ארכיון תגים | אוסם

ביסלי נאצ'וס- מרחיבים עולם.

"ביסלי" כבר מזמן חרג מלהיות חטיף, והפך לשם ג'נרי. גם הצורות כל כך מוכרות שגם כשמתחרה רוצה לעשות משהו, הוא מעתיק במדויק את הצורה. אבל למה ללכת למתחרים כשיש את המקור? ויותר מזה, למה לשקוט על השמרים ולא לנסות את הטעמים החדשים והמיוחדים ש"אוסם" מביאה לקראת השנה החדשה?

להמשיך לקרוא

אוסם – העולם בכוס.

כמה עובדות:

  • אין ארוחה בלי קינוח.
  • פרי זה לא קינוח אלא אם כן הוא בצורת דובדבן מעל קצפת.
  • קינוחים צריכים להיות גם יפים ולא רק טעימים
  • אבל למי יש זמן להשקיע?
  • לא כולנו יודעים לעצב מנות

כאן נכנסת לתמונה "אוסם" ופותרת לנו את כל הבעיות בבת אחת בעזרת ערכות מיוחדות לקינוחי כוסות. למה כוסות? הכי קל ליצור בהן שכבות יפות, שאוכלים מלמעלה למטה ביחד כך שמקבלים גם שילובי טעמים מעניינים.

להמשיך לקרוא

פתיתים פלוס עדשים- טעם פלוס בריאות.

כבר בתנ"ך הכירו את היתרונות של העדשים, ולפי הציטוט "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ" (בראשית כ"ה) ניתן להבין שעדשים שווים אפילו את אבדן הבכורה.

היום אנחנו יודעים שעדשים הן קטניה שמכילה חלבון, מינרלים, סיבים תזונתיים ועוד המון חומרים טובים שרצוי מאד להכניס לגוף. הבעיה היא שזה לא תמיד הכי אטרקטיבי לילדים, שמעדיפים כל מני דברים אחרים, רצוי עם ערימה של קטשופ.

אז הדרך הנוחה ביותר לגרום להם לאכול משהו בריא בכללי, ועדשים במקרה הפרטי – היא להחביא אותו בתוך משהו שהם אוהבים, ולהפוך את הכל לחגיגת טעם.

זה מה שעשו ב"אוסם" כשיצרו סידרה של "פתיתים פלוס" – פתיתים, שהם מאכל אהוב מאד בקרב ילדים (וגם מבוגרים ) ביחד עם תוספות בריאות, (בורגול, שהוא מקור לסיבים תזונתיים, חיטה מלאה, תוספת ירקות וכאמור היתרונות הבריאותיים הרבים שבעדשים) שביחד יוצרים קומבינציה גם טעימה וגם בריאה.

העדשים חשובות במיוחד לילדים מאחר והחלבון שבהן מסייע לגדילה בריאה ותקינה.

בשקית ה"פתיתים פלוס עדשים" כתוב ש"בסגנון מג'דרה". הבעיה היא שבניגוד לאנשים אחרים בבית, אני לא אוהבת מג'דרה, בעיקר בגלל התיבול של כמון וכורכום שהוא לא מן האהובים עלי.

אז החלטתי לקחת את השקית לכיוון אחר- ולשלב את הפתיתים והעדשים בסלט טבולה, שזה משהו שאני מאד אוהבת, ושהוא שופע בריאות.

והנה מה שעשינו:

קצצנו שני בצלים בינוניים וטיגנו בשתי כפות שמן (כמות השמן שכתובה על השקית עצמה, לטיגון הפתיתים). כשהם הזהיבו הוספנו את השקית (אגב, שקית אחת הספיקה לשני אנשים למנות משביעות). המשכנו לפי ההוראות – "להוסיף מים רותחים, מלח, פלפל ותבלינים" (אנחנו הוספנו רק מלח ופלפל) ואחר כך "לכסות חלקית את הסיר, לבשל על אש קטנה במשך שש דקות ולבחוש מדי פעם" (חשוב מאד, אני בחשתי כל דקה וגם ככה זה התחיל להדבק לתחתית. חשוב לבחוש ולהזיז את כל מה שלמטה). "בגמר הבישול יש לכסות את הסיר ולהמתין חמש דקות לפני ההגשה". זה בדיוק מה שעשינו, וזה הספיק מבחינת הזמן כדי להכין את שאר המצרכים.

