Ewa Safi – כי תמיד תהיה לנו קזבלנקה.

בכל תחרויות הבישול, תמיד השופטים מתמוגגים במיוחד ממנות שהן "אוכל של אמא" בגרסה משודרגת, ובצדק- הטעמים ,התיבול, הויזואליות, הכל משתלב לכדי חוויה קולינרית מרתקת.

אחד המטבחים השופעים והמגוונים ביותר הוא המטבח המרוקאי, שאהוב מאד בארץ. האחים מיקו ושמעון ברק , שבאים מחיי הלילה במועדון קומפורט 13 שלהם, לקחו על עצמם פרוייקט מדהים של שיפוץ מבנה שימור בנווה צדק והפיכתו לארמון אלף לילה ולילה , שמביא את מרוקו היישר ללב תל אביב.

Ewa Safi מוגדר כ"אוכל נשמה מרוקאי" וכמו ששמעון הבעלים מסביר "לקחנו את אמא סוליקה, שמנו אותה במטבח, למדנו ממנה והוספנו טאץ' של מסעדה, כך שלמשל תבשיל דגים שבמקור בושל בסירים הרבה זמן מראש, הפך לדג טרי במסעדה".

התחלת הסעודה היתה בקוקטיילים, (48 שקלים בתפריט) שמקבלים טאצ' מרוקאי, כלומר למשל ה"קוסמופוליטן" המוכר הופך ל"קוזמו ברבר"- שכלל וודקה, קואנטרו, לימון, קרנברי וסלק והיה משקה עדין. לגברים שבחבורה, ולמי שלא מפחד מקצת חריפות במשקה, היה גם קוקטייל הבית – וודקה, דיסראנו, סוואר וצ'ילי מקורמל, קוקטייל שנראה מרשים מאד.

לצד הקוקטיילים הגיעו סלטי הבית (כולם תוצרת המקום) ופרנה– גם היא כמובן מקומית.

בין הסלטים היו – סלק מסורתי (לא להחמיץ!), גזר מרוקאי, קרם חצילים, פלפלים קלויים וסלט עגבניות חריף. הכל ביחד 49 שקלים בתפריט, וכל סלט בנפרד 7 שקלים.

הוזהרנו לא להתמלא מכיוון שבסעודה מרוקאית השפע הוא רב.

הסעודה, שמתקיימת לפי המנהג המרוקאי, מתחילה בסלטים, עוברת דרך דגים ואז מגיעה לבשרים , כשחלק מהדגים מככבים גם במנות הראשונות וגם בעיקריות.

פסטל דגים כייפי (46 שקלים)  מתערובת דגים טריים כמו מוסר, דניס וסלמון, ביחד עם עשבי תיבול, טחינה ופסטו עשבים, וכוסית גספצ'ו , וקציצות דגים (49 שקלים) כיכבו במנות הראשונות- כשבקציצות גם כן יש מוסר ודניס, ברוטב מסורתי של כוסברה, פלפלים , גזר ושום. הקציצות סומנו בתפריט בשני פלפלים, כלומר בדרגת חריפות גבוהה, ואכן היו פיקנטיים, (נראה לי שהקלו קצת בשביל הבלוגרים, ניתן בהחלט לבקש רמות חריפות שונות).

הדג הבא היה מוסר, והוא הגיע בצריבה על הפלצ'ה ברוטב מרוקאי, והוא מגיע בשני גדלים- כמנה ראשונה (56 שקלים) וכמנה עיקרית (92 שקלים). כאן היתה לי דילמה אמיתית כי מצד אחד הוא היה טעים ברמות, ומצד שני חריף אש. לבסוף התמודדתי עם הבעירה בעזרת החלות המתוקות הקטנות תוצרת המקום שמוגשות לצד המנות, ומצויינות הן לקרר את החיך והן לניגוב כל טיפת רוטב שנשארה.

מכאן עברנו למנות הבשר, ובראשן מנת ספיישל של מוח. המוח גם הוא היה ברוטב מסורתי (זו מנת ספיישל לכן אין לי מחיר, צריך  ושווה לשאול את המלצרים על המיוחדים). המוח היה רך ונימוח (גם מתחרז וגם טעים).

עוד בראשונות הבשריות- מנה פריכה ופציחה מבחוץ ורכה ועסיסית מבפנים של סיגר בקר (42 שקלים)  שמולא בצלעות בקר בבישול איטי ובתיבול עם טחינה, סלסה חריפה וסלט זוקיני,  והפייבוריט שלי – פסטיה – כתף טלה בבישול ארוך , פרגיות צלויות, טנזיה ושקדים קלויים עטופים בבצק פילו (56 שקלים) כמובן עם אבקת הסוכר מלמעלה קומפלט. המנה הזו היתה משהו שהייתי מוכנה לאכול קערה ממנה- מתיקות הפירות היבשים של הטנזיה, עם הבשר הרך והנימוח, התיבול העדין והבצק החושני שעטף את הכל.

