ארוחת פסטה היא פייבוריטית של כולם, וסוגי הפסטה השונים מככבים בכל המטבחים ועל צלחתם של רעבים בכל הגילאים והטעמים. אבל מה קורה כשמאד מתחשקת מנה בשרית? ל"פסטה ריקו" יש רעיון מצוין- פסטה פרימיום, איכותית וטרייה כמו שרק הם יודעים, ממולאת במילויי בשר- טורטליני ראגו, טורטליני עוף ואניולוטי ראגו. גם למי שלא מכיר את השמות הללו אין בעיה להתאהב בכיסוני הפסטה העוטפים מילוי בשרי.
בעבר כדי להשיג בשר איכותי היינו צריכים לגלות מיהו ה"קצב הסודי" שמוכר רק ליודעי דבר מקושרים את הנתחים הטובים ביותר במחיר יקר.
היום בעזרת רשת "ויקטורי" החיים קלים בהרבה- מכיוון שממש בימים אלו הרשת מרחיבה את מגוון הבשרים בכ30 קצביות ברחבי הארץ, בשר פרימיום במחירים נמוכים משמעותית משאר המתחרים בשוק.
פיתה. מ"פיצה פיתה" שמכינים עם ילדים קטנים משועממים ועד לפיתות גורמה של שפים מעוטרים, דומה שאין מנה שלא הוכנסה לפיתה.
השאלה במבחן התוצאה – זה טעים?
במקרה של "עלינא בפיתה" – כן. מאד.
נקניקיות הן כבר מזמן לא אוכל לילדים בלבד, והקהל שבניהם מבוגרים חובבי בשר רבים, דורש איכות וטעם. "מעדני יחיעם" משיקים נקניקיות גורמה חדשות – נקניקות בקר בסגנון אמריקאי. הנקניקיות הן לפי בסגנון אמריקאי ניו יורקי על פי מתכון של חברת הבת של מעדני יחיעם בארה"ב, Abeles & Heymann, והן כוללות 14% חלבון, ללא גלוטן ו-100% מרכיבי הבשר במתכון הם מבשר בקר.
החגים בפתח ואיתם הרבה ארוחות חג. מנות ראשונות, מנות עיקריות, תוספות, סלטים וקינוחים כשאנו משתדלים שכל מנה תהיה חגיגית וטעימה.
החלק החשוב ביותר בהכנת מנה הוא כמובן התיבול – רטבים ותבלינים שמעטרים את המנות והופכים אותן ליצירות טעם מרהיבות.
בסל תערובות התיבול והרטבים של "נפטון" יש מבחר חלומי של אפשרויות, מהם דגמתי חלק.
אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.
הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.
הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.
בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.
את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.
כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' – בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.
הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.
הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.
התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.
פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.
הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.
עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" ' למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.
המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao – לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.
כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית. הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.
הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.
בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.
השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.
לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.
על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.
מושו- בר אנרגראונד
פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)
טלפון להזמנות – 054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),
שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,
מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.
בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.
HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.
כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.
רעב, צהרים, לא רוצים סתם חטיפים אלא "משהו עם בשר" אבל למי יש כוח לבשל ומי בכלל רוצה משהו חם וכבד? פסטרמה היא הפתרון המתבקש, בעיקר כשהיא מגיעה בתוך כריך עסיסי שאפשר להתפנק עליו בבית במזגן וגם על חוף הים או בפיקניק, איפה שרק רוצים.
לא כולם בישראל דוברים צרפתית, אבל יש ביטויים שכולנו מכירים- קרואסון, ז'טם וכמובן "דוז פואה" – שתים עשרה הנקודות האולטימטיביות שמעניקים השופטים לשיר המנצח בארווזיון. הנקודות הללו הן כל מה שכל צופה מצפה לשמוע, בעיקר אחרי המילה "ישראל".
אבל המספר 12 משמח לא רק כנקודות באירווזיון אלא גם בהפתעה מיוחדת שמכינים ב"דומינו'ס פיצה" לכבוד האירוע הגדול הזה- פיצה מטורפת עם 12 (!) תוספות בכל פיצה. גדול ומוגזם בדיוק כמו האירווזיון.
