ארכיון

לבלבו אגס וגם… עוד אגס..

"יַד אָבִיב בַּקֶשֶׁר הַזֶה… אָדָם מֵקִיץ מִשֵׁנָה

וְרוֹאֶה: מוּל חַלוֹנוֹ

עֵץ אַגָס מְלַבְלֵב;

וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵב

הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ."

כך כתבה רחל המשוררת לפני שנים רבות.

אני מודה ומתוודה ששני המתכונים היחידים שהכרתי שכללו אגסים היו "אגס הלנה היפה" ואגסים שבושלו ביין. בזה נגמר כל הידע הקולינרי שלי בתחום.

עד שהגעתי לביתו של יובל בר נר, הוא "איש האגסים", שמייצג שנים ארוכות את מועצת האגסים האמריקאית, מככב בתוכניות טלוויזיה, כותב ספר מתכוני אגסים מקוריים ובאופן כללי משמש אנציקלופדיה ל"כל מה שרצית לדעת על אגסים ולא ידעת את מי לשאול".

 

 

(בתמונות- יובל בר נר ושף חגי לרנר, ובמרכז התמונה גם ניצה).

להמשיך לקרוא

FRAME – הסושי יוצא מהמסגרת

מסעדת השף והסושי בר הוותיקה "פריים" ברמת החייל חגגה 15 שנות שגשוג בשיפוץ מקיף שהפך את המסעדה להיכל אסיאתי (ולא רק). העיצוב קיבל צבעי שחור לבן, וילונות חשמליים הותקנו ויוצרים חלל פרטי, מסכים מקיפים את הסועדים ומשדרים משחקי ספורט חשובים, וגופי חימום ותאורה יצרו אווירה חמימה בליל החורף הקריר שבו הגענו לבדוק את החידושים האחרונים.

החידושים הם כמובן לא רק בעיצוב אלא גם בתפריט, שאליו הוכנסו סוגי קוקטיילים שונים, ומגוון מטורף של סושי לצד המנות האהובות והוותיקות.

חוויית האירוח מתחילה כבר בכניסה, כשליד עמדת המארחת ניצב מיכל שכולל את הקוקטייל היומי שנמזג לכל לקוח שנכנס. אין כמו לגימה אלכוהולית משמחת לבב כדי להתחיל ערב מוצלח.

על כל שולחן מונח אייפד שמאפשר ניווט קל ומהיר באפשרויות הרבות מאד שבתפריט, המבוסס על מנות אסיאתיות, לצד מנות בשר שמטופל במקום, פירות ים, מנות צמחוניות ומנות ילדים. המלצר שמלווה את השולחן שמח לייעץ ולצמצם את האפשרויות לסועד המתלבט.

להמשך הכתבה- כאן.

"הזקן והים" – הפשטות, הטריות, היופי

על גבעה קטנה ביפו, מול אחד הנופים היפים במדינה, שוכנת המסעדה המיתולוגית "הזקן והים" – מוכרת ואהובה כמו הספר הקלאסי של המינגווי. בספר, איש זקן נאבק בדג גדול, במסעדה אין צורך להיאבק, יש שפע של דגים טריים היישר מן הים אל הצלחת. בכלל "שפע" זו מילת המפתח במסעדה, ברגע שמתיישבים ליד השולחן, הוא מתכסה בפסיפס של כעשרים קעריות של סלטים טריים תוצרת המקום כמו סוגי טחינה שונים, חריפים ולא חריפים, סלט תורכי, גזר מתוק, חצילים, כרוב, תירס, סלק ועוד רבים וטובים, שמתמלאים בלי הפסקה. כמובן שקנקן הלימונדה המסורתי מתייצב כחייל ולצידו סלסלת פיתות חמות ומפתות במיוחד ואם זה לא מספיק מגיעים גם כדורי הפלאפל הפריכים והריחניים להתייצב ליד כל הסלטים.

בזמן שקראנו את התפריט, טעמנו גם שלוש מנות תוספות, האחת מנת חציל בלאדי עם טחינה, רך וחרפרף, השנייה מנת פטריות מוקפצות עם ירקות, והשלישית קערה של סלט ירקות עשיר וטרי, קצוץ דק, שרענן לנו את החיך בין הנגיסות.

