ארכיון

T-HOUSE – טקס התה האולטימטיבי.

"תה". שתי אותיות שמעלות אסוציאציות רבות, מטקס תה יפני מדוקדק ועד למלכת אנגליה ששותה אותו כל יום באותה שעה תוך שהיא מרימה את הזרת וממלמלת "הו פיליפ, תרצה סקונס"?

אבל מי שמגיע ל"טי האוס" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, מגלה עולם חדש, מרתק, צבעוני והרבה יותר כייפי של מוסיקה, אוכל טוב, וקוקטיילים מגוונים שמשלבים בתוכם תמציות תה שונות לצד ערבובים אלכוהוליים מרתקים.

כמו בחידת הביצה והתרנגולת, אין לדעת מה בא קודם – האם העובדה שהבניין בנוי בצורת האות האנגלית T השפיעה על בחירת התה כמרכיב העיקרי למשקאות או ההפך, התה נבחר קודם, אבל זה לא ממש משנה, מכיוון שהתוצאה היא מקום שמח מאד, הומה מבלים.

כשנכנסים ל"טי האוס" ניתן לבחור בין חלל בסגנון טרופי בהשראת אסיה ומטעי התה שלה, חלל פנימי מלכותי בסגנון מועדוני הג'נטלמנים הבריטיים, עוד מדינה שנודעת בתרבות התה שלה, שכולל גם חדר פרטי, וחלל שעתיד להפתח בזמן הקרוב, של גן קייצי קסום, מושלם למסיבות תה (ולא רק). על העיצוב אחראי ניר רן שיצר אווירה שונה בכל חלל וקישור נושא התה לאורך כל המקום. כמובן שמקום עמדת התקליטן לא נפקדת, להשלמת האווירה השמחה

ומהן חוויות התה הקולינריות שלנו? הכל כאן.

מלון בוטיק DAVID TOWER נתניה מציג- VIA MARIS – ספא אורבני.

אין אדם שישמע את המילה "ספא" ומבטו לא יצטעף. מיד יעלו באפו ניחוחות בשמים ושמנים, עורו ממש ירגיש בלחיצות העיסויים ואדי הסאונות הרכים.

כשנמצאים בספא מרגישים בני מלוכה מפונקים שכל מה ומי שמסביב עושים הכל כדי שנרגיש הכי טוב והכי נעים.

זו הסיבה שענין המלוכה מככב במלון "דיוויד טאואר" בנתניה, או ליתר דיוק, הסולטנות. סיפורו של המלון הוא על סיפור האהבה של דאוד פאשה הסולטן (כפרפרזה על מיקום המלון ברחוב דוד המלך) ואהובתו שדמותם מקשטת את קירות המלון יחד עם עיצובים המתכתבים עם אווירת ערב האקזוטית – המנורות, חיפויי הקירות, הצבעים ועוד.

הגעתי למלון ליום של פינוק, שהחל בארוחת הבוקר החדשה, שלמעשה מבחינת מרכיביה היא ממש בראנץ' – מבחר סלטים טריים, גבינות בוטיק רכות וקשות, דגים כבושים מעושנים כולל סלמון משובח במיוחד, לחמי מחמצת מפתים, עמדות בריאות , חלווה בוטיק, תפוחי אדמה אפויים, פסטה, אנטי פסטה, אגס בנדיקט מוכן במקום עם חלמון שנוזל לו ונספג בכל השכבות האחרות, שפע מתוקים ופירות ומבחינתי – גולת הכותרת היתה השף יונתן שעמד והכין קרפים צרפתיים, כולל כאלה הממולאים בשוקולד, ממש כמו ברחובות פריס.

מה עוד היה בתפריט ומה חוויתי בספא? כל זאת כאן.

 

Par Derriere – פריס פינת יפו.

בסמטה קסומה בלב יפו נמצאת "פר דרייר" – שנושאת את הטייטל "בר יין ביסטרו המשלב את צרפת ויפו". עם הגדרה כזו, ביקור היה ממש מחויב המציאות, בעיקר כי גם שמעתי על הגינה הסודית והמיוחדת באחורי המסעדה, שנתנה למקום את שמו.

"פר דרייר" התחיל מרחוב קינג ג'ורג' במרכז תל אביב ואז עבר למיקומו ביפו, בשכונת נגה.

כשנכנסים למקום נדמה שנסענו לחו"ל בלי הצורך בדרכון, מכיוון שתל אביב ההומה נשכחת, וגן קסום נפרש ובו אפשרויות ישיבה שונות בחלל מרכזי או בגינה האחורית, כשבין החללים מחבר בר גדול שפונה לשני הצדדים ביחד.