השף ניר צוק הוא גאון קולינרי, זאת אנו כבר יודעים. היצירתיות, הדמיון והתעוזה הקולינריים יוצרים יצירות מופת יפיפיות וטעימות כאחד. צוק מנצח על המסעדה הכשרה המפורסמת "מאפו" במלון פרימה סיטי בתל אביב, שם הוא משלב חומרי גלם טריים והרבה אהבה ליצירת חוויה קולינרית לכל סועד.
בתפריט של "מאפו" ניתן למצוא מגוון גדול של מנות מהים ומהיבשה, כולל מנות המותאמות לצמחונים, טבעוניים, רגישים ללקטוז וכמובן שכשרותה של המסעדה הופכת אותה למתאימה לשומרי הכשרות.
מדי פעם נערכות ב"מאפו" ארוחות מיוחדות המארחות שפים מכובדים המביאים איתם את מומחיותם בסגנונות אוכל שונים.
כשהגענו למסעדה התארח בה השף קאסר נאסר, שף מלון "פרימה גליל" בטבריה, שהביא איתו את מיטב המטעמים של המטבח הערבי הגלילי. שף נאסר שמגיע משושלת של שפים ומסעדנים הביא תפריט ייחודי המבוסס על צמחי תבלין שלוקטו בגליל ושולבו במנות צמחוניות ובשריות.
את הערב פתחנו בתפריט הקוקטיילים של "מאפו" – תפריט מגוון וצבעוני של קוקטיילים שהוגשו בכוסות גדולות ונדיבות במיוחד. בין השאר טעמנו את "פרפל גראס" – משקה יפיפה שנראה כמו גן פורח ומכיל הרבה דברים טובים כמו ג'ין, לבנדר, מרווה, אפונת פרפר סגולה, טרגון ולימון, "אפרולה" – שמלבד אפרול כולל גם טקילה, רוזמרין, היביסקוס וורדים, מוחיטו בטאצ' פסיפלורה, ו"מיסטר ג'ינג'ר" שמיקס הג'ין, סאן ג'רמיין, ג'ינג'ר אייל ולמון גראס עוטרו בשמיר.
רוח הערב הייתה כמוזכר למעלה, הארוחה הגלילית של השף קאסר נאדר והשולחן החל להתמלא בשפע של טעמים גליליים – פוקצ'ה ארוכה מעוטרת בחוביזה מהר תורען, סלט עשבים גליליים מרענן, כרובית מבושלת בטחינה עד שנעשתה כמעט פירה אבל עדיין שמרה על צורתה, עולש פראי חם – מנה שבדרך כלל לא נתקלים בה ביומיום והייתה מרשימה בטעמיה, חצילוני מנזלה בעגבניות וגרגירי חומוס, מנה שהמלצרית הזהירה שמדובר במנה חריפה, אבל בפועל היא היתה פיקנטית וגם פולניה כמוני נהנתה ממנה בלי בעיה, וגולת הכותרת מבחינתי – משולשי פיתה ערוסה, סוג של "טוסט בשר" של פיתה ממולאת בבשר טחון , בצל ותבלינים, ונאפית עד כדי פריכות קריספית ממכרת.
הצוות החייכן שדאג לרווחתם של האורחים ניקה את השולחן והחליף את הכלים לקראת המנות העיקריות שהגיעו בצלחות גדולות ונדיבות – מוסר על מצע של פריקה ברוטב עגבניות, שהתמכרתי לטעמים המעושנים שלה, מנסף בקר וצנובר, מנה כמעט "גברית" בהוויתה ומשביעה מאד בפני עצמה, מחשה- ממולאים זעירים שמולאו באורז ונסגרו בחתיכת תפוח אדמה, מג'דרה צמחונית משופעת בבצל מטוגן שהעניק לה מתיקות ממכרת, והמנה כוכבת הערב- סיניה של כבש. השף בכבודו ובעצמו פתח את הסינייה הלוהטת, הסיר את מכסה הבצק שלה ונתן לנו להתמכר לניחוחות שעלו מהבשר והטחינה שבפנים.
אחרי כל זה בהחלט הבנו למה החיים בגליל רגועים יותר, אוכל שגורם לך לחייך כשרק רואים אותו ועוד יותר כשגם אוכלים אותו.
