ארכיון

PRECISE – היופי המדויק שלך!

יולי בתל אביב, או בשמה הלא רשמי "שלולית לחות מטורפת". תל אביב כמובן לא לבד, כל מדינת ישראל הופכת בימי הקיץ לסיר מרק מהביל, וגם אם נצא מתוקתקות כמו הדוכסית קייט, תוך חמש דקות בחוץ כבר נראה כמו חתול שנפל לתוך אגם (ושונא את זה).

הנפגע הגדול מכל מזג האוויר הזה הוא העור, בעיקר עור הפנים שהוא עדין יותר ורגיש. הפנים הן גם כרטיס הביקור שלנו, הדבר הראשון שאנשים רואים כשאנו פוגשים אותם, ומראה של אטריה סחוטה עם צבעי איפור נמסים נראית ממש לא טוב, בלשון המעטה.

להמשיך לקרוא

מאחורי הקלעים ועל הצלחת.

אנו מגיעים למסעדה , מעיינים בתפריט, השף מכין את המנות והן מגיעות לנו לשולחן. היום למרות שבהרבה מסעדות המטבחים הם פתוחים וניתן לראות את כל תהליך ההכנות, עדיין יש חלקים נסתרים – איך השף בוחר את חומרי הגלם, מהו התהליך היצירתי של הכנת המנות, בחירת הטעמים והחיבורים השונים, האיזונים והדיוק?

השף אור גינסברג,  זוכה העונה השניה של "משחקי השף" רק רצה להכין ארוחות פרטיות. הביקוש היה רב והתוצאה – מסעדת "סלאס" ליד שוק הפשפשים, שם הוא חולם ומגשים חלומות קולינריים.

אחת האהבות של אור היא מציאת חומרי גלם חדשים שייתנו לו השראה וחידושים במנות המיוחדות שהוא מוסיף לתפריט, מעבר למנות הקבועות.

השבוע  ניתנה לי ההזדמנות להצצה מאחורי הקלעים, איך הוא בוחר חומרי גלם, ומשלב אותם במנות חדשות.

הרבה מחומרי הגלם ל"סלאס" מגיעים במסגרת שיתוף פעולה עם חברת ימה וקדמה, יבואנית מוצרי מזון ואלכוהול ברמת פרמיום מיפן (כשרים!), ושף אור אירח לערב מיוחד את אנשי Horaiya מיפן כדי להדגים כיצד הוא עובד במסעדה עם המוצרים המיוחדים לייצור קסם אסיאתי. (והוא לא מהסס גם להמליץ כיצד להשתמש במוצרים כאלה במטבח הביתי להכנת מנות כמו שלו).

מה הכין שף אור מחומרי הגלם? הכל כאן.

חוויות והפתעות בירושלים.

נכון, כשאנו חושבים על ירושלים אנו מדמיינים לרוב את הכותל, החומות והקדושה, אבל לירושלים פנים רבות, וחלק גדול מהן הוא מקומות הבילוי והנופש – ברים, מסעדות , דוכנים, מלונות, מוזיאונים ואטרקציות שונות.

הגענו לעיר בשעת ערב מאוחרת, ונפלה ההחלטה לחפש את חיי הלילה התוססים של העיר. כששוטטנו בכיכרות גילינו תיירים מהארץ ומכל העולם שישבו, פטפשו, אכלו משהו, והקשיבו לשפע הופעות הרחוב ממש בכל פינה.

עד מהרה הגענו ליעד הראשון שלנו, בר הקוקטיילים והטאפסים "אנדלוסיה". הבר הוא היחיד בארץ המשלב מנות שף כשרות כמו מנות ירקות, טורטיות, פשטידות, דגים במבחר דרכי הכנה, סינטה ופסטיה, ברווז ובורגרים, וכמובן קינוחים מגרים במיוחד (כולל גם מנות טבעוניות) ועשרות סוגי קוקטיילים קלאסיים וחדשניים בשילוב עולם היין בשילוב ישראלי ספרדי ייחודי.

"אנדלוסיה" היה רק אחד המקומות שביקרנו בהם, לצד מלון "איביס סטיילס" ומסעדת הבשרים "הארוויס". מה היה שם? הכל כאן.

 

מדיטה- הים התיכון, פריז, ירושלים.

