ארכיון תגים | בשרי

"עוף טוב"- טאצ' קטן של פינוק

כולנו אוהבים הפתעות, וכדי להפתיע לא צריך משהו יקר (כלומר, רצוי, אבל לא חייב…). לעיתים אפילו מילה טובה עושה את העבודה. אחת הדרכים החינמיות להפתיע מישהו ולעשות לו חיוך קטן באמצע היום היא באמצעות פתק. פתק אהבה שמוצמד לראי, פתק שמתגלה בפינה כלשהי, וגם פתק שמצורף לארוחת העשר של תלמידי בית הספר, בו ההורים מזכירים להם כמה הם אוהבים אותם ומאחלים להם יום מקסים.

להמשיך לקרוא

שנה חגיגית עם "יחיעם".

החופש הגדול בעיצומו, וקשה לחשוב על החגים , אבל האמת שהם ממש בפתח, בעוד כחודש כבר ראש השנה (ואם תשאלו את אמא שלי- ראש השנה מגיע מיד אחרי פסח, לפחות כשזה נוגע להתחשבנויות של מי מתארח ומי מארח, כיאה למשפחה פולנית קלאסית).

ארוחות החג נוטות להיות בשריות, ואין כמו הכבד לככב במנות הפתיחה (ומצידי גם בעיקריות ואין לי בעיה עם קינוח שמבוסס על החלק הזה ). "כבד קצוץ" על שלל צורותיו מהווה מעדן בפני עצמו, מרוח על קרקר או על לחם. (או בכפית ישר מהקופסה, שעונים על השיש במטבח, בעמידה כמובן, כשלעיתים אפילו לא סוגרים את דלת המקרר…).

להמשיך לקרוא

דומינו'ס- לטעום מכל העולמות.

אחד הדברים המאתגרים כשבוחרים מנה מהתפריט, היא שתמיד נדמה לנו שיש משהו נוסף טעים ואנחנו מפסידים. יש כאלה שהולכים על השיטה החברותית בסגנון של "אני אזמין לעצמי סלט עם הרוטב בצד, אבל אנשנש חופשי מהצ'יפס של בן הזוג כי הרי ידוע שכשזה לא מהצלחת שלי, זה לא משמין", אבל זו שיטה שלא תמיד זוכה לשיתוף פעולה ידידותי…

לכן אחד הלהיטים במסעדות תמיד היה "ארוחת טעימות" שבה מקבלים קצת מכל דבר וזוכים לטעום משהו אחר בכל ביס.

עכשיו הסגנון הזה מגיע ל"דומינו'ס" – לסידרה המיוחדת של השף אסף גרניט " Granit by Domino's Pizza" כשיש אופציה לפיצה שיש בה שלושה חלקים שונים, כל אחד בטעם אחר – בגירסה הצמחונית או הבשרית, ועל הדרך גם מכירים פיצות חדשות.

להמשיך לקרוא

טו "בי 56" אור נוט טו "בי56" – אין כאן שאלה!!!

באחד המיקומים המרהיבים בארץ, בתוך קניון ארנה ההרצלייני, מול נוף המרינה על שלל היאכטות והמטיילים הרבים של המקום (והשקיעות המרהיבות), נמצאת מסעדת "ביסטרו 56" הוותיקה ואהובה. כעשר שנים לאחר פתיחתה, הושק האח הקטן, שהוא לא כל כך קטן, הלופט המכונה בחיבה B*56. הלופט משמש לאירועים מכל הסוגים- מאירועי חברות ועד חתונות , בר מצוות ובריתות, כל סיבה טובה למסיבה. מה שנחמד בלופט הוא המודולריות שלו – הוא נחלק לשלושה חלקים באמצעות קירות זזים (ואקוסטיים להפליא- כששהיתי שם לא יכלתי לשמוע את המסעדה מאחור או את האירועים הנוספים שהתקיימו באותו זמן), ויכול לקיים אירועים בכל חלק בנפרד, או באיחוד של כל החלקים (ואז יש מקום ל130 איש בהושבה). במידה והאירוע גדול יותר, כמו חתונה, ניתן לפתוח גם את החלק של המסעדה ולחבר הכל ביחד, ואז יש לנו אולם של מעל 200 איש כולל רחבת ריקודים.

להמשיך לקרוא

FOODTRUCK DISCO – אמריקה זה כאן!

