ארכיון תגים | דירה

או-מא-מי- בית לטעמי!

בכל תרבות, בכל מקום, לב הבית הוא תמיד המטבח. המקום שבו נפגשים לסיפוק הבסיס האנושי- התזונה והחברה. מקום שמשדר את הקשר העמוק ביותר בין בני הבית , האכילה וה"ביחד". בשנים האחרונות הכנת האוכל הפכה לא רק למשהו של עקרות בית או של "השניצל שמכינים כשהילד חוזר מבית הספר" , וגם לא משהו לשפים ומומחים בלבד, אלא לתחביב מהנה לכל הגילאים והמינים , שעושה טוב על הלב גם לבשלן וגם לאורחיו שנהנים מהתוצרים. כמובן שהתופעה לא נעלמה מעיני הטלוויזיה וכך גל של תוכניות בישול וערוצי אוכל השתלט על המסכים, כשכולם מכינים מטעמים, נזכרים במנות מבית סבתא ורוקחים "מנה קלאסית עם טוויסט" משלהם.

להמשיך לקרוא

זוהרה קליין- הגשמת חלומות של בית.

באנגלית יש הבדל בין המילים HOUSE  וHOME.  הראשון הוא המבנה, העובדה בשטח. השני הוא הנשמה – התחושה שלנו כשאנו נכנסים למקום שהוא שלנו, מקום של נעלי בית ונינוחות בצד גאווה ואישיות.

כשאנו רוכשים דירה או בית, אנו צריכים למלא אותה ברהיטים ואביזרים, אבל לא בשיטת ה"נביא מה שהיה בבית ההורים" שמאפיינת את הדירות השכורות הסטודנטיאליות מגיל עשרים ושלוש, אלא אנו בונים את הסביבה שלנו ושל משפחתנו, לשנים ארוכות, וצריכים שכל דבר יתאים מבחינה אסטטית ומבחינה פונקציונלית כמובן. אבל איך עושים את זה? מעטים האנשים שגם ניחנו בחושים עיצוביים וגם יודעים את כל הלוגיסטיקה העצומה הנדרשת לשם עיצוב מושלם, ולשם כך יש לנו את אנשי המקצוע- כמו זוהרה קליין.

אומרים שהלב הוא החכם, ובמקרה של זוהרה זו פשוט עובדה- כאחת שאהבה תמיד לעצב, החלטה ספונטנית ללכת ללמוד עיצוב באופן מקצועי הפכה לאהבה גדולה ולמקצוע מצליח.  ומה בדיוק זה אומר?  הכל. מא' ועד ת'- כל מה שצריך כדי להפוך כמה קירות לבית חלומות בצורה הטובה ביותר.

להמשיך לקרוא

שיכון ובינוי ראשון לציון- כי אין כמו בבית.

"קח לך אישה ובנה לה בית" אומר השיר. אז היום לא כל כך "לוקחים" את האישה, וגם לא בונים בעצמנו, אבל בית הוא עדיין הבסיס, המקום שבו אנו מרגישים "בבית"- בנוח, בבטחון, בשלווה של "יש לאן לחזור"  למקום שאוהבים להיות בו כי בסופו של דבר "אין כמו בבית".

להמשיך לקרוא

שקוף שזו זכוכית!

לפני כמה שנים התארחתי במלון מפואר מאד, עם שולחנות מדוגמים, תפריט כריות נרחב, צוות בידור ברמה של לאס ווגאס, ועיצוב מפואר. ואז הגעתי לחדר, ליתר דיוק למקלחת – ושם, על האמבטיה הרחבה, מול מראה גדולה, נתלה לו…. וילון אמבט. כן, זה הצבעוני שבגלל כל מני כוחות פיסיקלים נדבק לכל מי שמתקלח ולא ממש שומר שתוכן האמבטיה, בעיקר כשעושים מקלחת, גם יישאר בתוכה ולא יזל החוצה על הכפכפים, על מגבת הרגליים ועל כל הרצפה באופן שמרגישים הכי לא יוקרתי שבעולם.

באותו רגע רק חשבתי – אלוהים, הם לא יכלו לחשוב על זכוכית?

