"קפה מוסקט" שכן במשך 16 שנה באודים, ליד נתניה ומשך אליו קהל רב של אנשים שחיפשו טעמים טובים, אווירה קהילתית ופינת שלווה. המטעמים של חגית ואילן כיכבו על כל שולחן.
עכשיו "קפה מוסקט" החליף כתובת ואת האווירה הקהילתית הביא לרמת אביב, מקום נגיש לכולם. זוכרים את שיר הפתיחה של הסידרה "חופשי על הבר" עם השורות המיתולוגיות "להגיע למקום בו כולם מכירים את שמך"?
זו הרוח שממשיכה ללוות את "קפה מוסקט" גם במיקום החדש.
אין כמו משהו שמותאם אישית. בדיוק לפי הטעם, בדיוק לפי ההעדפות הפרטיות. ב"D – tour – סיורי קונספט קולינריים" הבינו זאת מזמן, והתוצאה – סיורי קבוצות התפורים אישית לפי הקבוצה – כשרות, טבעונות וצמחונות, אלרגיות וכך הלאה.
עונת החורף מביאה השראה רבה לשף אורן מורד, שף "סיטרה" , שעל קו חוף הים התיכון.
בין אם יושבים במרפסת, בחלל הפנימי או בחדר האירועים הפרטי, ניתן לבחור מנות שנבנו באהבה במיוחד לתקופה שבה אנו מחפשים אוכל מנחם ומחמם, עשיר ורב רבדי טעם, לצד מנות אהובות המככבות בתפריט כל השנה.
לבחור יין לטעמנו זה אף פעם לא עניין פשוט, יש שפע רב של יינות מכל הסוגים, לכל אחד המאפיינים שלו, וקשה מאד לבחור יין שתואם בדיוק את מה שאנחנו אוהבים, או שמתאים בדיוק לסוג האירוע – התאמה למנות אוכל, מזג אוויר, החברה שסביבנו, ומה לא.
פסטיבלי יין הם דרך מצויינת לטעום ולהתנסות במגוון ענק של יינות מיקבים שונים בלי לרכוש שפע בקבוקים ולהתחיל להתבלבל.
כשאומרים "אורי גלר" האסוציאציה הראשונה היא "כפיות מכופפות". אורי גלר ידוע ומפורסם בעולם בזכות כשרונותיו יוצאי הדופן המדהימים קהלי צופים כבר עשרות שנים. אך לגלר יש צד נוסף, שלא רבים מכירים, הצד האומנותי.
מילדותו אחז גלר במכחול ויצר עבודות אומנות, כולל עטיפות אלבומיהם של ג'סטין טימברלייק ומייקל ג'קסון ואף למד טכניקות בציור מהצייר סלבדור דאלי.
אתה בשלן בחסד, מארח מאה איש בלי הנד עפעף, והחלום לפתוח עסק מזון נראה ריאלי מתמיד. מצד שני, הסטסטיקות המספרות על כך ש80% מהמסעדות לא שורדות חמש שנים מרתיעות מכיוון שמדובר בהשקעה לא מבוטלת.
אז מה עושים?
חטיף ה"קיט קט" הקלאסי מוכר בישראל, אבל כשהוא הגיע ליפן, הוא קיבל את הטוויסטים הייחודיים המקומיים וטעמים כמו מאצ'ה, פרחי סאקורה, דלעת מתוקה ועוד, שהפכו אותו למזכרת פופולארית לתיירים. הוא גם שינה את השם ל"קיטו קאטו".
האיזקאיה- בית האוכל היפני שנפתח לפני כמה חודשים בתל אביב אימץ את שם החטיף בגרסתו היפנית כדי לסמל את הכבוד שיש למטבח לטעמים המקומיים.
פגעי הזמן לא מתדלגים על איש מאיתנו, וסימניו נראים על פנינו ופוגעים במראה שלנו ובביטחון העצמי. כולנו רוצים עור חלק וחיוני, כזה המשדר נעורים ובריאות.
עד עכשיו אחת הדרכים להלחם בקמטוטים ובפגמי הזמן הייתה באמצעות פילינג כימי, פעולה דרסטית שבה ממיסים באמצעות חומצות את שכבת העור העליונה, ויוצרים קילוף שתחתיו יתגלה עור רענן וחדש. הבעיה היא שהפעולה לעיתים דורשת הרדמה אם מדובר בפילינג עמוק וההחלמה יכולה לקחת חודשים שבהם העור אדום ורגיש, וזאת אחרי תקופת הקילוף שאורכת כשבועיים שבהם בכלל אין אפשרות לצאת מהבית מכיוון שצריכים לחבוש מסיכה ולמרוח אבקות טיפוליות.
כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.
היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.
על המשך החוויה ב"קאנטרי קלאב" – כאן.