ארכיון

MERCADO- אצא לי השוקה בעזריאלי ראשונים.

בכל קניון יש מתחם אוכל, שבו משביעים את הרעב שנוצר מכל הקניות והשיטוט. תמהיל נכון של סוגי מזון מבטיח שכל אחד , גדול כקטן, רעב מאד או רק נשנוש, ימצא את מבוקשו.

במארס האחרון הוקם "קניון עזריאלי ראשונים"– בהשקעה ענקית של כ750 מליון שקל, בשטח של כחמישים אלף מטרים רבועים- שלוש קומות של קניות ובילויים מכל הסוגים, ביחד עם מגדל משרדים בן 13 קומות, והכי חשוב- המון חניה (כ1500 מקומות במפלסים שונים, שעתיים ראשונות חינמיות).

והיות וצריך גם מתחם אוכל, הושק אמש המתחם החדש "מרקדו"- מגוון של דוכני אוכל מפוארים ומושקעים שמגישים מנות מיוחדות במחירים ידידותיים מאד (ושירות ידידותי לא פחות).

להמשיך לקרוא

דון פרדו- הדון החדש של אם המושבות!

פיצה- המאכל האולטימטיבי של בערך כל העדות וכל העמים. פיצה איכותית- החיפוש אחר השלמות, כי פיצריות יש הרבה, איכות יש מעט.

פיצה "דון פרדו" שהחלה בפתח תקווה, חזרה לסניף שני בעיר- אחרי השקת הסניף ב"סירקין" כשהשבוע הושק ברוב פאר ( ופיצות, ובלונים, מגנטים קיאק פירות, תקליטן והמון אורחים), הסניף ברחוב קפלן 15, ממש בצמוד למסוף " שניידר".

להמשיך לקרוא

"סלטי השף – צבר"- מוסיפים אקשן לשולחן הפסח.

גדלתי בבית פולני, נו מה לעשות- תבלינים לא היו ממש החלק החזק אצלנו. מקסימום מלח וסוכר. את המטבח המרוקאי והמטבחים המתובלים הכרתי הרבה אחרי גיל ההתבגרות ואימצתי מהם חלק מהמנות (אם כי קשה לי עם מנות ממש חריפות).

 

צבר

שני הגברים בבית לעומת זאת מאד אוהבים את העוקצנות החרפרפה ושמחים לפגוש אותה בכל מנה.

להמשיך לקרוא

פוסט פורים- חוזרים לשיגרה (ולגזרה)

פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).

בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.

 

דפ1

להמשיך לקרוא

בוקר(יה) בא לארוחה.

המקום- פתח תקווה. השעה- ערב. מה בא לי הכי הרבה עכשיו? נכון, ארוחת בוקר.

ארוחת בוקר ישראלית – גבינות, סלטים, לחמים, ביצים, מאפים- למה בעצם רק בבוקר? מדובר בארוחה שיכולה להיות ארוחת ערב מצויינת, ארוחת צהרים נפלאה או בכל שעה שרוצים- יש בה מרכיבים טריים, היא לא מכבידה כמו ארוחת סטייקים שאחריה רוצים רק לישון, והיא מגוונת מאד. זה בדיוק הקונספט שמנחה את "בוקריה" במתחם Y  סנטר בפתח תקווה (יכין סנטר לשעבר)- מקום בו אפשר לקבל ארוחת בוקר משובחת בכל שעה.

מקור השם "בוקריה" הוא שילוב של השוק המפורסם בברצלונה, יחד עם המילה "בוקר".

איך זה עובד?

להמשיך לקרוא

החומוס של "צבר"- גירסת האקסטרים.

כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".

להמשיך לקרוא

Trust me – I'm a doctor!!

כל אמא יהודיה חולמת על דוקטור במשפחה, או לפחות על חתן דוקטור. מבחינתי, חוץ מג'ורג קלוני בER, הדוקטור החביב עלי הוא דוקטור WHO העשירי . אבל אם נתמקד בתחום הקולינרי, אי אפשר לפספס את הדוקטור, הפרופסור כבר- לשקשוקה.

דוקטור שקשוקה הוא מותג בפני עצמו, ועכשיו הוא הגיע לשופרסל, על שלל מוצריו- רטבים וסלטים.

להמשיך לקרוא

סלטי צבר- לוהטים מתמיד!

בסדרת "חומוס עם תוספות" כבר יש תוספת של צנוברים, של טחינה וגם של חריף, אז מה אפשר לחדש? מסתבר שעם ישראל, לפחות ברובו, מאד אוהב חריפות אקסטרה. די להסתכל בכל שיפודיה, כשאנשים עושים תנועה של "תוסיף, תוסיף!" כשהמוכר מצביע על התיבול החריף.

"סלטי צבר" החליטו שאם אוהבים חריף- צריך לתת חריף, ולכן לחומוס החדש בסידרה הוסיפו לא פחות מאשר פלפל שיפקה. כן, חריף!!!!. מצוין לחימום בחורף ופותח את כל דרכי הנשימה על הדרך…

להמשיך לקרוא

חומץ תפוחים של "RAUCH" – אסור להחמיץ

קוראי הנאמנים כבר יודעים שגדלתי בבית פולני, כלומר שהתיבול היחיד שהכרתי היה מלח (רק הכרתי, זה לא באמת היה באוכל , יותר לקישוט על השולחן) וכמובן סוכר. את המלפפון הכבוש בחומץ הכרתי בערך בגיל עשרים, וזו גם התקופה שבכלל התחלתי להשתמש בחומצים בבית, למנות שונות. אני לא בשלנית, אבל כשמשהו מוסיף המון טעם במינימום עבודה, אני תמיד בעד.

עכשיו גיליתי את חומץ התפוחים של Rauch האוסטרית שמגיע לארץ בשיווקה של חברת "תומר" שמתמחה בשיווק מוצרי מזון מכל העולם. שמחתי לגלות שהחומץ הוא טבעי ואיכותי (החברה מתמחה במיצים טבעיים) , הוא מפוסטר, וללא חומרים משמרים.

להמשיך לקרוא

סלטי משני- טעם של בית

לא משנה כמה מנות עיקריות תשימו על השולחן, בסופו של דבר תמיד צריך תוספות, בעיקר מהזן הסלטי- עירוב של טעמים שמתערבב ביד אוהבת, והופך ליצירת "פיוז'ן" שמכילה הרבה יותר מסכום חלקיה.

להמשיך לקרוא