(ותראו מה צ'יהולי עושה מזכוכית…)

זכוכית בעיני היא הפתרון האולטימטיבי, אם זה כקישוט נוסף מלבד הפונקציונליות ואם זה כ"ללכת עם ולהרגיש בלי" – לחסום מה שצריך לחסום, בלי להסתיר. מצוין כשהחלל קטן ולא רוצים להקטינו עוד יותר, מצוין להחדרת אור שמש שחוסך בחשמל ומהווה כר פורה לתכנונים עיצוביים רבים.

כשאני שיפצתי את חדר האמבטיה שלי, בהתחלה התלבטתי בין סגירת חצי אמבטיה בקיר זכוכית קבוע, כך שמתקלחים בקטע שלו ונכנסים מהצד השני, לבין הקמת מקלחון. בסוף בניתי מקלחון פשוט על ידי סגירת שני קירות בזכוכית, כשאחת מהן היא גם דלת הזזה.

יכלתי לבחור בדוגמאות שונות, שקופות או אטומות, קישוטים שונים וסוגי פתיחה שונים, בסוף בחרתי מה שהיה נוח אצלי מבחינת זווית הגישה. התוצאה מאפשרת להתקלח בלי להתיז על הרצפה, בלי להשאיר כל מני סימני טביעות רגליים ונעלים שהופכים מהר מאד ללכלוכים והורסים את כל השלווה שאמור חדר האמבטיה לייצר.

הזכוכית היא כמובן חסינה כך שגם מכה לא תנפץ אותה ואפשר לסמוך עליה גם כשיש ילדים בבית.

בתוכניות עיצוב שונות, שאני די מכורה להם, יצא לי לראות גם עוד שימושים בזכוכית – אם זה בתוך הבית כהפרדה בין נישות (מעולה כשיש משרד ביתי למשל), אם זה כמדרגות שמשתלבות ברקע ופחות "תקועות", אם זה למרפסות שונות (ואיך אני מתה על "חדר השמש" שיש בבתים באנגליה למשל, שהופכים חדר למעין חממה כייפית לשבת בכל ימות השנה), וגם בחלקים החיצוניים כמו תיחום בריכה למשל, שהוא לא רק יפה אלא גם בטיחותי (כך שאנו יכולים להיות בטוחים שילדים לא יכולים לרוץ לתוך המים או ליפול לתוכם כשאנו לא בסביבה ולא רואים).

עוד שימושים לזכוכית – מעקה זכוכית שלא מסתיר מה שיש מאחוריו, דלתות זכוכית יפות (מצוין לחדר נוער מתבגר למרות שהם בטח לא יסכימו…. 🙂 ) ויטרינות שאפשר מאחוריהן לשים את כל החפצים היפים האלה, שאנחנו אוהבים לראות ולא להסתיר בארונות , ושעברו כבר כברת דרך ארוכה מאז ה"ויטרינה" של הדודה הפולניה עם מפיות ה"קרושה" על המדפים, וכמובן – אחד האלמנטים העיצוביים האהובים עלי – מראות.

מראות שמגדילות את החלל, מראות שמחזירות אור והופכות כל נישה ליוקרתית.

כמובן שזכוכית מצויינת למשרדים, לסגירת חללים בלי להסתירם, וכל יושבי ה"קיוביקל" בוודאי יסכימו שזה עדיף מאשר להרגיש קוביה צפופה. (וכך אפשר גם לשלוט על המזגן!!! – פונקציה חשובה מעין כמוה כשמדובר בעובדי , ובעיקר עובדות משרד!).

הדמיון שלי כבר עובד שעות נוספות כשאני חושבת על זכוכיות צבעוניות למשל, שאיתן אפשר לשחק בצבעי האור שנכנס לכל חדר, ולהפוך כל מקום לקסום באווירתו.

שווה להסתובב ברשת ולראות כמה אפשרויות יש לעיצוב בזכוכית, כי באמת שהשמים הם הגבול.

סלעית – וילה במרחק נגיעה.

ההחלטה הראשונה של כל זוג צעיר, היא היכן לגור. אחרי הדירות השכורות או ה"יד חמש עשרה מרופא" באזור אחורי השוק עם נוף לפחי זבל, כי זה מה שזוג יכול להרשות לעצמו בלב העיר, מגיע חלום המרחבים, הבית הגדול, עם הרבה  מקום לילדים, עם גינה לשבת בה ולגדל בה פרחים ועצים, וכמובן דשא גדול לתפוס בו קצת שמש או את הבריזה.