היין הוא הכוכב הראשי ב"פר דרייר" ובקבוקים מוצגים בכל מקום, לצידן של מנורות כבדות ופריטי וינטג' רבים. על העיצוב אחראי הבעלים של המסעדה, דוד אבוקייה שהקפיד על הפרטים הקטנים ביותר בדקדקנות צרפתית.

כמצופה מבר יין יש תפריט אלכוהולי מפואר, שהוגש לנו כשהתיישבנו במקום. באוסף ישנם יינות מאיטליה, סלובניה, ספרד, גרמניה, צרפת, ישראל וניו זילנד, שמפניה מסוגים שונים, קוקטיילים ייחודיים ותפריט מיוחד של סיגרים קובנים משובחים, כי אם כבר, אז עד הסוף.

מה המנות שנבחרו? מה הטעמים שנטעמו? הכל כאן.

פסטיבל סולם יעקב- כי וודסטוק זה כאן.

פסטיבל וודסטוק היה נקודת ציון בהסטוריה של התרבות והמוסיקה האמריקאית. ב1969 התקיים פסטיבל המוסיקה העצום שמשך אליו כחצי מליון משתתפים שמחו נגד הממסד ונודעו בהמשך כ"ילדי הפרחים".

יהודית ומנחם וינוגרד עלו ארצה עשרים שנה אחרי אותו פסטיבל מפורסם וגילו שהם מתגעגעים לשירי העם העתיקים ששמעו בפאבים, ולשירי המחאה של בוב דילן, פיט סיגר וג'ון  באאז.

הם הקימו מועדון למוסיקת פולק בקיבוץ שלהם, קיבוץ מחניים, ומשכו מאזינים ומוסיקאים מכל הגליל וכן אירחו מוסיקאים מהמרכז כמו שי טוכנר, דיוויד ברוזה הצעיר ואהוד נתן.

הביקוש יצר את הפסטיבל, וכך נוצרה המסורת ו"פסטיבל סולם יעקב" עבר נדודים עד למשכן הקבע שלו החל משנת 2004, בקיבוץ נוף גינוסר על שפת הכינרת. בפסטיבל פעילות חוץ ובאולמות ממוזגים, לינה בחדרי המלון ביחד עם מתחמי קמפינג, במות לכל המשפחה, פעילויות לילדים, סדנאות למוסיקה, ריקודים, טאיצ'י, סשנים של מוסיקה בכל פינה וכמובן הופעות על כמה במות במקביל.

ההופעות, הסדנאות, האירועים- מה היה? הכל כאן.

דומינו'ס- דוז פואה!

לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".

אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.

להמשיך לקרוא

"שלדי" – חוויה של חמישה פפיונים.

בסביבות סוף המאה ה19 נכתב הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" ובו הגיבור – פיליאס פוג, יושב במועדון ג'נטלמנים אנגלי ומחליט לצאת למסע קסום ברחבי העולם.

יותר ממאה שנה לאחר מכן, ליתר דיוק, בחודש מרץ האחרון, נפתח ה"שלדי" שהוא הקונספט המודרני של אותו מועדון ג'נטלמנים, שהיום כמובן מתאים לשני המינים ומשלב חווית אלכוהול, חברים, מוסיקה ואוכל טוב.

"שלדי" ממוקם באזור התעשייה של הרצליה ועוצב על ידי המעצב תמיר בן ציון בהשראה לונדונית יוקרתית בשילובי טורקיז, פליז מוזהב ותחת שחורה. אחד האלמנטים המככבים במקום הוא גופי התאורה שמדמים זכוכית מגדלת, מה שהזכיר לי את שרלוק הולמס, דמות לונדונית אייקונית.

ומה בתפריט? הכל כאן.

בר הפיראט- הRRRRRRבה בירה וטעם!!!

אחת האטרקציות הפופולאריות בפארקים של דיסני היא "אי הפיראטים", ספינה טרופה מלאה אוצרות. האטרקציה כל כך פופולארית שהיא הפכה לסידרת סרטים ולא בכדי, הפיראטים , למרות שהם פורעי חוק, נתפסו כאנשים מרתקים, שעוברים הרפתקאות רבות במקומות רבים בעולם.

כשנכנסים ל"בר הפיראט" בראשון לציון, פשוט עולים לספינת פיראטים. מתחילים בגרם מדרגות עץ שלצידו שני עמודי מפרש, ממשיכים בפגישה עם פיראט מפחיד שעומד בכניסה (ומשמש רקע נהדר לצילומי סלפי) וממשיכים לרחבה שנראית כמו לב ספינה, מחולקת לתאים ולרחבות בחיפויי עץ , כשבקצה הבר המרובע ומסכי טלוויזיה גדולים, מה שאולי אין בספינות פיראטים מקוריות אבל מספק חווית משחקי ספורט לקהל האורחים.

להמשיך לקרוא

"הונולולו" טיקי בר- הרוח הקאריבית של תל אביב.

