעשה לחם שהוא ארוחה בפני עצמה, והחתיך מכולם- ה"טוטם" – שנאפה בתבנית טרקוטה גלילית ועשוי מתערובת של קמחים מלאים מחיטה, כוסמין ושיבולת שועל בתוספת אגוזי קשיו, גרעיני דלעת, חמניה ופרג, ויש כל כך הרבה תוספות שם שכל פרוסה שנפרסת נראית שונה ומגוונת בטעמים).

התחלתי מהלחמניות ובחנתי אותן בשלוש דרכים – האחת עם מטבוחה, השניה (מתוקה) עם חמאה, והשלישית (שוקולדית) כמו שהיא, כארוחת בוקר במשרד. עונג. מרגישים את הטאצ' האישי, את עבודת היד , האפייה בתנור אבן של פעם ואת התהליך האיטי שעובר כל לחם וכל לחמניה.

עושר התוספות השונות הופך כל ביס להפתעה חדשה.

אני טעמתי את הלחמים בבית אולם מי שמגיע למאפיה נהנה גם מהעיצוב הנוסטלגי שכולל פריטים מההסטוריה של המשפחה .

אם תסתכלו על התמונות של ה"שועלי" וה"טוטם" תבחינו כי השקית שבה נמכרים הלחמים היא שקופה כך שאפשר לראות בדיוק מה קונים וגם לקבל פירוט מדוייק של התכולה והמרכיבים.

את הלחמים ניתן לקבל שלמים או לפרוס במקום, ואם כבר נמצאים שם אי אפשר לוותר על הכריכים (כולל טבעוניים) שמתפוצצים מרוב מילוי לצד מיצים טבעיים.

איך אומרים? "כי לא על הלחם לבדו" – יש גם תוספות!

את הלחמים אפשר לקנות במאפייה, הפתוחה בימים ראשון-חמישי בשעות 08:00-18:00 ובימי ששי – עד 14:00. 

יש אפשרות להזמין משלוח דרך האתר. בשלב זה המשלוחים מתקיימים רק בחיפה.

 

המאפייה ממוקמת ברחוב דרך יפו 28, חיפה. פרטים והזמנות: בטלפון 04-6184881 .

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.