התמזל מזלנו לשבת בשולחן חיצוני, ממש מול הגלים, לשמוע את השחפים ברקע ולנשום את הריח המלוח של הים שרמז לנו על הבאות על הצלחת. בתפריט המסעדה דגים, כולם דגי ים כמובן, ואנו ביקשנו וקיבלנו את המלצת המקום, דג דניס ודג לברק על הגריל, שהוגשו עם צ'יפס.

להמשך הכתבה- כאן.

מזל טוב, משפחת "צבר" מתרחבת!!

בשעה טובה נוספו שלושה אחים קטנים למשפחת "צבר" והם כבר חוגגים. לקטגוריית המזטים המצליחה נוספו "קרם כרובית" מהמטבח הטורקי, ו"קרם בצל" מהמטבח המרוקאי.  השף המוכשר אבי לוי שמלווה את המוצרים משלב הפיתוח ועד למדפים מביא לנו טעמים חדשים למריחה, לתוספת (והמלצה שלי- לאירוח בתוספת קרקרים מסוגים שונים).

להמשיך לקרוא

חגיגה יפואית ב"קפה יפו"

אומרים ש"אין כמו יפו בלילות" ואפשר להיות ספציפיים יותר ולומר ש"אין כמו קפה יפו בלילות, וגם בימים". "קפה יפו" הוא הרבה יותר מבית קפה, הוא עולם שלם.

כבר כשנכנסים בפתח, קשה להחליט לאיזה כיוון להביט קודם, מכיוון שהעיטורים והקישוטים במסעדה הם אינסופיים, מתמונות מיוחדות, שלטים ססגוניים, פרחים, מנורות שנדליר, ועוד ועוד.

לא משנה מי יקבל את פניכם כשתיכנסו, זה תמיד יהיה בן משפחה, כיוון שהמסעדה היא משפחתית מאד וכוללת אב ואם ובת וחמות וחתן, וכולם בעסק, חלקם מאחורי הקלעים במטבח (כמו רוני השפית) וחלקם בקבלת האורחים ובלוגיסטיקה.

תפריט המסעדה כשר חלבי וכולל מנות מגוונות כמו מנות איטלקיות של רביולי או פסטות, סלטים, מנות דג, הרבה מנות ירקות מכל הסוגים ובכל דרכי ההכנה, מנות טבעוניות וקינוחים מקוריים, ולצידם תפריט אלכוהול וקוקטיילים שונים.

כשהגענו למסעדה השעה הייתה בדיוק שעת ההתארגנות לערב שכולל גם הופעה, היות ובמסעדה כמעט כל יום יש הופעה אחרת – זמרי קאנטרי, בלוז, מוסיקת עולם ומוסיקה ברזילאית, וערבי סיפורים יווניים עם שמעון פרנס, לצד הופעת קוסמים שמדגימים קסמים הן על השולחנות והן בהופעה מרכזית.

להמשך הכתבה- כאן.

 

בונז'ור ולתנור – שמרים בקלי קלות

מכירים את הפרסומת לבנק שבה אבא מפחיד את הילדה שלו במילים כמו "ריבית פריים" ו"משכנתא"?  אז בהרבה מטבחים יש מילה נוספת מפחידה- "שמרים!".

נבהלתם?

שמרים הם דבר מתעתע- מצד אחד הם יוצרים מאפים מדהימים בטעמם ובמרקם שלהם, ואין כמו ריח של מאפה שמרים להפנט כל מי שבסביבה (ויועצי נדל"ן כבר למדו את זה ומדריכים כל מי שרוצה למכור את דירתו, לשים בתנור עוגת שמרים לאפייה או לחם, לפני שהקונים הפוטנציאלים באים לראות את הנכס), ומצד שני אנשים חוששים שהם לא יודעים מספיק על אפייה עם שמרים, זמני התפחה, לישות, ואפייה ולכן נמנעים מלהכין מאפים עם שמרים.

להמשיך לקרוא

"לחמית" לובשת זיתים ועשבי תיבול.

