"אם אשכחך (קולינריה ) ירושלמית…"
האמת, קשה להוציא אותי מאזור חיוג 03. כל דבר שדורש נסיעה של יותר מארבעים דקות כבר עובר את סף הסבלנות שלי וצריך פיתוי מאד חזק כדי לגרום לי לשנות את דעתי. "בואי לסיור, מבטיחים לך שתהני" היה כתוב במייל שקיבלתי ושבו הוזמנתי לנסות אטרקציות שונות בירושלים, קולינריות ותיירותיות. אז השארתי הודעת "אאוט אוף אופיס" במשרד, ועליתי לבירת ישראל הנצחית.
הדבר הראשון תמיד חייב להיות ארוחת בוקר. נכון שביומיום אנחנו בדרך כלל מדלגים על ארוחות בוקר, או מקסימום איזה חטיף אנרגיה, (חוץ מבתי מלון, שם אנחנו מתחרעים על הבופה) אבל כשנוסעים לטיול התאבון גדל ככל שמהירות הרכב גוברת, וכך הגענו למלון הכפרי "יד השמונה" בדרך לירושלים.
(כתובת האתר – http://www.yadha8.co.il/)
הקונספט במלון הוא "אווירה סקנדינבית פינית בשילוב ארץ ישראל התנכית" – והדבר ניכר בעיצוב, בריהוט ובסביבה. הסיבה לקונספט – היישוב נבנה על ידי פינים נוצרים אוהבי ישראל בשנת 1974 לאחר ששלוש עשרה שנים קודם לכן, ב1961, הגיעה לארץ קבוצת "כרמל" שהתאהבה בחיי הקיבוץ, ואחריה קבוצת מתנדבים שהגיעו ישירות לקיבוצים, והתלהבו וחשו רצון עז להקים קיבוץ משלהם. כמה שנים אחר כך, חוואי בשם ספו ראולו מכר את חוותו בפינלנד וקנה חומרים להקמת יישוב בארץ. הישוב עצמו הוקם לאחר כל ההכנות כאמור בשבעים וארבע. ארבע שנים לאחר מכן הגיע הישראלי הראשון ואופייו של הישוב נקבע. שהנציחו את זכרם של שמונה פליטים שנמלטו לפינלנד אבל הוסגרו לנאצים והדבר נותר במצפונם של הפינים שהתנגדו לכך עד שלבסוף החליטו להנציח את הקורבנות. בישוב חיים היום פינים וישראלים המאמינים בכתובים (התנ"ך והברית החדשה).
הבראנץ' היה חגיגת טעמים ענקית שיכולה להחזיק בן אדם בשקט עד הערב. במחיר 95 שקלים למבוגר ו70 שקלים לילד ניתן להנות מ- מבחר לחמים ופוקצ'ות באפייה ביתית,,(בין השאר באגטים, פיתות,ביגלה , לחמניות) מטבלים שונים, סלט בר ענק, ירקות אנטיפסטי, מבחר סלטים בקעריות אישיות ((כמו בורגול, כרוב, טאבולה ,קפרזה, גוואקמולי, פאטוש ועוד), חצילים קלויים, הרים של גבינות קשות ורכות (לבנות, מתובלות, צפתית, פרמז'ן, מוצרלה, פקורינו, תום, חמאות ועוד המון) מוזלי ומנות בריאות, פינת דגים – גרבלקס סלמון, הרינג, מטיאס , מקרל וכמובן עם שניצלוני דגים, דגים מלוחים, מאפי דגים, חביתות ומנות ביצים לפי בחירה, ירקות ממולאים, פינה איטלקית של פסטות שונות (כמו ניוקי, לזניה ,פנה, ספגטי ולא לפספס את לזניית החצילים!), קישים, שקשוקות, בורקס, פיצות, וכמובן שולחן מתוקים עם המון עוגות וכמו שטרודל תפוחי עץ, עוגות גבינה, מבחר סוגי פאי והבחירה שלי – כנאפה מתוקה ורכה, וסופלה שוקולד כמו שצריך, עם תוך נוזלי, וכמובן קערות של גלידה ושל קצפת, שחס ושלום לא יחסר. הכל בלוויית פינת קפה ומיצים, ובטח שכחתי משהו מתוך כל השפע הזה.ארוחת הבראנץ' מוגשת בכל יום שישי בין תשע וחצי לאחת בצהרים והפכה לסמל של פינוק, השקעה ושפע. המגע הפיני הוא לא רק במנות מיוחדות כמו דגי הרינג, דייסת אורז ומנות פיניות נוספות אלא גם בעיצוב השולחנות שנבנו על ידי נשים פיניות, ואפילו במלצרים והמלצריות, מתנדבים מפינלנד שכיף לפטפט איתם על היישוב ועל החוויות שלהם בארץ.
