ארכיון תגים | בית וקיט

לטיול (בעכו) יצאנו.

בפוסט הקודם סיפרתי על הלילה שבילינו בבתי ההארחה "בית וקיט" בקיבוץ לוחמי הגטאות ועל הטיולים שיוצאים משם בבקרי יום שישי. אנחנו יצאנו לטיול אחד כזה, בהדרכתה של מדריכת הטיולים איילת בר מאיר, בעברה מדריכה ב"חברה להגנת הטבע" ומזה שנים מדריכה עצמאית שמתמחה במציאת הסיפורים שמאחורי האנשים והמקומות.

היות ואנו בלוגרים באוריינטציה של אוכל, גם הטיול שנבחר עבורנו היה כזה והיעד היה העיר העתיקה של עכו. לאורך כל הסיפור שילבה איילת סיפורים על ההסטוריה של העיר, על הדתות והעמים, השליטים והמנהגים, במקביל להסברים על האוכל המיוחד של המקום.

הנסיעה ממקום המפגש ב"בית וקיט" היא ברכבים פרטיים וחנינו בחניון החינם במגדלור של עכו. התחלנו את המסלול בתצפית על חוף הים והדייגים ליד המגדלור ואחר כך הלכנו להציץ בתחנה הראשונה – חמאם טורקי אמיתי קלאסי בשם GHATTAS TURKISH BATH ברחוב ההגנה, שמציע את החוויה הייחודית של העיסוי הטורקי, כולל שפשוף הגוף בליפה מיוחדת לקילוף תאי העור המתים וכיסוי המטופל בקצף סבון שמן זית טבעי לרוגע, וכן עיסוי עם זר עלים בהצלפות או שפשופים. התנסיתי בטיפול כזה בתורכיה לפני כמה שנים, ואני זוכרת תחושת ריחוף כללית אחרי. לדברי בעל הבית יש אפשרות לטיפול נפרד לנשים וגברים או למטפלים בני אותו מין למי שמרגיש נבוך.

(פרטים על החמאם – https://www.facebook.com/GhattasTurkishBath)

בתמונות – המדריכה איילת, החמאם, מגדל השעון, ובית הכנסת של הרמח"ל.

משם עלינו על החומה לתצפית מרהיבה ואז ירדנו בחזרה דרך כנסיות ומסגדים לבית הכנסת היחיד בעיר העתיקה- בית הכנסת של הרמח"ל. בפנים קיבלנו הסברים על ההסטוריה של המקום ועל הייחוד בו, כמו תיבה שקועה במקום במה, כיתוב הפוך על הפרוכת ותולדות חייו של הרמח"ל.

(פרטים נוספים  – http://www.goisrael.gov.il/tourism_heb2/Tourist%20Information/Ethnic%20Groups/Tzadikim/Pages/Ramhal%20Synagogue%20Acre.aspx)

הדרך היתה קצרה משם לשוק הצבעוני שכלל הרבה אקזוטיקה, מוצרי קוסמטיקה מיוחדים וכמובן הרבה אוכל – דגים, ירקות, ממתקים ואיך אפשר בלי סחלב? אני בחרתי את הסחלב שלי בדוכן האמצעי (ככל שהבחנתי יש שלושה, אחד בכל קצה של השוק ואחד באמצע), והוא היה חם ומתוק במחיר זול (5 שקלים לכוס סחלב ו10 שקלים לקערית מלבי).

למעלה- מראות מהשוק, למטה- הסחלב והמלאבי.

בחנות הממתקים של עבד אלהאדי אספתי כנאפה וסוגי בקלוואה במשקל (אני קניתי מבחר של קצת יותר מחצי קילו ב35 שקלים – קילו עולה 60 שקלים והצטערתי שלא לקחתי יותר כנאפה שהיתה מוצלחת במיוחד.).

