ארכיון תגים | בר מסעדה

ענבה – מקום טעים במודיעין.

בראשית היה זה נחל ענבה, שזורם ממזרח לעיר מודיעין ועובר דרך וואדי ענבה . הפארק שהוקם על נתיבו נקרא על שמו – "פארק ענבה" ועל שם שניהם קרויה מסעדת "ענבה" הצמודה.

המסעדה, שנפתחה ב2016 רחבת ידיים, מוארת ומשקיפה אל האגם של הפארק, וכוללת חלל פנימי וחלל חיצוני לימי מזג אוויר יפה.

מה שנחמד במסעדה הוא שלא רק שיש תפריט גדול ועשיר שעונה על כל צורך- מקרניבורים שנהנים מבשר איכותי, דרך צמחונים, טבעונים, כאלה שרגישים לגלוטן, ילדים ובעצם כל סוג דרישה וקהל, אלא שההליכה לקראת הסועד כל כך גדולה שיש מצב שגם ממציאים לו משהו על המקום. כך למשל כשבן זוגי התלבט איזה קוקטייל לבחור, הוא נשאל על הכיוון האהוב עליו וקיבל משקה שהורכב במיוחד בשבילו, כמו גם מנות מיוחדות שהן פשוט "התפרעות של השף באותו רגע" כפי שהוגדרו על ידי צוות המקום.

להמשיך לקרוא

CAMEO – אומנות המטבח.

כששאלתי את השף אריק ווקיל מה משמעות קעקוע הסכין על זרועו, הוא הראה לי את הכיתוב "אל ארטה דה לה קוצ'ינה- אומנות המטבח". כי בשבילו המטבח הוא הסטודיו, וכל מנה היא יצירה.

השף ווקיל, אוטודידקט שגדל על הסירים של הסבתות התורכיה והטוניסאית, אוהב הפתעות ושילובים, והדבר ניכר הן בתפריט והן בעיצוב המסעדה, ישן עם חדש, מזרח עם מערב.

הוזמנתי להכיר את המקום המיוחד הזה – CAMEO, שנמצא במתחם התחנה בתל אביב. ההפתעה הראשונה- מבחוץ לא רואים כלום, אבל אז נכנסים ובבת אחת, עם המעבר בדלת, נוסעים אחורנית בזמן למאה ה18, לתקופת הרוקוקו, תקופה של עיצוב נועז , צבעוניות וטקסטורות. לא ידעתי לאן להביט קודם- לקיר הבקבוקים הססגוני, לקווים העגולים כשבמרכזם הבר , או מעבר לחלל, לחצר שבנויה בצורה פתוחה לבריזה אבל סגורה לפרטיות בעזרת אפיריונים, כי אם כבר, אז עד הסוף. (ושווה להרים את הראש כלפי מעלה ולראות תמונות שתלויות על התקרה, במין פרודיה על מוזיאונים קלאסיים, לצד גופי תאורה מרהיבים).

להמשיך לקרוא

הכיוון –הימה

חוף הקשתות בהרצליה תמיד היה חוף יפיפה והשקיעות שלו כובשות כל פעם מחדש. הוזמנתי לצפות בשקיעה למסעדת YAMA שמגדירה את עצמה כ"פאב מסעדה" שהמוטו שלו הוא "לשתות, לנשנש ולהנות מהאווירה".

המקום, הפועל ארבעה חודשים מציע מבחר משקאות מהבר ומנות ליד השתיה, בטווח שבין מנות פאב קלאסיות כמו "פיש אנד צ'יפס" (46 שקלים), כרובית פריכה (31 שקלים)  פוקצ'ות שונות (37 שקלים) עם טופינגים כמו גבינות (בסגנון איטלקי) או פלפלים וחצילים (בסגנון בלקני), ועד מנות קצת יותר "ארוחתיות" כמו טורטיות , רביולי וסלטים שונים.

מבחינת אלכוהול טעמנו את אחד הקוקטיילים – בליני אפרסק- קאווה בתוספת מחית אפרסק וחמוציות (44 שקלים).

מהמנות ומהאלכוהול ניתן להנות גם בישיבה על הבר וגם ברביצה נינוחה על ספות שונות במתחם.

