ארכיון

ג'ונסי גרדנר- הפתעה ירוקה בלב האורבני

אזור נחלת בנימין תמיד הומה אדם וממש בליבו יושב הגן של הגנן הטעים באזור- ג'ונסי, שלמרות שיש לו שם של פיראט, הוא בעצם מארח בכמה חללים, חלקם מקורים וחלקם פתוחים לבריזה ולכל הירוק מסביב, שכולל עצים, פרחים וצמחי תבלין.

כשמגיעים בשעות הבוקר מוצאים תפריט ארוחות בוקר, כולל הפתעות כמו "ארוחת בוקר אנגלית" שכוללת בין השאר נקניקיות עגל וגם כוס בירה, כי למה לא בירה בבוקר בעצם? , או "פנקייק שחיתות" שנותן את ה"בוסט" האנרגטי שצריך בשביל בוקר (ואיך אפשר לא לחייך כל היום אחרי דבר כזה?).

עוד ניתן למצוא בשעות הבוקר גם שפע של תיירים שמגיעים לאזור ומשמחים את האווירה בבליל של שפות שונות, כך שבקלות ניתן לחשוב שאנחנו באחת הבירות האירופאיות ולא בתל אביב.

מה עוד יש בתפריט? להמשך הכתבה – כאן.

"בונז'ור ולתנור" – החגיגה נמשכת!

קל מאד להתרגל לדברים טובים, וחיש מהר התרגלנו לזה שכשרוצים מאפה שמרים טרי, ריחני וטעים כבר לא צריך ללוש, להתפיח ולהתאמץ, כשיש בפריזר חבילות של "בונז'ור" שמאפשרות שליפה מהירה, אפילו ללא הפשרה (!), רק למרוח ביצה, לזרוק לתנור ויש מאפים שאי אפשר לעמוד בפניהם.

להמשיך לקרוא

אותיות ומספרים אכילים של "עלמה" – לחג מקושט במיוחד.

ברשת מסתובבות כל כך הרבה תמונות וכל כך הרבה סרטונים של עוגות ומאפים מעוצבים, שהם עושים חשק לכולנו להתחיל ולעצב בעצמנו. הבעיה היא שלא כולנו אמני קישוט עוגות והרבה פעמים ניתן לראות שקיות קרם מתפוצצות, זילופים שפונים לכל מני צדדים וכיתוב שנראה כמו כתב פרעוני קדום.

להמשיך לקרוא

"בא לי מהטבע" – מתיקות החרוב אצלכם בבית.

החרוב אינו משבעת המינים, אבל מופיע רבות באגדות ובספרי קודש – אם כפרי שהחזיק את הצדיקים שברחו מהרומאים ואכלו מפריו כדי להתקיים, ואם כמשל על אדם שנוטע עצי חרובים למרות שהוא לא יזכה לאכול מפריים, כדי שהדורות הבאים ייהנו מהם, ועוד.

להמשיך לקרוא

ארץ זבת טחינה ודבש.

"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?

בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.

להמשיך לקרוא

"חוויה בכרם 5" – המועצה האזורית גזר מגלה את אוצרותיה!

סוף החופש הגדול, כבר נגמרו כל הג'ימבורי, סרטים, הופעות ומה עכשיו?  עכשיו יוצאים לגלות פינה יפיפיה של הארץ, במרחק קטן מהמרכז, עם אוצרות שלא נגמרים, בפסטיבל מיוחד, הוא "חוויה בכרם" שמתקיים זו הפעם החמישית.

על מה אנחנו מדברים?  ממש עשר דקות מנתב"ג, שוכנת המועצה האזורית גזר, בדרך בין תל אביב לירושלים. היא קרויה על שם העיר המקראית גזר וכוללת גם את אתר העתיקות תל גזר. במועצה 25 יישובים  – 15 מושבים, 5 יישובים קהילתיים ו5 קיבוצים שבהם כרמי גפנים למאכל ויין, כרמי זיתים לשמן, פרדסים, ירקות, חממות פרחים, לולים, רפתות והרבה חקלאות לצד מוקדי תיירות ואטרקציות.

להמשיך לקרוא

המקדש- היכל קולינרי בשרי

הכל מתחיל כשמגיעה אספקת הבשר למסעדה, ממגדלים ישראליים. בהתאם לנתחים שמגיעים בוחר השף לירן בלו (שהתמחה בבשר ודגים בניו אורלינס וביפן, וברזומה גם "קורדיליה", "בנדיקט", "אמיליה" ועוד), מה הדבר הטעים ביותר שאפשר להכין מכל נתח, בשיטות כמעט מדעיות בעזרת תנור שמגיע ל600 מעלות צלזיוס, מעשנה, בישול בשיטת סו -ויד, ואינדוקציה. התוצאה, נתחים שלא תמיד מוכרים לקהל, בשיטות בישול מיוחדות ובתוספות ורטבים מעניינים ומפתיעים.

המסעדה אמנם ממוקמת בקניון, אבל הקונספט והמנות רחוקים מכל מה שקניון מייצג, ומיועדים לקהל שיודע לאכול בשר, ושמעוניין להתנסות בחוויה קרניבורית אחרת. עיצוב המסעדה הוא באווירה של ניו אורלינס, קורות עץ בגווני חום, לצד מראות וריפודי עור, כשבמרכז ממוקם הבר ולצדו חדר אירועים פרטי.

לשולחן מגיעים מים צוננים בקנקן בצורת גולגולת, כשלכל איש צוות יש הסבר אחר לבחירה, כך שזה נשאר פתוח לדמיונו של הסועד.

ומה הלאה? אילו הנאות טמונות בלב "המקדש"? על כך – כאן. 

"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!

האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.

להמשיך לקרוא

"מולר RICE" – כי סבתא כבר לא צריכה לבשל דייסה.

על המדפים בסופרמרקטים יש בערך מליון סוגי מעדני חלב  – לילדים, למבוגרים, בטעמי שוקולד או פירות, חמצמצים או בטעמי עוגות, בתוספות כיד הדמיון – חתיכות פרי, גרנולה, ממתקים, שוקולדים, הכל שם. הבעיה עם מעדן חלב ממוצע הוא שהוא לא משביע, אין לו את תחושת ה"אוכל" אלא יותר הוא נשנוש נחמד.

"מולר" טורפת את הקלפים עם "מולר RICE" שהוא פחות מעדן ויותר דייסת אורז קרירה.

להמשיך לקרוא

פסטה דלה קזה- איטליה האותנטית על הצלחת!

אחד המטבחים האהובים ביותר בישראל הוא המטבח האיטלקי ובצדק- פסטות טריות, רטבים, מאפים ויין טוב, הכל מסתדר על השולחן לארוחה טעימה, עשירה ומפנקת, שמאחדת את המשפחה בדיוק כמו בכפרים הקטנים בטוסקנה שאחרי הבציר.

התפריט האיטלקי בישראל כבר מזמן התרחב מ"ספגטי עם רוטב עגבניות" למבחר ענק של פסטות שמתחברות עם סוגי רטבים שונים ושלצורות שלהן יש משמעות רבה ביחסים עם הרטבים.

להמשיך לקרוא