צוריאל בן המקום הסביר לנו מיהם התושבים וכיצד פועל המקום וגם לקח אותנו לסיור בגן תנכ"י רומנטי עם נוף יפיפה והרבה עתיקות ושחזורים של חקלאות עתיקה. הסיורים מוצעים לקבוצות המתארחות במקום או נמצאות בימי עיון ואירועים, בשפות עברית, אנגלית, ספרדית ופינית.
הגן התנ"כי נחנך בשנת 2000 בצמוד למלון ובשיתוף אגודת בית שלום משוויץ ואנשי רשות העתיקות שתרמו ממצאים ארכיאולוגיים מקוריים . בגן שוחזרו בית בד לייצור שמן וגת לייצור יין, מערת קבורה עם סרקופגיים מקוריים, ואף שחזור של בית כנסת גלילי שהיום משמש לאירועים כגון בר מצווה עם הנוף הכי יפה של האזור. עצי פירות שבעת המינים נטועים בכל מקום ונותנים צל וניחוח.
אנו תחקרנו רבות את צוריאל על אופי החיים של יהודי משיחי, ששונה אך דומה ליהודי ה"רגיל". כך למשל היהודי המשיחי עורך ברית מילה לבניו, שומר על השבת ועל כשרות וחוגג את כל החגים היהודיים על פי המנהג המקובל (צום ביום כפור, סדר פסח) והחג הלא יהודי היחיד שנחגג ביישוב הוא חג המולד בו מקשטים עץ ועורכים הצגת חג עם הילדים. היהודי המשיחי מתכנס במרכזי תפילה בשם "קהילות" במקום "בית כנסת", ואין נוסחי תפילות אלא התפילה היא אישית בין האדם לאלוהיו.
הילדים בישוב לומדים את השפה הפינית ותיירים פינים רבים מגיעים לבקר בישוב כדי לטעום "את הבית" עם עוגת השמרים "פולה" וקפה פיני.
צוריאל אף עדכן אותנו שמי שמתארח בימי חמישי בלילה , מקבל את ארוחת הבראנץ' כארוחת בוקר כלולה, שזה פינוק אדיר.
למקום אין תעודת כשרות של הרבנות אבל המזון עומד בכל חוקי היהדות (הפרדה מלאה בין בשר לחלב, אי שימוש בחזיר, פירות ים או דברים אחרים שאסורים ביהדות וכמובן רכישת כל חומרי הגלם מיצרנים בעלי תעודה).
כמו כן יכולים אורחי המלון להנות מהבריכה של נווה אילן במרחק שתי דקות נסיעה. במלון 30 בקתות עץ פיניות מאובזרות בכל מה שצריך – (טלוויזיה, פינת קפה, מקרר קטן ומיזוג אוויר. יש גישה לאינטרנט אלחוטי בקבלה של המלון.)
(בתמונה למעלה- צוריאל מסביר על הגן התנ"כי)
אחרי שהרגענו את הבטן הגיע הזמן להפעיל קצת את הגוף ולשם כך הגענו למרכז המבקרים של חברת SMART TOUR הממוקם במבנה מחודש של תחנת הרכבת. אנשי "סמרט טור" מתמחים בסיורים בירושלים במגוון אפשרויות כייפיות.