 

לפני העיקריות התרעננו עם שני סלטים- סלט ירקות דיילנא (31 שקלים)- חתיכות עסיסיות של ירקות שמלוות את כובד המנות שעוד יבואו, וסלט מרענן במיוחד של "קוסקוס קר" (38 שקלים) שהכיל המון, אבל המון ירוקים, כמו שאני אוהבת- כוסברה, פטרוזיליה, ארוגולה, נענע ופרי עונתי, יחד עם שקדים וחמוציות. גם כזה יכלתי לחסל בשקט בקערה בתור ארוחת צהרים.

שלושה טאג'ינים מרשימים הגיעו אל השולחן, נושאים בתוכם ריחות וטעמים- לחי עגל (88 שקלים)- לחי עגל בבישול ארוך עם ציר בקר וגרגירי חומוס, על קוסקוס ירקות, שקדי עגל(118) מנה מפנקת של שקדי עגל בבישול ארוך, גם הוא על קוסקוס ירקות, וטאג'ין טלה ושזיפים (138) מנה חגיגית של אוסובוקו טלה בבישול ארוך עם בצל, שזיפים מקורמלים, וקינמון, מוגש על קוסקוס ירקות וקונפי דלעת.

בכלל, קונפי הדלעת- סוג של דלעת מסוכרת, שאני מכירה דווקא מהמטבח הדרום אמריקאי כשעושים ממנה ממתקים, וכאן היא ליוותה באהבה מנות בשריות. לדעתי אפשר היה לנדב אותה גם לחלק של הקינוחים.

מבחינת הטאג'ינים, קשה לי לבחור מה אהבתי יותר מכיוון שמדובר במנות שונות מאד, נראה לי שאבחר באוסובוקו בגלל נוכחות בשרית "חזקה" יותר, אם כי גם השקדים נתנו "פייט" חזק.

לצד הבשרים קיבלנו גם נשנוש של תפוחי אדמה בצ'ילי (נדמה לי שבתפריט זה מופיע כ"צ'יפס מרוקאי" (24 שקלים) שהולך טוב גם עם הקוקטיילים מההתחלה.

שמעון עדכן אותנו שבקרוב יהיו גם סוגי מרקים מיוחדים, כולל מרק ה"חרירה" הקלאסי, לקראת החורף.

בתפריט תחת סעיף ה"קינוחים" כתוב "חיליאת"- עוגיות מרוקאיות מסורתיות (28 שקלים) שמוגשות עם תה נענע.

לשולחן שלנו המלצרית הביאה ומזגה את התה ברוב טקס מלמעלה, כמו שמקובל, ואז קיבלנו את הקינוחים- כולם התמודדו בהצלחה עם הצורך להיות "פרווה" בגלל כשרות המסעדה, עוגיות, מלבי והשוס- שלא מופיע בתפריט אבל תמיד שווה לברר אם יש- ספינג' עסיסי עם רוטב שקדים וסוכר, שגרם לבלוגרים דבר ראשון לחלוק, ואז לקחת עוד אחד ולחלוק גם אותו, כך עד סיום המגש, כך שבעצם צמצום קלורי לא היה שם, אבל טעם כייפי מלווה בצלילי עונג.

על השולחן נותרו המון כלים ריקים (מרוקאים אותנטיים ויפיפיים), ברקע מוסיקה מרוקאית מקפיצה, וכאמור עיצוב מרהיב שכולל גם גינה ובוסתן עם עצי פרי וצמחי תבלין. ניתן לשבת במרכז החלל או בבמה המוגבהת (מצוין לארוחות חגיגיות כמו ימי הולדת ), וגופי תאורה זוהרים.

ולשאלתנו- פירוש השם "אווה סאפי" הוא במרוקאית "עזוב אותי באמש'ך", או "די מספיק" אם כי במסעדה הזו, אין מצב שמישהו יגיד "די" על האוכל או האירוח.

המסעדה ממוקמת ברחוב השחר 8 בתל אביב, פתוחה בימי השבוע מהשעה שבע בערב עד אחרון הלקוחות ובמוצאי שבת נפתחת שעה וחצי אחרי יציאת השבת. הכשרות היא של רבנות תל אביב.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.