"לחמית" של "אסם" תמיד היתה מותג אהוב בזכות שני דברים- הפריכות המתפצחת, והעובדה שהיא תמיד זמינה. אין דבר מבאס יותר מאשר למצוא במקרר שלל ממרחים אבל לחם אין, ומה עושים איתם עכשיו? הפתרון, לגשת למזווה, להוציא חבילה של "לחמית" ולמרוח עליה מכל טוב.

כדי שלא ישעמם, ה"לחמית" מגיעים בשלל טעמים ותוספות והפעם- "לחמית זיתים"  שעשירה בדגנים מלאים וזיתים בשני צבעים, ו"לחמית עשבי תיבול"  שכוללת סל של מיטב הגינה- בזיליקום, רוזמרין, אורגנו וטימין, ביחד עם חיטה מלאה.

להמשיך לקרוא

טוני האוס – היופי שבעדינות

בתרבות הסינית עדינות היא תכונה נערצת – הקליגרפיה שבה מושחים את הצבע במכחול על הנייר, קיפולי העגורים, תנועות הגוף המדויקות וגם מנות האוכל שמעוצבות בהקפדה והופכות כל מנה ליצירת אמנות קטנה, שבה "אוכלים עם העיניים" עוד לפני שטועמים.

את העדינות הזו הביא טוני מק ל"טוני האוס" התל אביבית, מסעדה סינית אסיאתית שמתמחה ב"דים סאם", אותן כופתאות רכות ומלטפות שכמעט מתפקעות מרוב הטוב שהן מכילות. במנות המסעדה ניתן למצוא מנות מוקפצות, ממולאות , מאודות או מטוגנות במבחר של מילויים, צמחוניים או בשריים (בקר, עוף, פירות ים או טופו).

השעה הייתה שעת צהרים של שבת, ולשולחנות במסעדה הסבו קבוצות וזוגות שונים כמו קבוצה של סינים שבסוף הארוחה התווכחו בטקסיות על זכות התשלום, זוגות מעורבים של אנשים מאסיה וישראלים, קבוצות ישראליות לגמרי, וגם משפחות על ילדיהן, כשהיה נפלא לראות ילדה כבת ארבע אוחזת בצ'ופסטיקס ואוכלת בשיא הטבעיות.

בסרטים ובתוכניות טלוויזיה שעוסקות במזון בסין, תופס המרק מקום נכבד, כשהוא משופע בכל טוב ומהווה ארוחה מזינה לכל דבר. ב"טוני האוס" ישנם מספר מרקים בתפריט, כולל ה"ראמן" המוכר והאהוב. אנו קיבלנו לטעימה את ה"טום יאם" שהגיע בקערה גדולה וכלל אטריות חיטה, קרם קוקוס, עגבניות שרי, למון גראס, גלינגל, עלי קפיר, טריות שמפיניון, מיץ לימון, רוטב דגים וכוסברה, ותוספת של שרימפס (ניתן במקומם לקבל עוף או ירקות). הוזהרתי שמדובר במנה פיקנטית, אבל האטריות איזנו את הטעמים כך שלא הייתה בעיית חריפות. המילה "עשיר" קטנה על הקערה הזו, שכללה את כל המרכיבים, כולל השרימפס, בנדיבות רבה מאד, ובעצם הייתה סוג של נזיד או תבשיל. המרק היה משביע מאד, חמצמץ ומרענן, אך לא מכביד, אחד הטובים שטעמתי.

המשך הכתבה – כאן.

BAR B QUE – הולכים לAUSSIE TUCKER? SWEET!!

אם לא הבנתם את הכותרת, אתם לא אוסטרלים. בעברית זה משהו כמו מסעדת" בר בי קיו" בהרצליה – הולכים לאוכל אוסטרלי? סבבה!

האסוציאציה שלי ל"אוסטרליה" נעה בין קרוקודיל דנדי, קיילי מינוג, וצמד השפים החתיכים של "המטבח שלי שולט". ומסתבר שבין ה"מרמייט" וה"בארבי" (קיצור של "ברביקיו " בשבילכם) יש גם ידע רב בבשרים ובטיפול בהם להנאת הסועד.

להמשיך לקרוא

אנסטסיה – טבעונית שבאה מאהבה

אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".

כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.

המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?

ומה במסעדה? על כך בקישור כאן…..