כמובן שבלי סיומת מתוקה אי אפשר וקיבלנו קדאיף וכנאפה, כשהקדאיף היה קצת שונה מהמוכר לנו, והיה בעצם סוג של "פנקייק" מקובל שהחביא בתוכו אוצרות אגוזים מתוקים. לצד המתוקים השף מזג קפה היישר מהפינג'אן. מרירות של קפה איכותי, מתיקות של כנאפה וקדאיף, הגליל בתל אביב.
הארוחות המיוחדות מוגשות בדרך כלל בכמה ימים רצופים, ומצטרפות למנות הרגילות של "מאפו". במסעדה ישנו גם חלל פרטי לאירועים עד 50 איש.
מאפו – מסעדת שף ים בהשראה ים תיכונית
מאפו 9 תל אביב (בתוך מלון "פרימה סיטי")
טלפון : 03-762-9002
שעות פתיחה: א – ה 18.00 – עד אחרון הסועדים.
עסקיות: א – ה 12.00 – 16.00
לאורחי מלון "פרימה סיטי" ישנה הנחה של 15% במסעדה.
גישה לנכים: יש
כשרות: המסעדה כשרה
המוטו הוא – אלכוהול איכותי ומגוון, לצד אוכל טוב בהשראה ים תיכונית, לקהל בוגר יותר, שמחפש בילוי שהוא מעל ל"בירה וצ'יפס", במחירים הוגנים, שירות אדיב ואווירה חגיגית.
כך נולד "משתה" שמציע תפריט אלכוהול נרחב, הכולל יינות , משקאות חריפים וקוקטיילים לכל טעם ומנות יצירתיות מחומרי גלם איכותיים, שרובם מכינים במקום.
בר "משתה" בנוי משטח רחב ומואר, שבקצהו האחד מטבח פתוח, בו ניתן לראות את המנות מוכנות "בשידור חי". הקצה השני הוא הבר שבו מקפיצים המוזגים משקאות מכל הסוגים, ובמרכז החלל שולחנות בגדלים שונים לכל סוג של קבוצה או בודדים.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת באמצע השבוע, והמקום המה אורחים.
בחרנו לשבת ליד שולחן (יש גם מקומות ישיבה על הבר או במרפסת המקורה) והתייעצנו עם צוות המקום על המנות השונות בתפריט.
כדי להתחיל את החגיגה פתחנו בקוקטיילים. במגוון הקוקטיילים תוכלו למצוא קוקטיילים מתוקים או חמצמצים, המוגשים בכלים מיוחדים ובפרזנטציות ססגוניות- חלומו של כל אינסטגרמר.
אנו הלכנו על הטעמים החמצמצים יותר וקיבלנו "משנכנס הדר" – קוקטייל של ג'ין, קמפרי, אשכולית אדומה, בזיליקום ולימון, ו"שיכור כלוט" – תערובת מלפפונים, ג'ין, קמומיל משתה וסאואר. שני הקוקטלים היו מרעננים, שילוב הטעמים היה מוצלח ועשה חשק לעוד.
התפריט מחולק לפי סוגים של מנות ולא לפי "מנה ראשונה או עיקרית" והרעיון הוא שמנה שמוכנה יוצאת אל השולחן וכל היושבים מוזמנים לחלוק. ישנו מבחר נאה של מנות טבעוניות.
המנה הראשונה שהגיעה אל שולחננו היתה מנה בהשראה יוונית "סקורדליה סלקים" – ממרח שקדים ושום, סלקים צלויים בתנור אבן, ושמיר "בשביל הצבע" כמו שמוגדר בתפריט. הסקורדליה היא אחת האהבות שלי במטבח היווני ושמחתי למצוא אותה בתפריט של "משתה". המנה הגיעה בקערה גדולה ובה שכבה עבה של הסקורדליה, בנגיעות שום עדינות שלא השתלטו על טעמי השקדים. הסלקים היו כמו סוכריות בקרנצ'יות עדינה. מנה שלטעמי כדאי לארוז ולמכור בקופסאות הביתה. ניתן לצוות לה לחם לניגוב מקסימלי של הקערה.
"פני פורי" היו המנה הבאה, ובתפריט הם מופיעים בשתי גרסאות, גרסת הדג והגירסה הטבעונית. אנו בחרנו את "פני פורי דג" – כיסוני קמח חומוס ממולאים בסלמון, היישר מהמטבח ההודי. החן של הכדורים הוא עדינות הציפוי שנותן מקום של כבוד למילוי בפנים, דג שמגיע טרי, כמו כל שאר הדגים במסעדה. לצד הפני פורי היו כמה עגבניות ריבתיות ומתוקות וכוסית של רוטב כוסברה למזיגה מעל.