הנוף – אחד היפים בירושלים, שלא לומר בארץ, מבנה יפיפה ששוכן בלב בית הנציב. האווירה – צרפת מחבקת את הים התיכון. הטעמים -קסם.

השף מוטי אוחנה, בוגר ה"קורדון בלו" הוא הבעלים והכוכב של מסעדת "מדיטה", והחזון שלו בשלוש מילים "מטבח תיכון חדש", מה שאומר מנות ושירות ברמה צרפתית ביחד עם נגיעות מוכרות מהבית שלנו כאן במזרח התיכון.

בערך שתי דקות אחרי שהתיישבנו במסעדה כבר נפרשה לפנינו פלטת מזטים מפוארת לצד פוקצ'ות מהבילות. מכירים את "מלכת הכיתה"? כאן זו ללא ספק "מלכת המזטים" – קערית קרם החצילים המפורסם, המעוטר בסילאן, קערית שביקשנו למלא אותה שוב ושוב.

המזטים היו רק ההתחלה של ארוחה מענגת במיוחד. מה עוד היה שם? כאן.

הביכורים של "מיה".

פעם היתה ריבה אדומה. משהו לא מזוהה, בטעם שאמור היה להיות תות, וכיכב בעיקר בתוך סופגניות.

אחר כך באו הקונפיטורות והעלו את הרמה, מעוררים געגוע ליערות אירופאיים בהם מסתובבות סבתות עם רדיד צבעוני וקוטפות פירות שהופכים אחר כך למרקחת בתוך צנצנת זכוכית עם כיסוי בד משובץ.

כעת, לקראת חג הביכורים,  מביאה לנו "מיה תעשייות מזון" סידרת מעדני פרי ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל, פשוט 100% פרי.

להמשיך לקרוא

פסטיבל White – יין לבן על הים.

השבוע נערך בפעם ה11 פסטיבל White במרינה הרצליה.

הפסטיבל חוגג את היין הלבן המתאים מאד לקיץ הישראלי (ובעצם לכל עונות השנה).

חג שבועות שבפתח מצייר בדמיוננו פיקניק רומנטי בשדה פורח, בגדים לבנים וכוסות יין לבן קריר נמזג אל הכוסות ומתלווה לארוחה קלה של גבינות או פירות.

אם בעבר שלטה בישראל תרבות היין האדום, היום מבינים שבמזג האוויר הישראלי כמעט מובן מאליו לשתות יין לבן ולכן בישראל הצריכה של יינות לבנים גדלה ובעקבותיה ייצור יינות לבנים ביקבים מקומיים מזנים חדשים וקיימים, והחגיגה הלבנה בעיצומה.

מה טעמנו בפסטיבל ? מה לא… הנה זה כאן.

מלון בוטיק DAVID TOWER נתניה מציג- VIA MARIS – ספא אורבני.

אין אדם שישמע את המילה "ספא" ומבטו לא יצטעף. מיד יעלו באפו ניחוחות בשמים ושמנים, עורו ממש ירגיש בלחיצות העיסויים ואדי הסאונות הרכים.

כשנמצאים בספא מרגישים בני מלוכה מפונקים שכל מה ומי שמסביב עושים הכל כדי שנרגיש הכי טוב והכי נעים.

זו הסיבה שענין המלוכה מככב במלון "דיוויד טאואר" בנתניה, או ליתר דיוק, הסולטנות. סיפורו של המלון הוא על סיפור האהבה של דאוד פאשה הסולטן (כפרפרזה על מיקום המלון ברחוב דוד המלך) ואהובתו שדמותם מקשטת את קירות המלון יחד עם עיצובים המתכתבים עם אווירת ערב האקזוטית – המנורות, חיפויי הקירות, הצבעים ועוד.

הגעתי למלון ליום של פינוק, שהחל בארוחת הבוקר החדשה, שלמעשה מבחינת מרכיביה היא ממש בראנץ' – מבחר סלטים טריים, גבינות בוטיק רכות וקשות, דגים כבושים מעושנים כולל סלמון משובח במיוחד, לחמי מחמצת מפתים, עמדות בריאות , חלווה בוטיק, תפוחי אדמה אפויים, פסטה, אנטי פסטה, אגס בנדיקט מוכן במקום עם חלמון שנוזל לו ונספג בכל השכבות האחרות, שפע מתוקים ופירות ומבחינתי – גולת הכותרת היתה השף יונתן שעמד והכין קרפים צרפתיים, כולל כאלה הממולאים בשוקולד, ממש כמו ברחובות פריס.

