הצרכן הישראלי מזמן למד לערוך רכישות באינטרנט- ביגוד, כלי בית, דברים לילדים ומה לא. בכל ימות השנה הישראלים קונים הרבה ברשת, ובימי המכירות המיוחדים כמו "בלאק פריידי" עוד יותר. הבעיה- יש מבחר ענק של אתרי קניות באינטרנט, חלקם אתרי קניות באינטרנט ששולחים לישראל (ואז צריך לבדוק היטב את מחירי המשלוחים ואת המקסימום שאפשר לרכוש בלי להסתבך עם מיסים ומכס בארץ), חלקם אתרי קניות באינטרנט בעברית שבעצם מייצגים ספקים בחו"ל ועוד, ובתוך כל הים הזה צריך למצוא את האתר שאפשר לסמוך עליו, גם מבחינת איכות המוצרים, גם מבחינת התאמה של מה שהוזמן למה שהגיע (ונסו פעם לחפש סרטונים ביוטיוב על "ההזמנה" לעומת "המציאות" – קורע מצחוק!) וגם מבחינת זמן האספקה (כי הכי מבאס להזמין תחפושת לפורים ולקבל אותה רק אחרי פסח…).
ארכיון תגים | אטרקטיבי
התוספת (הנוספת) שתופסת.
פיצה דומינו'ס אהובה ופופולארית, ומה שתמיד כיף זה שיש מבצעים חדשים ומיוחדים.
הפעם החידוש – מבצע כייפי במיוחד בתוספות. על מה מדובר? לאורך הקיץ כל מי שמזמין תוספת במחיר 9.20 ש"ח לתוספות הירק והגבינות, או 12 ש"ח לתוספת בשר או דגים, מקבל תוספת נוספת במתנה.
שקוף שזו זכוכית!
לפני כמה שנים התארחתי במלון מפואר מאד, עם שולחנות מדוגמים, תפריט כריות נרחב, צוות בידור ברמה של לאס ווגאס, ועיצוב מפואר. ואז הגעתי לחדר, ליתר דיוק למקלחת – ושם, על האמבטיה הרחבה, מול מראה גדולה, נתלה לו…. וילון אמבט. כן, זה הצבעוני שבגלל כל מני כוחות פיסיקלים נדבק לכל מי שמתקלח ולא ממש שומר שתוכן האמבטיה, בעיקר כשעושים מקלחת, גם יישאר בתוכה ולא יזל החוצה על הכפכפים, על מגבת הרגליים ועל כל הרצפה באופן שמרגישים הכי לא יוקרתי שבעולם.
באותו רגע רק חשבתי – אלוהים, הם לא יכלו לחשוב על זכוכית?
(ותראו מה צ'יהולי עושה מזכוכית…)
זכוכית בעיני היא הפתרון האולטימטיבי, אם זה כקישוט נוסף מלבד הפונקציונליות ואם זה כ"ללכת עם ולהרגיש בלי" – לחסום מה שצריך לחסום, בלי להסתיר. מצוין כשהחלל קטן ולא רוצים להקטינו עוד יותר, מצוין להחדרת אור שמש שחוסך בחשמל ומהווה כר פורה לתכנונים עיצוביים רבים.
כשאני שיפצתי את חדר האמבטיה שלי, בהתחלה התלבטתי בין סגירת חצי אמבטיה בקיר זכוכית קבוע, כך שמתקלחים בקטע שלו ונכנסים מהצד השני, לבין הקמת מקלחון. בסוף בניתי מקלחון פשוט על ידי סגירת שני קירות בזכוכית, כשאחת מהן היא גם דלת הזזה.
יכלתי לבחור בדוגמאות שונות, שקופות או אטומות, קישוטים שונים וסוגי פתיחה שונים, בסוף בחרתי מה שהיה נוח אצלי מבחינת זווית הגישה. התוצאה מאפשרת להתקלח בלי להתיז על הרצפה, בלי להשאיר כל מני סימני טביעות רגליים ונעלים שהופכים מהר מאד ללכלוכים והורסים את כל השלווה שאמור חדר האמבטיה לייצר.
הזכוכית היא כמובן חסינה כך שגם מכה לא תנפץ אותה ואפשר לסמוך עליה גם כשיש ילדים בבית.
בתוכניות עיצוב שונות, שאני די מכורה להם, יצא לי לראות גם עוד שימושים בזכוכית – אם זה בתוך הבית כהפרדה בין נישות (מעולה כשיש משרד ביתי למשל), אם זה כמדרגות שמשתלבות ברקע ופחות "תקועות", אם זה למרפסות שונות (ואיך אני מתה על "חדר השמש" שיש בבתים באנגליה למשל, שהופכים חדר למעין חממה כייפית לשבת בכל ימות השנה), וגם בחלקים החיצוניים כמו תיחום בריכה למשל, שהוא לא רק יפה אלא גם בטיחותי (כך שאנו יכולים להיות בטוחים שילדים לא יכולים לרוץ לתוך המים או ליפול לתוכם כשאנו לא בסביבה ולא רואים).
עוד שימושים לזכוכית – מעקה זכוכית שלא מסתיר מה שיש מאחוריו, דלתות זכוכית יפות (מצוין לחדר נוער מתבגר למרות שהם בטח לא יסכימו…. 🙂 ) ויטרינות שאפשר מאחוריהן לשים את כל החפצים היפים האלה, שאנחנו אוהבים לראות ולא להסתיר בארונות , ושעברו כבר כברת דרך ארוכה מאז ה"ויטרינה" של הדודה הפולניה עם מפיות ה"קרושה" על המדפים, וכמובן – אחד האלמנטים העיצוביים האהובים עלי – מראות.