התחנה הבאה היתה הבזאר התורכי שמתחדש בימים אלה. ישבנו בזולה התורכית של הקפה של באדר, ושתינו קפה ותה, הקשבנו לבאדר האב שהסביר לנו את יתרונות הקפה הירוק בהורדת משקל וטעמנו ממתק ייחודי עשוי קצח (כן, התבלין) שהזכיר סוג של פרג.

בתמונות – חנות הממתקים של עבד ועוגת הקצח של באדר.

לקינוח טעמנו ממבחר הגבינות של "גלילי – גבינות מיער אבירים". גבינות עיזים כשהבולטת מבינהן היתה "היער השחור" והמרשימה ביותר היתה צ'דר ("לאמיצים בלבד") חריפה ומיוחדת.

(http://www.galilee-cheese.com/ ).

סיימנו את הסיור בנקודת היציאה בחזרה לרחבת החנייה, עם עצירה במקום קדוש לבהיים (עכו קדושה לבהיים אפילו יותר מחיפה המפורסמת בגנים שלה) והסברים על האנשים והדת.

הסיורים הם כאמור קצרים ונוחים, לא צריך נעלי הליכה מיוחדות (אם כי נעלי עקב לא ממש מתאימות, לפחות לא למרצפות העיר העתיקה של עכו), כל אחד יכול, עם ילדים, עם מבוגרים, טיול של שישי בבוקר, במזג אוויר יפה, שילוב של טעמים, הסטוריה, נוף והרבה סקרנות.

פרטים על הטיולים: http://www.tiuli.com/event_info.asp?event_id=9066

הבית בקיבוץ- "בית וקיט" בקיבוץ לוחמי הגטאות.

תמיד הייתי עכברת עיר, נושמת אגזוז מכוניות לארוחת בוקר, ונרדמת לצלילי סירנות ודציבלים לא הגיוניים שבוקעים ממכוניות חולפות בערב. ובסביבה כזו, הדבר האחרון שאפשר זה להירגע. אז כדי להירגע כמו שצריך, הדרך הטובה ביותר היא ללכת להתארח בצורת הישוב השלווה ביותר- הקיבוץ. כן, אותה המצאה ישראלית של חלוצים שעבדו ביחד והפריחו את השממה, מאפשרת לנו תושבי העיר, לבוא ולהתארח ובעיקר לחיות לרגע כמו הקיבוצניקים (רק עם הרבה יותר פינוק מאשר אצל החלוצים…). הוזמנתי להתנסות בחדרים המשופצים בבתי ההארחה בקיבוץ לוחמי הגיטאות. החדרים שנושאים את הכותרת "בית וקיט" בנויים כך שיוכלו להעביר את תחושת הקיבוץ (והקשר עם התושבים המקומיים) בלי לוותר על הנוחיות של מרחב, מסך טלוויזיה חדשני, מזגן וריהוט מעוצב על ידי אומנים מקומיים.

אנחנו קיבלנו חדר המיועד למשפחה של ארבעה , וכלל מטבחון ופינת אוכל, פינת סלון עם ספה שנפתחת עבור שני ילדים, מיטה גדולה ומעוצבת בחדר השינה וכמובן חדר רחצה כולל מגבות, סבונים וכל מה שצריך. צמודה לחדר מרפסת עם ספות ושולחן שעליו ניתן לשתות את הקפה של הבוקר מול הדשא והעצים. פרט מעניין הוא התמונות הנוסטלגיות מראשית ימי הקיבוץ, שפזורות גם בחדרים וגם בחללים הציבוריים, כולל הסבר מתחת לחלק מהן.

את פנינו קיבלה תמי מינס, מנהלת "בית וקיט" שסיפרה לנו על המקום שהוקם ב1993. היא סיפרה לנו שהכיבוד שחיכה לנו בחדר- לחם תוצרת בית, ריבה וחמאה, הוא מחווה לארוחת הארבע המיתולוגית של הקיבוצים, שבה ההורים היו חוזרים מהעבודה ופוגשים את ילדיהם שיצאו מבית הילדים, לזמן איכות משפחתי בו אכלו יחד. במסגרת המחווה הזו גם על הפלייסמט שעליו היה מונח הכיבוד, היו שירים של יהורם טהרלב (בחדר, שירים העוסקים בקיבוץ), וחיים נחמן ביאליק (בחדר האוכל – שירים שעסקו באוכל).