(למעלה- קוצצים בצל).

למעלה- מטגנים את הפתיתים עם הבצל שכבר הזהבנו קודם

ומה עוד עשינו?

קצצנו עגבניה לחתיכות קטנות ככל האפשר, קצצנו חמוציות , קצצנו קוביות זעירות של לימון (עשיתי רק חצי לימון והצטערתי שלא שמתי יותר). קצצנו הר של כוסברה, פטרוזיליה ונענע (וגם כאן, גם כשחשבנו ששמנו ממש המון, עדיין היה חסר, צריך יותר).

למעלה- עלים מכל הסוגים, למטה – ירקות

הפתיתים כבר היו מוכנים, הוצאנו אותם, ערבבנו עם הירקות הקצוצים, תיבלנו בשמן זית, מלח, לימון ופלפל אנגלי וערבבנו היטב. כששמנו על הצלחות שמנו כמה פרוסות פלפל חריף בשביל הטעם למי שאוהב.

אפשר לאכול חם או קר, אני מעדיפה חם.

למטה – המנה המוכנה-

על עטיפת הפתיתים יש המון מידע- מתכון (במקרה של הפתיתים עם העדשים היה מתכון למג'דרה), היתרונות הבריאותיים של עדשים, ההמלצות לצריכת עדשים, וקישור לאתר "בישולים" למתכונים נוספים.

השקיות הן בעלות תוקף ארוך (משהו כמו שנה וחצי) ככה שאפשר להצטייד ולהיות מוכנים כשהרעב תוקף. (רק לשים לב שאמנם על העטיפה כתוב "זמן בישול שש דקות" אבל זה לא כולל את הטיגון הקל שלפני כן, ואת חמש דקות ההמתנה שאחרי כן, שכשיש ילד רעב יכולות להיות ארוכות מאד…

 

ה"פתיתים עם עדשים" כמו גם פתיתים עם תוספות אחרות, התקבלו לסקירה.

אחים חדשים בבית "אפרופו".

DSC01711

את חטיפי "אפרופו" של אוסם אין צורך להציג, הם בשטח כבר הרבה זמן ויש להם קהל מעריצים גדול. ועכשיו נולדו ל"אפרופו " הוותיקים – הקלאסי, איטליינו וחמוץ חריף (יאמי יאמי), שני אחים חדשים בטעמים מיוחדים – אפרופו ספרדי בטעם בצל מקורמל, ואפרופו צרפתי בטעם בצל שמנת. מה שאני אוהבת בחטיפי אפרופו הוא שהטעמים שלהם יותר עדינים מחטיפים אחרים, ואפשר לאכול בלי לחשוב אחר כך איך הטעמים "יישארו" בפה. גם בטעמים החדשים, כמו בישנים, הנוכחות ה"תירסית" נשמרת ביחד עם הפריכות וכבונוס יש טעמים מיוחדים של בצל מקורמל ושל בצל שמנת. שתי השקיות חוסלו אצלנו על ידי שלושה בני משפחה (שני גברים ואני, בטווח גילאים שבין 22-50), כשההצעה שלי להביא גבינה וליצור מעין "דיפ" כמו בשנות השמונים העליזות, נדחתה על הסף כי "עד שתביאי כבר נגמור את זה". היה לי קשה להחליט על הבחירה שלי מבין השניים, לבסוף נטיתי יותר לכיוון הבצל המקורמל (אוהבת את רמז המתיקות). מה שנחמד במיוחד הוא שזה בטעם שמנת, מרגיש כמו שמנת למרות שהוא פרווה לגמרי. החטיפים נמכרים בכל רשתות השיווק והם בהכשר בד"צ. אני סבורה שהמגוון הרב של השימוש בהם (ובטעמים הוותיקים יותר גם) הופך אותם למתאימים גם לנשנוש אישי וגם לאירוח.
DSC01712
DSC01713