מה עוד היה בתפריט ומה חוויתי בספא? כל זאת כאן.

 

Par Derriere – פריס פינת יפו.

בסמטה קסומה בלב יפו נמצאת "פר דרייר" – שנושאת את הטייטל "בר יין ביסטרו המשלב את צרפת ויפו". עם הגדרה כזו, ביקור היה ממש מחויב המציאות, בעיקר כי גם שמעתי על הגינה הסודית והמיוחדת באחורי המסעדה, שנתנה למקום את שמו.

"פר דרייר" התחיל מרחוב קינג ג'ורג' במרכז תל אביב ואז עבר למיקומו ביפו, בשכונת נגה.

כשנכנסים למקום נדמה שנסענו לחו"ל בלי הצורך בדרכון, מכיוון שתל אביב ההומה נשכחת, וגן קסום נפרש ובו אפשרויות ישיבה שונות בחלל מרכזי או בגינה האחורית, כשבין החללים מחבר בר גדול שפונה לשני הצדדים ביחד.

היין הוא הכוכב הראשי ב"פר דרייר" ובקבוקים מוצגים בכל מקום, לצידן של מנורות כבדות ופריטי וינטג' רבים. על העיצוב אחראי הבעלים של המסעדה, דוד אבוקייה שהקפיד על הפרטים הקטנים ביותר בדקדקנות צרפתית.

כמצופה מבר יין יש תפריט אלכוהולי מפואר, שהוגש לנו כשהתיישבנו במקום. באוסף ישנם יינות מאיטליה, סלובניה, ספרד, גרמניה, צרפת, ישראל וניו זילנד, שמפניה מסוגים שונים, קוקטיילים ייחודיים ותפריט מיוחד של סיגרים קובנים משובחים, כי אם כבר, אז עד הסוף.

מה המנות שנבחרו? מה הטעמים שנטעמו? הכל כאן.

"נווה התבלין" – מוסיף לחג טעם.

בחג הפסח כולנו מכירים את סינדרום "כפתור המכנסיים". אותו אחד שבתחילת הערב גורם לנו להראות חטובים במיוחד, ובסוף הערב מרגיש כמו חרב בבטן עד שמשחררים אותו ומרחיקים אותו קילומטרים מהלולאה שלו. (הידעתם שבעברית תקנית הלולאה הזו מכונה "אבקה", ונשמעת IVKA?)

בחגי ישראל בכלל, ובפסח בפרט הבישולים עולים הילוך וגם אנשים שביומיום מבשלים פחות, נכנסים למוטיבצייה קולינרית ומשדרגים כל מנה. הבעיה, אם לא היינו גאוני בישול לפני כן, קצת קשה להוציא עכשיו מנות מיוחדות וטעימות, ועוד להגישן לאורחים רבים.

להמשיך לקרוא

206 דגים – בוא אלינו לים.

לדגים ופירות ים יש שפע של יתרונות, הן בריאותיים והן קולינריים, וארוחה ממיטב פרי הים תמיד מענגת, בעיקר כשהיא מוגשת ברמת אלגנטיות ומקצועיות גבוהה. ארוחה כזו ניתן למצוא ב"206 דגים" – האחות הצעירה של "206 בשרים", ששוכנת לצידה בצפון תל אביב, ומביאה את מיטב הדגה היישר לצלחת

כשנכנסנו למסעדה התחושה הראשונה הייתה של יוקרה. העיצוב אלגנטי, מפיות הבד מגוהצות, וכלי השולחן מנצנצים . המסעדה היא בסגנון של פעם, רחבת ידיים ומוארת, כך שבניגוד לטרנדים של היום, ניתן לקרוא את התפריט ולראות את המנות מבלי להדליק את פנס הטלפון. גם באוזניים הייתה שלווה, כשהמוסיקה הייתה ברמה שקטה, ואפשרה שיחה בלי לצעוק.

מיד כשהתיישבנו ניגש לשולחננו יואב המלצר, פרש על השולחן את לחם הבית, חמאה וקערית החמוצים המפורסמת של המקום ושאל לגבי רצוננו במשהו מן הבר.מתפריט היינות והאלכוהול המשובח בחרנו בכוס יין של "ברקן" ובקוקטייל "קייפיריניה" קלאסי.

ומה אוכלים? ההמשך כאן.