תמי לקחה אותנו לראות שני אומנים מקומיים- ליתר דיוק, אמן פעיל אחד, ואומן אחד שכבר נפטר ונכדתו אוצרת את יצירותיו.

(בתמונות – קובי סיבוני ויצירותיו)

הראשון, הפעיל, הוא קובי סיבוני, אומן מתכת, שמתמחה בכיפוף ועיצוב חוטי ברזל ותיל, תוך שיבוץ כל מה שנמצא, והפיכתו ליצירות תלת מימדיות. בתמונות זה נראה כמו רישומים אבל מדובר ביצירות תלת מימדיות, בגדלים שונים. אני אהבתי במיוחד את כלי הנגינה- כינורות, חצוצרות ועוד, שקיימים רק בקווי המתאר שלהם.

הרבה מהעבודות של קובי ניתן לראות באתר שלו – http://www.kobysibony.com/

המקום הבא שביקרנו בו היה המוזיאון שבו שוכנת האטלייה של משה קופפרמן , חתן פרס ישראל לציור, ומבחר מיצירותיו שנוצרו במקום. נכדתו מנהלת את המקום ומציגה בפני הבאים את קורותיו של קופפרמן וחייו בקיבוץ, סרטים על עבודתו וכן תערוכות מתחלפות של אומנים שונים.

מידע נוסף על משה קופפרמן ניתן למצוא באתר – http://www.kupferman.co.il/default_heb.asp

ב"לוחמי הגטאות" יש כמובן גם את "בית לוחמי הגטאות" שכולל ארכיון דיגיטלי מהיחידים בעולם.

מעבר לזה, אורחים ב"בית וקיט" יכולים להנות גם מצפיה בחליבות ברפת של הקיבוץ, מחוות סוסים בסגנון אנגלי, ממתקני ספורט (טניס, כדורגל, כדורסל), מתקני שעשועים לילדים, מתקני ברביקיו, בריכת שחיה בקיץ, אמת מים ואפילו ספריה שבה יש שעות של מספרת שמספרת סיפורים לילדים.

ו… כמובן שאי אפשר בלי אוכל. בחדר האוכל נפרס שולחן גדול ועליו לפחות חמישים קערות שונות (איבדתי את הספירה) עם מגוון ענק של אוכל, כשהדגש הוא בהחלט הענין הבריאותי, ובעקבות כך הרבה מנות של ירקות חיים ובמגוון צורות בישול ותיבול, סלטים רבים כולל עם עדשים ודלעת ובטטה וקטניות ועלים ירוקים קצוצים דק וכמובן גם גבינות ופירות וביצים ופינה של מתוקים בריאים כמו עוגת גזר ועוגת תפוחים, והפיבוריט שלי – טחינה מעורבת בדבש עם גרנולה. אני חתכתי לי בננה טריה, וטבלתי בכל הטוב הזה.

למעלה- פינות שונות של חדר האוכל, למטה – טחינה עם דבש יאמי יאמי!!

מיזם חדש של "בית וקיט" הוא טיולי יום שישי, שבהם מגיעים מדריכי טיולים לקיבוץ, וניתן להצטרף לטיולים קצרים (מכיוון שיום שישי הוא בדרך כלל יום קצר) לפי נושאים כמו קולינריה, שוק, אומנים מקומיים, כפרים וכו'. הטיולים הם ברכבים הפרטיים. מידע נוסף על כך ועל הטיול שאנו יצאנו אליו- בפוסט הבא – יש למה לחכות!

למידע נוסף : http://www.weekend.co.il/galilwest/kait/