מי אני

שושנה אלישבע חזן גרינברג – ככה זה כשמערבים פמיניזם עם מוצא דרום אמריקאי

כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי, החל מ"פילון" לילדים, דרך "מעריב לנוער" ככותבת צעירה, דרך כל אירועי בית הספר ובכל מקום אפשרי. ההתחלה ברשת היתה באתר "ערוץ החיים הטובים" בטור הומוריסטי קולינרי בשם "שוש הביקורתEAT" ומשם הזמנה לפתוח בלוג ב"קפה דה מרקר" תחת המטריה של "מועדון מבקרי המסעדות של קפה דה מרקר", מה שהפך לימים ל"כי ככה אני אמרתי". עם הזמן היתה גם היציאה לעצמאות וכך נולד הבלוג הזה , בוורדפרס, שלאחר מחשבה מרובה קיבל את השם המקורי Shosh Hazan Grinberg.

אז מה אני בעצם? קודם – מה אני לא- אני לא בשלנית, לא ממציאה מתכונים, ואין לי שום רקע לימודי אקדמי בקולינריה. מה יש לי? יש לי הגיון פשוט, וראייה של הצרכן  -זה שבסופו של דבר משלם על מוצר וצריך לדעת אם כדאי לו או לא. אני לא אמליץ לקנות מוצר בגלל שהוא "עשוי מפטריות נדירות " או "בעל עפיצות" אלא פשוט כי הוא "עשוי היטב" או "נותן תמורה לכסף".

הכתיבה שלי היא חוויתית, לעולם לא אכתוב על משהו שלא התנסיתי בו בעצמי , ואני לא מעתיקה קומוניקטים, בעיקר כי כקוראת משעמם לי לקרוא כאלה. התחביב הנוסף שלי הוא צילום, כך שהרוב המוחלט של התמונות שמופיעות בפוסטים הן שלי אוריגינליות.

החוויות המתוארות בבלוג הן כל מה שכיף בחיים – מסעדות, צרכנות, ספא, הצגות, ובאופן כללי – ההפסקות הכייפיות האלה בחיים, שהופכות את השיגרה למשהו קצת יותר חייכני.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.