"שמנא" עונדת טיקה! – סדנה הודית עם אליזבט בנימיני.

המטבח ההודי הוא מטבח עז טעמים, מלא דמיון, צבע ומרקמים. הוא גם מתאים לקהלים רבים- לחובבי הבשר לצד צמחונים וטבעונים, לחובבי החריף (ומי שלא- יכול פשוט להוריד מכמות הפלפל), לאוהבי המתוק, המטוגן, המסורתי והיצירתי- הכל שם.

הגעתי לבית הבד "שמנא" לטעום את המנות המיוחדות של הבשלנית המוכשרת אליזבט בנימיני ולשמוע על תבלינים ודרכי הכנה של אוכל הודי שאפשר להכין בבית בעזרת חומרי גלם שניתנים להשגה בארץ.

במנות שהוכנו שולבו השמנים האיכותיים של "שמנא" במנות ההודיות, במקום שמנים שאינם שמני זית. כך למשל במנות אורז או לוביה, כל החלקים של הטיגון (בצל, עגבניה, פתיחת תבלינים ועוד) היו בעזרת שמן זית של "שמנא" – במקרה זה מסוג "ברנע פישולין".

המנה הראשונה שאליזבט הכינה היתה מנת לוביה שהושרתה לילה שלם ואז הורתחה ובושלה. היא הוספה לירקות שטוגנו (בצל , עגבניה ותפוח אדמה), ולסחוג הודי שכלל המון כוסברה, שום וגם פלפל חריף לפי הטעם . כמובן שהיו גם התבלינים המוכרים של המטבח ההודי ובראשם הגאראם מאסאלה, וגם כורכום, הל, ג'ינג'ר ומלח.  הלוביה הוגשה על אורז שבושל עם עדשי מונג דאל (שהם למעשה עדשי מאש מקולפים). גם הם זכו לאהבה של זרעי כמון, כורכום, ומלח, בליווי שמן "ברנע פישולין" של "שמנא".

(בתמונות למעלה- עדשים ותבלינים, חטיפים ותה- המיוחדים של הודו!)

(בתמונות למעלה ולמטה- אליזבט עם עלי הקארי, ותהליך הכנת המנה)

לליווי המנה אליזבט זרקה לתוך שמן חם פאפדאם בשני טעמים- קימל ופלפל שחור- שניה אחת בשמן, עוד כמה שניות על נייר סופג, ויש סוג של "קרקר" שהלך נהדר עם המנה (והאמת, אני בטוחה שיהיה כייפי גם עם מטבלים).

בדרך למנת הקינוח עוד הספקנו לנשנש כל מני חטיפים בסגנון "ביסלי" בדרגות חריפות שונות, כדורי "פאני פורי" שמגיעים שטוחים והופכים לכדורים חמודים שאפשר לשבור למעלה ולמלא בעדשים, תפוחי אדמה , צ'אטני ויוגורט, והכל לווה בתה של "גירנר" במגוון טעמים כמו מסאלה, הל וזעפרן, כשבאבקת התה כבר יש גם אבקת חלב, לאותנטיות המוחלטת של הודו אצלנו בכוסות.

(בתמונות למעלה- לפני ואחרי טיגון)

הקינוח היה "בונדי"- תערובת של קמח חומוס ומים שמתערבבים כמו שעושים פנקייק, ואז עוברים דרך מסננת לשמן עמוק רותח, כך שהם הופכים לסוג של שקדי מרק קטנים וחמודים. (אפשר להוסיף גם מעט אבקת אפייה כדי שיגדלו יותר). מוציאים בזריזות מהשמן ומספיגים, ואז שופכים מעל רוטב שבושל עם המון דברים טובים- סוכר, הל, ומי וורדים, על הכל מניחים פיסטוקים קצוצים ושקדים חצויים , ומערבבים. שמים בקערות וטורפים חם או קר.

(למעלה- הכנת הקינוח, למטה- מנת הלוביה)

באתר "אינדיאן סטור" אפשר למצוא את כל חומרי הגלם ועוד המון דברים- מוצרים אירוודים, תמרוקים (ואגב- טיפ של אליזבט- כדי למנוע נשירת שיער- לחמם עלי קארי עם שמן זית איכותי עד רתיחה , לצנן ולמרוח על הקרקפת- ותקבלו שיער בוהק וחזק כמו של ההודיות היפיפיות), תבלינים ממליון סוגים בערך, כולל תערובות מאסאלה לדגים או בשר, אורז, קמחים כולל קמח החומוס שיש לו שימושים בכל סוגי המנות, חטיפים כמו צ'יפס בננה וחטיפי חומוס, קטניות מיוחדות כמו המונג דאל שהוזכר קודם, ועדשים מסוגים שונים, שמככבים בתזונה ההודית, כלי בית (ואני מתה על הצלחת המיוחדת של ההודים – קופסת התבלינים שמקבלת כל כלה), ואיך אפשר בלי הריחות המופלאים של הקטורת?

דף הפייסבוק של "אינדיאן סטור"

הסדנה ההודית היא חלק ממסורת סדנאות שמתקיימות פעם בחודש ב"שמנא" עד תחילת עונת השמן, ובה לומדים וטועמים מטבחים שונים, שומעים הרצאות, ויש אפשרות לרכוש חומרי גלם וכמובן את השמנים המשובחים של המקום.  "שמנא" היא דור שני ושלישי של יצרני שמן זית, בשיטות ייחודיות שנלמדו אצל מומחי שמן זית בטוסקנה . בשיטות אלו הערכים התזונתיים של השמן נשמרים, הטעם פירותי יותר ועשיר, והאיכויות בשמיים, ביחד עם ארומה ממכרת במיוחד.

שווה להכנס לאתר של "שמנא" ולמצוא שם לא רק את זני השמנים שניתן להשיג במקום אלא גם סדנאות רבות , פעילויות לכל המשפחה, חגיגות מסיק ועוד. (וגם מתכונים רבים , טעימים וקלים).

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.