שמח בפורים- אני ב"אטרף"!

נתחיל בווידוי- שמי שוש ואני סלסוהוליק. מכורה לסלסה ולקצב הלטיני מלידה, עם דרכון שמעיד על האותנטיות. סלסה היא מעבר לסגנון מוסיקלי- היא אהבה, היא תמצית חיים. אין מצב שמישהו, גם לא לטיני, ישמע קצב סלסה ולא יתחיל לזוז. זו מוזיקה שמזיזה אותך מבפנים. אותו דבר כמובן גם למקצבים נוספים לטינים כמו ממבו, רומבה, והלהיט התורן בארץ- הבצ'אטה.

את להקת "אטרף" הכרתי לפני שנים, בפסטיבל סלסה, והקליק היה מיידי- לאוסף האהבות שלי (ג'וני ואסקז, להקת "ואן וואן" וכמובן האלוהים של הסלסה- מארק אנטוני) נוספו חברי הלהקה שהוכיחו שגם בעברית אפשר לעשות מקצבים לטיניים משובחים.

שנות התשעים באו והלכו, להקת "אטרף" לקחה פסק זמן, ועכשיו שבה ובגדול, ואיזה שילוב יותר שמח מ"אטרף" ופורים- שהוא החג הכי שמח?

"המופע של אטרף"- משגע את הבמות ואת ערוצי הטלוויזיה, עם מיטב הלהיטים הישנים והאהובים – "שולה בחצר" , "ענבל" הממכר ואיך אפשר בלי "קפה טורקי" ו"יום סבבה"? (והצירוף "מנגו בננה ומלון" שכבר הפך למטבע לשון בגלידריות …). יחד עם חידושים לטיניים לשירים כמו "אין כמו יפו בלילות" או "אני שוכב לי על הגב" (ומי יכול לשכב עם קצב כזה? צריך לקפוץ ולרקוד!).

בלהקה- ויקטור עזוז על הבס והשירה, דורון רפאלי על התופים והשירה, אהרוני בנארי על הגיטרות והשירה, זהר כחילה על הקלידים ואורן בלבד על כלי ההקשה ואליהם מצטרף רכש חדש דנדש היישר מבית הספר רימון- ארתור כץ, וביחד הם גורמים לך לוותר על הכיסא ולקום לרקוד, ולא תאמינו כמה אנרגיות יש על הבמה, בקהל ובאינטרקציה בין שניהם.

עוד נגנים בהופעה הם מתן ממן על הטרומבון ואדיר כוכבי בחצוצרה, ומי שקצת מכיר מוסיקה לטינית יודע איזה כוח יש לכלי נשיפה בעיטור השירים.

ולא רק אני מתמוגגת מ"אטרף"- הנה גם מיטב מגישי תוכניות הבוקר כמו גלית גוטמן שפצחה בריקוד עם הלהקה במסגרת התוכנית שלה, וגם אברי גלעד והילה קורח  שלא יכלו להשאר אדישים לקצב המלהיב. (ומי שרוצה עוד טעימות- יש בערוץ היוטיוב של "אטרף").

אחרי הופעות במקומות נחשבים כמו פסטיבל ערד, פסטיבל היין באר שבע וגן הפסגה בתל אביב, גם אם המושבות פתח תקווה זוכה להנות ובדיוק בפורים – 13 למרס בהיכל התרבות המפואר של העיר- כדי שיהיה שמח  בריבוע.