במקום אפשר לערוך אירועים שונים כמו מסיבות חתונה, בר/בת מצווה, ברית/ה, ימי הולדת, אירועים עסקיים ועוד. המקום איננו כשר אבל ניתן להביא קייטרינג כשר חיצוני. בסופי שבוע יש תקליטן שיוצר אווירה בעזרת מוסיקה עכשווית-אלקטרונית.

כתובת אתר הבית –

http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtRestID=11663

חנייה סמוכה חינם.

אדיסון ספוט – הכשרה של רעננה.

(בתמונות למעלה- המסעדה, בתמונות למטה – משמאל יין הבית, באמצע פטה כבד עוף, מימין סיגר טלה)

ל"אדיסון" הרעננית נולדה אחות קטנה, ולא סתם אחות אלא אחות בהשגחת הרבנות.

לפני כחצי שנה  נפתחה "אדיסון ספוט", במרחק כמה בלוקים מאחותה הגדולה, והיא נושאת בגאווה תעודת כשרות שמאפשרת גם לקהל שומר המסורת לטעום את המטבח שלה.

שף הבית ניר גוזגל, ממייסדי "אדיסון" המקורית, עבר ל"אדיסון ספוט" והמיר את התפריט בתפריט כשר.

המסעדה מוגדרת כ"בר מסעדה" והתיאור הוא "סגנון ביסטרו צרפתי עם נגיעות אמריקאיות ומזרח תיכוניות" והמטרה בהגדרה הזו, לפי אורן זאבי, אחד הבעלים ומנהל המקום, היא לאפשר מגוון גדול של אוכל על מנת שכל אחד יוכל למצוא משהו שונה בכל ביקור.

 

הוזמנו חמישה בלוגרים להתנסות במנות המקום.

לפתיחה קיבלנו חמש מנות שלוו ביין החודש – של יקב "אור גנוז" – יקב כשר למהדרין (למקום בר משקאות נרחב עם מגוון אלכוהולי מכל העולם, כמובן כשר).

המנות היו –

-"פטה כבד" – בקסיס, עם ביצים, בצל, ברנדי, יין אדום, מוגש עם טוסטונים וריבת פירות (32 שקל בתפריט)

– "סיגר טלה" בגספצ'יו עגבניות וטחינה- שהוכן עם מעט חצילים מטוגנים, צנוברים ותבלינים (32 שקל בתפריט)

– "סלט גרבלקס"- פרוסות דקות של סלמון שנכבש במקום במלח אטלנטי, סוכר ותבלינים, והונח על לקט עלים ורוטב טריאקי (49 שקלים)

– "כנפיים ברוטב אדיסון" – הרוטב הקלאסי של המקום – חריפות עדינה של רוטב המבוסס על צ'ילי מתוק וחריף, בתוספת חלב קוקוס שמרכך את העוקץ (22 שקלים או 34 שקלים, תלוי בגודל המנה)

– "קרפצ'יו סינטה" שמוגש עם "פוקצ'ת הבית" (הקרפצי'יו – 43 שקלים, ואם רוצים את הפוקצ'ה לחוד כמנה בפני עצמה- 16 שקל ליחידה עם מטבלים).

(בתמונות למעלה משמאל – גרבלקס, למעלה מימין כנפיים,למטה משמאל – אורן זאבי, המנהל ואחד הבעלים, למטה באמצע קרפצ'יו, למטה מימין תפריט הלילה)

אם הייתי צריכה לסדר את המנות לפי סדר העדיפויות שלי – במקום הראשון הייתי שמה את הקרפצ'יו, שבפעם הראשונה מזה זמן רב, לא הפריע לי שאין גבינה בעסק. הרוטב שהתלווה מעליו היה טעים ומדוייק, הבשר היה רך ואיכותי, ובלי לנסות להשמע כמו מיכל אנסקי ב"מאסטר שף" – "אהבתי כל ביס". הפוקצ'ה היתה בעצם סוג של פיתה ועליה הופיעו שיני שום קלויות וקצח.

במקום השני הייתי שמה את סיגר הטלה שהתיבול שלו היה במידה, וכך גם היתה הכבישה של הסלמון במנת הגרבלקס.