משאיות אוכל. בארצות הברית הן מוסד וותיק ואהוב, כולל קהל שכבר מחכה בנקודה הקבועה למשאית שתופיע באופק על שלל מטעמיה. בערוצי הלייפסטייל ניתן לראות שפים מטיילים שמגיעים לפגוש משאיות אוכל ולטעום אותם, משימות של בישול במשאיות בתוכניות ריאליטי בישול, תחרויות בין המשאיות עצמן. (ואפילו סרט קולנוע מצליח בשם "שף" שמתאר שף שפורץ בקריירה של משאית אוכל וזוכה להצלחה רבה לצלילי מוסיקה לטינית עם כוכבים כמו דסטין הופמן וסקרלט גו'הנסון).

להמשיך לקרוא

טנדורי- קפיצה קטנה (וטעימה) להודו.

את רינה פושקרנה אין צורך להציג- מלכת הבישול ההודי,שהקימה בעשר אצבעותיה את רשת "טנדורי"– והביאה את המיטב של הודו לישראל.

הרבה ישראלים נוסעים להודו, אם בטיול תרמילים אחרי הצבא, או כשהילדים כבר גדולים ואפשר לצאת לטייל ולראות את כל האקזוטיקה והתרבות ההודית. ועם הטיול כמובן מגיעים הטעמים- עושר של תבלינים, ניחוחות, צבעים ומרקמים, שאת כולם מביאה לנו כאן רינה פושקרנה על הצלחת.

להמשיך לקרוא

יחיעם- נקניקיות של מאסטרים.

כשחושבים "נקניקיה" האסוציאציה היא כמעט תמיד חגיגה בסגנון "אוקטובר פסט" עם בגדים מסורתיים, שפמים מסתלסלים, אקורדיון ובירה, המון בירה. הסיבה- גרמניה ידועה בהתמחות בנקניקיות מכל הסוגים כולל להיטים מיוחדים כמו ה"פרנקפורטר" למשל.  לכן כשיחיעם החליטו ליצור נקניקיות גורמה, ברור ששיתוף הפעולה יהיה עם חברה גרמנית, וליתר דיוק קונצרן המזון המפורסם WIESENHOF.

להמשיך לקרוא

יום העצמאות של "שופרסל".

אני לא בן אדם שמקיים מצוות ומנהגים, אלא רק אם זה מוצא חן בעיני. אז כל כללי ההפרדה בין בשר לחלב, אי נסיעה בשבת וצומות- זה לא אני, אבל מנהגים כמו משלוחי מנות, מאכלי חלב בשבועות ונשיקת חצות בליל השנה האזרחית – זה דווקא מתאים לי. אני גם זו שחוגגת חג אהבה פעמיים בשנה – פעם בפברואר ופעם באב, כי כל המרבה הרי זה משובח.

להמשיך לקרוא

DELI – של עוף טוב- כי מותר ורצוי להתפנק באיכות.

בילדותי בשנות השבעים, נקניקים ופסטרמות היו מוצר מותרות. מה שכונה ביידיש "דליקטעסן" נשמר בהקפדה וניתן במשורה. כילדה כשרציתי נקניק תמיד קיבלתי המון המון לחם, עם פרוסה בודדת של נקניק, כזה שנחתך במכולת במכונה הזו שתמיד דאגתי ל אצבעות של החנווני.
אחר כך , כשגדלתי וביקרתי במקומות כמו "ניו יורק" שם מושג ה"דלי" הוא קלאסיקה יהודית שאהובה על בני כל הדתות, הכרתי את הכריכים העסיסיים, עם המון בשר ותוספות, כאלה שאי אפשר לנגוס בהם בלי ללכלך את הלחיים.
חברת "עוף טוב" החזירה אותי לניו יורק מצד אחד, ולתיקון זכרונות הילדות מהצד השני, עם סידרת "DELI" – שמתאימה במיוחד לכריכים (אם כי אני ,שוב, בהתקף נוסטלגיה, מסוגלת לחסל קופסה כמו שזה, בעמידה ליד המקרר הפתוח).

להמשיך לקרוא

חמישים טעמים של שווארמה.

בלב התוסס של תל אביב, רחוב אבן גבירול, כוכבת חדשה מפציעה ומפתיעה- הSHAWARMAX.

כן , שווארמה, אותה מנה כל כך ישראלית , עכשיו בגירסת האקסטרים. השף גלעד דולב בנה לנו תפריט  שווארמה כפי שמעולם לא נראה בעבר- שיטות הכנה, טעמים, סגנונות והגשה ייחודיים ו… כן, טעימים לאללה….(את המנות מכין השף בר ישראל).

הוזמנתי להשקת הסניף הראשון בתל אביב, בבריזה חורפית נעימה ישבנו לטעום את כל מבחר הטעמים של המקום, ואז להחליט (החלטה קשה מאד, כמעט בלתי אפשרית) מה הכי טעים.

להמשיך לקרוא