ממחלקת הסלטים נבחר "סלט שומר בסאואר" – סלט שמלבד שומר כלל רצועות גזר, צנונית, בוטנים מסוכרים, עלי תבלין, מיץ לימון, סוכר ומעט ערק. הייתי מעט חשדנית כלפי המנה מכיוון שטעמי אניס אינם כוס התה שלי. שמחתי לגלות סלט מרענן מאד, שלמרות שהכיל ערק ושומר, שניהם "אניסיים", הטעמים עודנו ואוזנו על ידי מיץ הלימון ובעיקר האגוזים המסוכרים.
הנציג הראשון של מחלקת הבשר היה מנת "שרינג" קלאסית – "סיגר חלקי פנים". עלי סיגר דקים שמולאו בכבדים ולבבות והוגשו עם טחינה ומטבל עגבניות. הסיגרים הגיעו לוהטים לשולחן, ולמרות זאת לא התאפקנו, אחזנו בהם באצבעות וטבלנו ברטבים. העלים היו פריכים והתפקעו מכמות המילוי העשירה.
שתי המנות הבאות יכולות להיות מוגדרות כ"עיקריות" בעקבות גודלן. "כנאפה עגל" – עוגה עגולה שהורכבה משכבת קבב השף, כוסתה בשכבת שערות קדאיף מתקתקות ועל הכול זיגוג סירופ עגבניות שרי, ו"אסאדו וירקות שרופים" – בשר צלעות בקר בבישול ארוך בליווי ירקות צלויים בתנור. אחד הניגודים החביבים עלי הוא מתיקות ומליחות (ואשרי ממציא הקרמל המלוח!) ולכן מבחינתי מנת הכנאפה הייתה גולת הכותרת של הארוחה – בכל נגיסה השתלבו טעמי הבשר עם פריכות ומתקתקות הכנאפה, והכל נמס בפה. הבישול הארוך של מנת אסאדו יכול לייבש את הבשר אולם במקרה של "משתה" הבשר היה עשוי בצורה מדוייקת והיה עסיסי ובעל טעמים עמוקים. תפוחי האדמה והבטטות שנלוו אל הבשר נתנו טעמים של מדורה והחזירו זכרונות ילדות.
את המנות הבשריות ליווינו עם יינות "בלו נאן גוורצטרמינר 2017" מהלבנים, ו"גליל אלון" שרובו קברנה סוביניון, באדומים. שני היינות אהובים ופופולאריים והחמיאו לבשר.
במחלקת הקינוחים מופיעים שלושה, כולם קינוחים שלא מכילים חלב במקור כך שאין השפעה של הכשרות של המקום – מלבי קוקוס, קטאיף אגוזים ובסבוסה (המכונה "בסבוסה דיי"). בחרנו את המלבי שהגיע בטעמי קרם קוקוס, אגוזים מסוכרים ושבבי קוקוס. המנה היתה מרעננת מאד, מתוקה במידה ו"סגרה את הפינה" שדורשת משהו מתוק לאחר ארוחה גדולה המלווה באלכוהול.
אורחים נוספים המשיכו להגיע, מוסיקה מגוונת ליוותה את הערב והצוות דאג שכל הנוכחים יהיו מרוצים וחייכניים (וכמובן שהסלולרים נשלפו שוב ושוב לצילום המנות היפיפיות).
"משתה"- בר מסעדה
לשם 7 פתח תקווה
שעות הפתיחה – ימים א-ה כרגע ,בתקופת ההרצה החל מ19.00 ועד אחרון הלקוחות, ובתום תקופת ההרצה המקום ייפתח כבר ב17.00, ובמוצאי שבת כחצי שעה לאחר יציאת השבת.
מתאימה ל: שומרי כשרות (וגם כאלה שלא), טווח גילאים בוגר יותר שמחפש איכות ושירות, צמחונים, טבעוניים.
טלפון: 03-9591904
גישה לנכים – יש
כשרות- רבנות.
ניתן לערוך אירועים הכוללים תפריט סגור.