גאוות המקום הן המנות הבשריות וכאלה קיבלנו חמש לטעימה:

– המבורגר (אנחנו קיבלנו את זה שנעשה עם תוספת של חצילים מטוגנים, פיסטוקים וקשיו שנוספו בשלב הטחינה של הבשר). (המחירים נעים בין 41 ל49 שקלים בתפריט, כשתוספות עולות 16 שקלים נוספים). מבחינתי ההמבורגר היה מתובל יותר מדי בשבילי, אני מעדיפה טעמים רגועים יותר. הבנים בחבורה מאד אהבו.

-"אסקלופ חזה עוף" – שהיתה המנה הפיבוריטית שלי בעיקר בגלל פשטותה וקלילותה- עוף עסיסי מאד, (פרגית ששהתה במרינדה ואז נאפתה בטאבון) והוגשה עם קוביות תפוחי אדמה (72 שקלים בתפריט למנה מאד גדולה ונדיבה) – כאמור הבחירה שלי

– אנטריקוט שמגיע לפי מישקל (מתחיל מ300 גרם במחיר 118 שקלים וכל 100 גרם נוספים ב45 שקלים, לפי בקשת הסועד) שהיה עשוי "מדיום". לקרניבורים.

– "פטוצ'יני סלמון" – עם קרם ארטישוק (56 שקלים). לנו הוגשה אותה מנה עם ניוקי מכיוון שבלוגרים חולקים צלחות וזה קשה עם פטוצ'יני. הפחות מוצלח מבחינתי כי הרגשתי שזה נסיון לחיקוי מנה עם שרימפס ושמנת, ואז הציפיות שלי היו בהתאם.

– "סינטה סנדוויץ" – כריך עשיר מאד עם פרוסות סינטה וירקות, בתוך לחם פרנה אפוי במקום
(49 שקלים). מנה משביעה לסועד רעב.

(בתמונות למעלה- משמאל פוקצ'ת הבית, מימין למעלה- ההמבורגר,למטה משמאל מנת העוף, ולמטה מימין האנטריקוט)

לדברי אורן, המנה הפופולארית ביותר מבין המנות הבשריות היא האנטריקוט. בשולחן שלנו כאמור זה נחלק בין העוף (הבנות) להמבורגר (הבנים).

(בתמונות – למעלה- תפוחי אדמה בקייג'ן משמאל, מימין סינטה סנדוויץ, למטה משמאל ניוקי סלמון, למטה מימין תוספות הצ'יפס והירקות.)

תפריט הקינוחים משתנה כל יום, וצריך לשאול את המלצר מה יש. אנחנו קיבלנו לטעימה שלושה קינוחים שונים שבתפריט נעים בין 26 ל36 שקלים:

– "סופלה שוקולד" – טוב, הפחות מוצלח מבין השלושה, בעיקר בגלל שכשפותחים סופלה זה אמור לנזול החוצה, וכאן דובר יותר על עוגת שוקולד חמה שהוגשה עם גלידה (פרווה).

-"מרקיז שוקולד" – לשוקוהולים כבדים, כמות נכבדה ועשירה של שוקולד בטעמי תפוז ופיסטוק- מומלץ לחלוק בזוג.

-השיחוק של הערב- סורבה אגסים ביין עם ליקר תפוחים – מנה מרעננת, מדוייקת, פשוט קינוח מפתיע בטעמו.

(בתמונות למטה – משמאל מרקיז שוקולד, באמצע סופלה השוקולד במצב פתוח, ומימין הסורבה)

אם הייתי צריכה להרכיב את הארוחה שלי מבין כל המנות האלו, הייתי הולכת בראשונות על הקרפצ'יו, בעיקריות על העוף ובקינוח הסורבה (ואני מודה שאם הייתי רואה תפריט קינוחים ,בחיים לא הייתי מנסה את הסורבה, ושמחתי להיות מופתעת לטובה).

 

מעשר וחצי בערב יש תפריט לילה ובו מנות מוזלות.

חנייה נוחה חינמית מאחורי המסעדה.

כשר בהשגחת הרבנות.

אתר המסעדה:

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12941