חופשות חלומיות הן ענין יקר, אבל עכשיו אין צורך לנסוע כל כך רחוק וכל כך יקר כדי להרגיש כמו בהוואי. מספיק להגיע לתל אביב, שם צוות מיקסולוגים אלופים בראשות יותם שילו ("דאבל סטנדרט"), מוש בודניק ("סושיאל קלאב"), רוסקו רז ושלומי בונפילד ("ספייסהאוס") ביחד עם אנשי הלילה המובילים גיא זילביגר, אסי קוריס וליאב פינטו הקימו את ה"הונולולו" – הטיקי בר הראשון בישראל.

מהו "טיקי בר"? המושג מגיע מתרבות הפופ האמריקאית של שנות הארבעים, כשאמריקאים רצו את הרוח החופשית של הוואי, הים, הטעמים והאווירה, והביאו, לעיתים בצורה מוגזמת, את העיצובים והצבעים לארצות הברית.

"הונולולו", כאמור הטיקי בר הראשון בישראל, ממוקם במקום המרכזי ביותר האפשרי, בליבה של תל אביב, כיכר דיזנגוף (שחזרה לימי גדולתה) ממש מול קולנוע "חן" המיתולוגי. בשני חללים- פנימי הכולל בר ענק במרכזו, וחיצוני המכוסה בפרגולה בגווני וורוד עם ציורי דקלים, אפשר למצוא כשבעים סוגי רום שונים, המשקה המאפיין של האיים – רום בהיר או כהה, נקי או מתובל, צעיר או מיושן ממגוון מקורות כמו הקאריביים, טרינדד, האיטי, ברבדוס ועוד.

אילו מטעמים הולכים עם רום? המשך הכתבה- כאן.

206 דגים – בוא אלינו לים.

לדגים ופירות ים יש שפע של יתרונות, הן בריאותיים והן קולינריים, וארוחה ממיטב פרי הים תמיד מענגת, בעיקר כשהיא מוגשת ברמת אלגנטיות ומקצועיות גבוהה. ארוחה כזו ניתן למצוא ב"206 דגים" – האחות הצעירה של "206 בשרים", ששוכנת לצידה בצפון תל אביב, ומביאה את מיטב הדגה היישר לצלחת

כשנכנסנו למסעדה התחושה הראשונה הייתה של יוקרה. העיצוב אלגנטי, מפיות הבד מגוהצות, וכלי השולחן מנצנצים . המסעדה היא בסגנון של פעם, רחבת ידיים ומוארת, כך שבניגוד לטרנדים של היום, ניתן לקרוא את התפריט ולראות את המנות מבלי להדליק את פנס הטלפון. גם באוזניים הייתה שלווה, כשהמוסיקה הייתה ברמה שקטה, ואפשרה שיחה בלי לצעוק.

מיד כשהתיישבנו ניגש לשולחננו יואב המלצר, פרש על השולחן את לחם הבית, חמאה וקערית החמוצים המפורסמת של המקום ושאל לגבי רצוננו במשהו מן הבר.מתפריט היינות והאלכוהול המשובח בחרנו בכוס יין של "ברקן" ובקוקטייל "קייפיריניה" קלאסי.

ומה אוכלים? ההמשך כאן.

משתה – חגיגה כיד המלך

המוטו הוא – אלכוהול איכותי ומגוון, לצד אוכל טוב בהשראה ים תיכונית, לקהל בוגר יותר, שמחפש בילוי שהוא מעל ל"בירה וצ'יפס", במחירים הוגנים, שירות אדיב ואווירה חגיגית.

כך נולד "משתה" שמציע תפריט אלכוהול נרחב, הכולל יינות , משקאות חריפים וקוקטיילים לכל טעם ומנות יצירתיות מחומרי גלם איכותיים, שרובם מכינים במקום.

בר "משתה" בנוי משטח רחב ומואר, שבקצהו האחד מטבח פתוח, בו ניתן לראות את המנות מוכנות "בשידור חי". הקצה השני הוא הבר שבו מקפיצים המוזגים משקאות מכל הסוגים, ובמרכז החלל שולחנות בגדלים שונים לכל סוג של קבוצה או בודדים.

השעה הייתה שעת ערב מוקדמת באמצע השבוע, והמקום המה אורחים.
בחרנו לשבת ליד שולחן (יש גם מקומות ישיבה על הבר או במרפסת המקורה) והתייעצנו עם צוות המקום על המנות השונות בתפריט.
כדי להתחיל את החגיגה פתחנו בקוקטיילים. במגוון הקוקטיילים תוכלו למצוא קוקטיילים מתוקים או חמצמצים, המוגשים בכלים מיוחדים ובפרזנטציות ססגוניות- חלומו של כל אינסטגרמר.

איך נמשך המשתה? כל הפרטים כאן.