בחנות ה"MADE IN JLM" פגשנו את הצוות. בחנות עצמה ניתן לקנות פריטי מזכרת מיוחדים, חלקם בייצור של בוגרי "בצלאל" ואומנים שונים וכן לבחור איך לבלות בירושלים. ישנם טיולי סגווי, טיולי אופניים חשמליים, טרקטורונים עבור ילדים וסיורי שוק.
אנחנו התחלנו עם הסגווי, ואחרי הדרכה קצרה ולבישת אביזרי הגנה, יצאנו בטור לסיור בנקודות ירושלמיות שונות. (מחיר סיור מלא של שעתיים – 190 שקלים לאדם, הסיור הוא עם מדריך ומגיל 16 ומעלה). הנסיעה היתה משעשעת בעיקר בגלל שהניווט הוא קצת שונה מאשר אופניים, וצריך להתרגל, והדרכה כללה אפילו שירה בציבור של מגוון שירי ירושלים). בסיורי הסגווי ישנם שני מסלולים – מסלול פנורמי אל שלוש הטיילות של ארמון הנציב ועצירות לתצפיות, והמסלול לחומות העיר העתיקה באזור ימין משה ומשכנות שאננים. הסיור אינו מתאים לנשים בהריון.
בהמשך הוצא לנו להתנסות בנסיעה באופניים החשמליים במסגרת חוויה המכונה SOVOO (על שם "סובו ציון והקיפוה". בניגוד לסגווי שדורש מדריך, עם האופניים אפשר לנסוע לאן שרוצים ולהעזר באפליקציית ג'יפיאס ייחודית שמאפשרת ניווט קולי על גבי האופניים במוקדי ענין בעיר, כך שכל אחד יכול לנסוע עצמאית בין האתרים השונים. ניתן גם לקבל סלסילה ומפת נקודות ציון קולינריות שמאפשרות יצירת פיקניק. אפשר לבחור כמה זמן שרוצים (מחיר לדוגמא- שעתיים ב69 שקלים). נדרש ידע בסיסי ברכיבה על אופניים (מה שגרם לזה שאני אוותר על הנסיעה ואחכה לחבריי המרוצים) ואפשר גם לקשור נגרר קטן לילד (עד ארבעים קילו) כך שכל המשפחה יכולה לצאת לבילוי. לפני הרוכבים פרושות אפשרויות מסלולים רבות המחולקים לפי צבעים – ירוק, כחול, צהוב וסגול, בחלקים שונים של העיר כמו תוואי המסילה העותומאנית, תוואי הרכבת הקלה כולל גשר המיתרים, הטיילות, או מרכז העיר. בכל אחד מהמסלולים יש פינות רוגע רבות ואין כלל מאמץ פיזי גם בגלל המסלולים הנוחים וגם בגלל שמדובר באופניים חשמליות.
היזמים של "סובו" הם אסף פוליבודה – מורה דרך מוסמך שבעשר השנים האחרונות עוסק בתיירות בירושליים, עמיתי וורטר שהקים יחד עם אחיו נתן את "סגוויז הסיור הירוק" שמספק חוויה מיוחדת לירושליים ונתן עצמו שגם הוא עוסק מזה שנים בייזמות תיירותית
חנות ה"מייד אין JLM " שופצה בעלות גבוהה מעמדת כרטיסן הרכבת, תוך שמירה על המבנה ההסטורי וכמו שאפשר לראות בתמונה למעלה, ניתן לרכוש בה פריטים מיוחדים כמו דגמים מנייאטורים של מקומות בירושלים, ציורים, ועוד ומשמש במה לאומני "בצלאל".
מידע נוסף על האפשרויות של "סמרט טור" בדף – http://www.firststation.co.il/en/category/smart-tour
(ותודה לצחי מצוות המקום שליווה אותי אישית כדי לוודא שאני לא מתברברת…)
שעות אחרי הצהרים הגיעו ואנו בדרכנו לתחנה השלישית – סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה, ועל כך.. בפוסט הבא…