מראות שמגדילות את החלל, מראות שמחזירות אור והופכות כל נישה ליוקרתית.
כמובן שזכוכית מצויינת למשרדים, לסגירת חללים בלי להסתירם, וכל יושבי ה"קיוביקל" בוודאי יסכימו שזה עדיף מאשר להרגיש קוביה צפופה. (וכך אפשר גם לשלוט על המזגן!!! – פונקציה חשובה מעין כמוה כשמדובר בעובדי , ובעיקר עובדות משרד!).
הדמיון שלי כבר עובד שעות נוספות כשאני חושבת על זכוכיות צבעוניות למשל, שאיתן אפשר לשחק בצבעי האור שנכנס לכל חדר, ולהפוך כל מקום לקסום באווירתו.
שווה להסתובב ברשת ולראות כמה אפשרויות יש לעיצוב בזכוכית, כי באמת שהשמים הם הגבול.
Sosial food – לאכול בחברותא.
לעיתים כשאנו בוחנים תפריט של מסעדה, אנו מתחילים בליבנו לעשות חישוב- כמה באמת עלתה למקום המנה, בצירוף הוצאות התחזוקה (שכירות, חשמל , עובדים וכו') וכמה רווח הם באמת עושים עלינו. התחושה היא תמיד שיש כאן "גזירת קופון" ענקית כי כשמוכרים לך סופלה שוקולד ב35 שקלים למשל, או מנת פסטה ב45, משהו קצת עושה תחושה לא נעימה.
מצד שני, ברור שמקום צריך להרוויח, אז מה עושים כדי ששני הצדדים יצאו בהרגשה טובה?
על כך חשב אסף בן עזרא כשהגה והקים את "חברותא- סושיאל פוד" כקונספט צרכני חדש – אוכל עם אחריות חברתית.
מה הכוונה?
ב"חברותא" מוכרים אוכל איכותי וטרי, כמו כריכים, מרקים, קישים, פסטות, קינוחים ועוד, במחיר העלות. ( מחירים לדוגמא – כריכים ב15 שקלים, סלטים ב17.5, פסטות ב13-17 שקלים וקינוחים ב3.5 שקלים עד 8.5 שקלים ליקר ביותר, בערך רבע ממה שעולה בכל מקום אחר). אז איך המקום מתקיים?
הרעיון הוא שהלקוח בעצמו יקבע מה הרווח, כלומר הלקוח יכול לשלם על אותה המנה החל ממחיר העלות, ועד מה שהוא חושב שסביר כדי שהמקום יוכל להתקיים ולהמשיך למכור מנות שיהיו זולות גם עבורו. כך לדוגמא אם פסטה עולה 17 שקלים ב"חברותא", לעומת כ40 שקלים בכל מקום אחר, הסועד יכול להחליט שהוא מוסיף עוד 10 שקלים, משלם 27 שקלים, שזה עדיין זול בהרבה מכל מקום אחר, ומאפשר למקום רווח של 10 שקלים שיעזור להחזיק את המקום כדי שגם בעתיד אותו לקוח יוכל להמשיך לקבל פסטה ב27 שקלים ובהנחה גדולה מכל מקום אחר.
(בתמונה- אסף בן עזרא -היזם)
אני דגמתי מספר מנות –פסטות, סלט, קינוח וכמובן כוס אייס קפה גדולה ומפתה במחיר המצחיק של 6 שקלים, שאני בטוחה שכל רוכש יעגל ל10 וגם כך יצא מורווח.
בחבורה שאני ישבתי בה , היתה הסכמה מלאה לגבי הפסטות – הן מוצלחות מאד (אני מאד אהבתי את הרביולי בטטה ברוטב שמנת). כדי לחסוך עלויות (וטיפים) אין במקום מלצרים – השירות הוא עצמי ופשוט לוקחים מהתצוגה את הפסטה שבוחרים, מגיעים איתה להכנה, בוחרים רוטב, והמנה מורכבת לנגד העיניים תוך דקות בודדות. בחרתי לצד הפסטה סלט ירקות עם גרגרי חומוס (יש הרבה דגש על מנות בריאות ויש גם מנות טבעוניות) וכמובן שלא וויתרתי על עוגת שוקולד חמה לקינוח.
החברים שישבו איתי המליצו גם על הטורטיות .
בזמן שהותנו שם הגיעה אישה שישבה שם קודם לכן, הוסיפה למחיר כמה שקלים, ואז כשיצאה לדרכה הבינה את הקונספט וחזרה להוסיף עוד כמה שקלים כדי להביע הערכה לרעיון ולמקום.
הסניף שישבתי בו הוא הראשון, והוא ממוקם במרכז של המרכז- ברחוב דיזנגוף 125, בין רחוב גורדון לפרישמן, ואפשר לשבת על הכסאות הגבוהים, להנות ממבחר מנות מגוון וטרי, ולא להרגיש מנוצל, להרגיש שהשליטה בידיים שלנו, להחליט כמה לשלם, על סמך ההערכה החברתית שלנו.
(ולא לפספס גם את העוגיות תוצרת בית שלהם!)
האוכל כשר.