תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
שקית מרשרשת במיוחד הגיעה לפתח הבית, עם שפע של חידושים בתחום הנשנושים, אותה תנועה כל כך כייפית שעושים מול הטלוויזיה או לצד בירה קרה, כשלא ממש רוצים לאכול אבל מחפשים "משהו טעים" ורצוי שיהיה פריך ופציח.
למעשה, בשקית היו מטעמים לכל הדרישות וכל הטעמים, מהטינאייג'ר חובב האקסטרים ועד לאמא הענוגה (זאת אני…).
חנוכה בפתח, ואחד הכוכבים של החג הוא השמן, לזכר הכד שלא נגמר שמונה ימים. מנות מטוגנות רבות נאכלות בחג, כשבראשן הלביבות והסופגניות
השמן נספג במנות המטוגנות ולכן חשוב שנטגן בשמן איכותי ובריא.
כשאומרים לי שהמבורגר מסוים הוא "אחד מעשרת ההמבורגרים הטובים בעולם" (לפי "ביזנס אינסיידר"), וכשרשת זוכה בפעם העשירית ברציפות בתואר "ההמבורגר הכי טעים בתל אביב" ("טיים אאוט") אז ברור שאני חייבת לבדוק במה מדובר.
בדרך כלל כשאנו חושבים על המילה "שמן" האסוציאציה שלנו היא אחת מהשתיים – או שמן זית או "כל השמנים האחרים" שאיכשהו נכנסים לנו לאותה קטגוריה- שמן קוקוס, שמן קנולה, שמן תירס, הכל הולך ואין לנו ממש מושג מה טוב יותר ובריא יותר.
לפני כחודש הכרתי את מסעדת "Boost Fm" החדשה בתל אביב, שמציגה מלבד מנות אוכל משובח גם חוויית מוסיקה (לאזניים) ותערוכות מתחלפות (לעיניים) כולל קיר מיוחד של האמן רמי מאירי. את חוויותי מאז ניתן לקרוא כאן.
אמש חזרתי למסעדה לאירוע מיוחד- חגיגת האלווין, הוא ליל כל הקדושים שהגיע לארץ ונחגג ברוב פאר, כי אם כבר חוגגים ליל שנה אזרחית חדשה ורוכשים שוקולדים לאהובים גם בוולנטיינס דיי, אז למה לא ליהנות מחג צבעוני, מצחיק, וטעים?
חטיפי "פיטנס" אהובים מאד בארץ בשל שילוב הטעמים , השובע והבריאות.
אבל מה עושים כשמתחשק משהו קצת אחר?
נסטלה משיקה את "קרקר פיטנס" – קרקר מחיטה מלאה, וקרקר בטעם דבש, ארוזים בתשע אריזות אישיות בכל חבילה, כך שהטריות והפריכות הכה חשובות נשמרת.
כשמתחשק לי משהו טעים, נשנוש כזה כייפי, בן הזוג שרואה אותי מחטטת במזווה תמיד מציע "קחי תפוח" ואני תמיד מאיימת שבסוף אני אעשה משהו אלים עם תפוח או בלעדיו… כי כשמחפשים "משהו טעים" הכוונה בדרך כלל למתוק, פחמימתי, בקיצור- לא רק "עוגי רוצה עוגיה" – גם כולנו.
לכל משפחת "ביסלי" ונגזרותיהם יש בדרך כלל טעמים עזים עד חריפים. אבל מה עושים כשרוצים משהו יותר עדין?
המענה לכך ניתן בעזרת "אח של ביסלי" החדש- בטעם "ברביקיו מתוק". מדובר בטעם מאד עדין, (כזה שאפילו אפשר להתנשק אחריו!!), והוא מצטרף לטעמים החריפים של הסידרה- הסלסה הפיקנטית, המעושן והספייסי צ'ילי.