מצד שני, רובינו גם רוצים להשאר קרובים למרכז, אם זה בגלל עבודה, משפחה, חברים או כי המחשבה על התרחקות קשה לנו.

כאן נכנסת לתמונה ההרחבה של מושב "סלעית", מושב בן 35 שנים, מרחק דקות נסיעה מכפר סבא ( נגישות גבוהה ומיידית לכביש 6 ומשם כ25 דקות לתל אביב), שמהווה סוג של בריחה מהצפיפות של הערים הגדולות.

היישוב סלעית הוא חלק מקבוצת יישובים סביב כוכב יאיר, יישוב חילוני שמורכב ברובו מאנשי הייטק, רפואה, ומקצועות חופשיים, שיוצרים קהילה צעירה כך שילדים יכולים להתרוצץ בחופשיות בין הבתים וההורים רגועים. הישוב מוקף בגדר הקפית וגם ההרחבות יזכו לשמירה, כך שתחושת הביטחון מובטחת.  הישוב נמצא 300 מטר מעל פני הים, מה שמעניק לו מזג אוויר נעים במיוחד.

(בתמונה למטה – היישוב מהאוויר)

(צילום: אמפאמליבו)

הוזמנתי להתרשם מאזור הבניה (הפרוייקט מיועד להסתיים ב2016) . הדבר הראשון שראיתי היה הנוף שביום יפה מאפשר ראות כמעט בלתי תאמן על כל גוש דן והים. מה שיפה בחלקות המוצעות הוא המודולריות- כל המגרשים הם בני 450 מטר רבוע אבל לא חייבים לבנות על כל השטח, אפשר לפי דרישה ולפי הצרכים והאפשרויות הכספיות, לבחור כמה סוגי דגמים שונים ולהוסיף בהמשך כשכל האישורים כבר מוכנים.

כך זוג צעיר כשכרגע נניח מצפה לילד הראשון, ומתכנן ילדים נוספים רק בהמשך, יכול לרכוש במחיר נמוך יותר, מגרש עם שטח בנוי קטן יותר (נניח שלושה וחצי חדרים) ובהמשך, כשהמשפחה או הדרישות יגדלו, להוסיף חדרים. כמובן שהגינה היא מאסט והשלווה שנותן ה"ספייס" כשלא גרים בקופסאות גפרורים צפופות כמו בערים הגדולות.

(בתמונה למטה, הנוף הפתוח באזור הבניה).

היות ומדובר בהרחבה, המחירים נוחים ובמחיר דירת שלושה חדרים בפתח תקווה למשל, מקבלים וילה עם גינה ומרחבים, יחד עם איכות חיים וקהילתיות, כאמור, במרחק קטן.

כשהסתובבתי ביישוב ראיתי בין השאר את בריכת השחיה של היישוב, ואת השטחים הירוקים הרבים. הוסבר לי שהילדים הקטנים לומדים ביישוב והגדולים יותר מוסעים ליישוב צמוד (למשל תלמידי התיכון לומדים ב"בית ברל" הסמוך).

על כל הפרוייקט אחראית חברת "אמפאמליבו" –  שכוללת שתי קבוצות מנוסות ואיתנות שבונות פרויקטים רבים בעיקר בהתיישבות הכפרית.

בתמונות – הדמיות בתים בפרוייקט.

שניים מבין 12 סוגי המבנים האפשריים.

בשלב ב' משווקים 79 מגרשים שנועדו לבתים פרטיים חד משפחתיים, כשכאמור ניתן לבחור מבין דגמים שונים של בתים בגדלים שונים בהתאם לצרכים וליכולת.

עוד מידע ופרטים ב- http://www.high-land.co.il/heb/northop/salit/

כתבה על סלעית בערוץ שתיים – http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-aef96693ee04d31004.htm

בשורה התחתונה- משלב את הטוב שבכל העולמות- וילה רחבת ידיים על שטח גדול, מיקום מרכזי ונוח, ומחיר אטרקטיבי.