רוית חודורוב- כי העולם הוא פרח (רצוי על עוגה).

את רוית הכרתי בסדנת עיצוב שולחנות אירוח לט"ו בשבט, לאירוח מושלם. גילוי נאות- אני לא מארחת מושלמת, בעצם אני לא מארחת בכלל, אם יש אורחים אני מעדיפה לקחת אותם למסעדה ולסגור ענין. אבל זה לא אומר שאני לא מתה על קישוטים (הכי גירלי שיש) ושאני לא שמחה ללמוד את כל הדברים היפים הללו ולקבל המון רעיונות שאני בטוחה שמתישהו אני גם אממש.

אז ט"ו בשבט מגיע שוב, ובלי קשר לחג עצמו, לרוית , שהיא מומחית בכל מה שקשור לפרחים עם המון נסיון ורקע, יש סדנת קישוט עוגות עירומות (ונדבר על זה אחר כך) בפרחים ויצירת מאסטרפיס גם טעים וגם מרהיב.

הוזמנתי לנסות בעצמי בבוקר שישי שמשי, ופגשתי עוד משתתפות , כולל כאלה שהגיעו מהצפון הרחוק והשקיעו שעתיים בנסיעה לכל כיוון, ואחרי נשנושים וקצת מינגלינג  התחלנו בעניין עצמו.

בהתחלה היו ההסברים על פרחים- מהם הפרחים האכילים, (ואיך לבקש אותם במשתלות שבדרך כלל באופן מפתיע לא יודעות שהפרחים הללו אכילים), ממה להזהר, איזה חלק של הפרח רעיל ואיזה לא והמלצה להשתמש רק בפרחים שיודעים את מקורם, איזה הדברה עברו וכך הלאה.

(בתמונה למעלה- רוית מסבירה, בתמונות למטה- בנות בעבודה!)

אחר כך עברנו לפרחים שאינם אכילים ומשמשים לקישוט בלבד.

בשביל ההרגשה החגיגית, פתחנו את הסדנה בהכנת זרים לראש (או צמידים).  לקראת ט"ו בשבט הרבה הורים נדרשים להכין זרים לילדים, שלא לדבר על ימי הולדת, וזרים מוכנים עולים הון תועפות. למדנו איך להפוך את חוט הברזל למרכז תמיכה לזר, לאיזה כיוון ובאיזה צפיפות לארגן את הפרחים, כיצד לבחור את הקומבינציה שאנו רוצים והכי חשוב, כיצד להפוך את כל זה לזר.

אחרי שכולנו היינו חגיגיות במיוחד (כן, גם נשים מבוגרות מתות על זרים על הראש!), עברנו לתרגל סידור פרחים על ספוג. למדנו על כמה פרחים צריך כדי ליצור איזון, איך מחליטים על כיוון הפרחים, ובאוריינטציה לעוגה העתידית – גם איזה גובה צריך להניח את הפרחים בהתאם למיקום הסידור על העוגה. (ומה עושים כשאסור שיהיה מגע בין הפרח לעוגה).

(בתמונות- הכי למעלה- הזר שהכנתי, ומתחתיו- סידור הפרחים שלי)

אחר כך הגענו לדובדבן שבקצפת, לקרם שבעוגה – לעוגה – ראשית  – מהי "עוגה עירומה"? זהו הטרנד החדש שבו לא שמים ציפוי על דפנות העוגה, כך שאפשר לראות את השכבות השונות.

קיבלנו וורדים והוראות כיצד ליפות אותם וכיצד כדאי לתקוע אותם (וצריך לתכנן מראש כי חור שנעשה בעוגה קשה מאד לתקן), והתחלנו לעצב. כל אחת בחרה בצבעים ובסגנון האהובים עליה, ובסיום הסדנה לכולנו היו עוגות מקושטות מרהיבות שעיצבנו במו ידינו.

העוגות נארזו בקופסאות, הונחו בעדינות בבגאז' של המכוניות וגרמו לחבורת נשים לנסוע במהירות 20 קמ"ש עד הבית כדי שלא יתקלקל.

(בתמונות למעלה- "לפני" ו"אחרי")

בבית כבר היתה הדילמה של "להשאיר שלם ויפה או אשכרה גם לאכול למרות שזה יהרוס את העיצוב". הפשרה היתה להסיר רק חלק מהפרחים תוך כדי התקדמות האכילה (והעוגה היתה גם מאד טעימה!).

אפשר ליצור קשר עם רוית בדף הפייסבוק , במייל   pashutohevet@gmail.com   ובטלפון   0522-688925

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.