שופרסל נובמבר 2016- השקט שאחרי החגים.

כשכתבתי בכותרת "השקט שאחרי החגים" התכוונתי בעיקר לשקט ששורר לנו בקיבה אחרי כל הטרארם של החגים, בו התערבבו ארוחות חג, שתיה, שינה ועוד נשנושים. ב"שופרסל" החליטו שצריך להרגיע קצת, וקצת להוריד את המאזן הקלורי, ובחבילה החודשית היו שני טעמים של אטריות "קונג'אק" ושתי קופסאות של עגבניות אורגניות ממותג "גרין" במרקמים שונים- חתיכות או שלמות (אני השגתי רק את החתיכות).

בכל אופן – נתחיל מההתחלה- כששמעתי את המושג קונג'אק, זו היתה הקונוטציה הראשונה שלי כאחת שגדלה בשנות השבעים והשמונים:

אבל לא מצאתי את טלי סבלאס בסופרמרקט (והאמת, במצבו הנוכחי לא הייתי רוצה להתקל בו…) ובמקום זה מצאתי את זה –

(את הסוכריה על מקל הוספתי כמחווה לבלש המהולל).

חיפשתי כמה הסברים על "מה זה בעצם קונג'אק"- וויקיפדיה אמרו לי ש"קונג'אק (או בשמו המדעי Amorphophallus konjac) הוא צמח ממשפחת הלופיים. הצמח גדל בר באזורים חמים בעלי אקלים סובטרופי עד טרופי במזרח אסיה. כמו כן, הוא גדל באפריקה, באוסטרליה ובעיקר באיים טרופיים……פקעת קונג'אק יבשה מכילה כ-40% גלוקומנן, סיב תזונתי צמיגי המעניק לג'לי המופק מפקעת הקונג'אק את צמיגותו, ועשוי להיות המקור לסגולות בריאותיות מסוימות שיוחסו לצמח ברפואה הסינית. הקונג'אק דל מאוד בקלוריות ועשיר בסיבים תזונתיים, ולכן משמש לעתים כמזון דיאטטי, ואף ליצירת תוספי תזונה למטרות הרזיה, לעתים קרובות בצורת אטריות."

עד כאן החלק המדעי.

אז החלטתי לנסות.

הקדמה והצהרה- אני לא בן אדם של דיאטות. גדלתי בבית שהיו בו הגבלות על מזון – בגלל שהיה בית דתי שהקפיד על כשרות, וגם בית בלי הרבה אמצעים כך שמצרכים כמו נקניק, דג מלוח או גבינה צהובה היו יקרי המציאות ולא נכחו הרבה. כשגדלתי, בעיקר אחרי שנעשיתי בלוגרית החלטתי ששום דבר לא יגביל אותי יותר- לא דת, לא מחיר, אני אוכלת כל מה שאני רוצה, ומנסה כל מה שאני רוצה, כשהמגבלה היחידה שרלוונטית, ולשמחתי עדיין לא- זו מגבלה בריאותית.

לכן אני לעולם לא אסתפק במנת "דיאט" אם זה לא טעים לי, ומקסימום אני לא אהיה מידה 38. BIG DEAL.

אז החלטתי להתייחס לאטריות הללו כאל מנה בפני עצמה, ולא כתחליף לפסטה, ומכיוון שכאמור אין לי מגבלות בריאותיות, גם הענין של העדר הגלוטן לא משנה לי.

הלכתי לפי ההוראות שעל השקית- להרתיח מים (לא כתוב על האריזה כמה, אז הרתחתי ליתר ביטחון סיר ענק). לא היה כתוב להוסיף מלח כמו שעושים בפסטות, אז לא הוספתי. ההוראות אמרו לפתוח את שקית הקונג'אק ולרוקן את המים, ואחר כך לשטוף את האטריות היטב. בתוך האריזה היתה שקית נוספת שבתוכה האטריות עם מים צמיגיים מאד. האמת, הזכיר לי קצת מרקם של אינפוזיה. בכל מקרה, חתכתי את השקית ורוקנתי למסננת.

כאן נתקלתי במכשול הראשון – הריח שנדף מהאטריות, שלכן כנראה צריך לשטוף אותן היטב, הזכיר לי את תקופת  ההתבגרות של הבן שלי, כשהייתי צריכה להכנס לחדר שלו ולחפש את הגרביים המלוכלכות כדי לזרוק לכביסה. אני חייבת לציין -לא ניסיתי "קונג'אק" של חברות אחרות- אין לי מושג אם זה רק במוצר של "שופרסל" או בכל החברות שמייצרות את האטריות הללו ,כי ככה זה הצמח . בכל מקרה, בזמן שהמים התחילו לרתוח בסיר (העדפתי לעשות את גירסת הסיר ולא המיקרוגל כדי שיהיה כמה שיותר דומה לפסטה רגילה) שטפתי שוב ושוב את האיטריות בתועפות מים, ועדיין הריח לא יצא לגמרי.

כשהמים רתחו זרקתי את האיטריות לתוכן וחיכיתי שלוש דקות כמו שכתוב על האריזה, סיננתי ושמתי בקערה.

פה נתקלתי במכשול מספר 2- הכמות פשוט זעירה. כתוב על האריזה 220 גרם, לא ברור לי איך . מדובר בחמישה ביסים לכל היותר, מה שאולי מסביר את הדיאטה שנובעת מזה, כי זו באמת כמות קטנה.

בצילום למטה אפשר לראות את הכמות יחסית לגודל של קערה שבדרך כלל אני אוכלת כשהיא מלאה במשהו- ספגטי או סלט למשל.

אפשר גם לראות לפי גודל המזלג.

בכל מקרה, הכנתי מהעגבניות (המצויינות) רוטב בסיסי במחבת, משהו ממש מהיר עם קצת ריסוק ותיבול ושפכתי על המנה.

ואז טעמתי.

המסקנה שלי כזו- אחרי ששופכים הרבה רוטב, הריח כבר מוסווה, והמנה בהחלט אכילה. מבחינת המרקם היא אמנם מזכירה קצת פסטה, אבל בשילוב עם נחשי גומי מבחינת הצמיגיות. הייתי רעבה, אכלתי הכל, הכמות כמובן לא דגדגה לי, אז הוספתי גם סנדוויץ גבינה וירקות, מה שקצת חירב את ה"תשע קלוריות" המובטחות. (ואף מילה על הבונבון בסוף).

בשורה התחתונה- אם הייתי בדיאטה, הייתי מעדיפה לצמצם באכילת פסטה אמיתית, נניח לפעם בשבוע, ואז לאכול בכיף, עם רוטב שמורכב נניח מהעגבניות עם תיבול (כך שהערך הקלורי שלו לא כמו רוטב שמנת פטריות למשל). אם היתה לי בעיית גלוטן אולי הייתי קונה את הקונג'אק בשביל המרקם. (אגב, שומרי כשרות יכולים להעזר בזה בפסח, כתחליף לפסטה).

בעגבניות שנשארו לי אני מתכננת להשתמש למנות כמו שקשוקה או רטבים שונים. (ואגב טיפ – מי שרוצה להמעיט בקלוריות ועדיין להנות מרוטב "שמנת" – הנסיון שלי אומר שאפשר לשפוך על פסטה גם יוגורט באחוזי שומן נמוכים, או גבינה לבנה באחוזים נמוכים, והאפקט כמעט אותו דבר).