לא משנה אם אתם מכינים את הסדר או מתארחים, חולקים בהבאת מנות או פשוט מפתיעים ביצירה קולינרית, הכלל הוא אחיד- כמו שאין חגיגה בלי עוגה, אין מנה בלי תיבול. מנה יכולה להיות מושקעת ביותר, אבל אם היא לא מתובלת כראוי, היא פשוט לא טעימה.

הבעיה שבניגוד למלח ופלפל שכל אחד יודע לשים קמצוץ ממנו (אם כי אף אחד לא יודע באמת כמה זה "קורט"), איך משלבים בין תבלינים לאיזון המושלם? איך מפיקים את מירב הטעמים מהמנה?

להמשיך לקרוא ←

חגיגת הכדורגל הגדולה בעולם החלה, וגם מי שלא חובב כדורגל ביומיום, נתקף ב"קדחת" ועוקב יותר או פחות, אחרי הקבוצות האהובות עליו (ונדמה לי שאם תבדקו היטב את הפוסט הזה תוכלו לגלות מי הקבוצה החביבה עלי…).

ואין צפיה בלי נשנוש, ומה נאכל? – קינואה? פירות חתוכים? הצחקתם אותי – בזמן כדורגל רוצים פיצוחים! (ליד הבירה כמובן). וכמה כבר אפשר גרעינים שחורים/לבנים/בוטנים?

בדיוק לכאן כיוונה חברת "מיסטר קורן" כשהביאה לנו את "מיקס מנאצ'יס" בשלושה טעמים שונים –

Mister Corn New York Mix – מאנצ'יז ברביקיו עם בוטנים, Mister Corn Orient Mix – מאנצ'יס הודי עם שקדים (שאגב נהנתי מאד גם לפזר מעל סלט ירוק עם רוטב וינגרט!) , ו  – Mister Corn latin mix – מאנצ'יס חמוץ פיקנטי עם בוטנים (שמי שמכין גם אגרולס וויטנמי עם דפי אורז, נשבע שזו תוספת מעולה לתערובת המילוי).

בתערובת המאנצ'יס יש תירס קלוי, חטיפים אפויים, שקדים ובוטנים מצופים ועוד.

המאנצ'יס מגיעים בשני גדלים – כדי שנוכל לשלוט על הכמות (ותלוי גם כמה אנשים צופים ביחד במשחק..) – באריזות גדולות וקטנות.

המוצרים כשרים חלביים לאוכלי חלב נוכרי ואפשר להשיגם ברשתות השיווק וחנויות ברחבי הארץ (וכמובן גם אחרי המונדיאל!).

ו…. למטה אפשר לראות את התלבושת שלי לתקופת המונדיאל – מישהו מזהה מי צריך לנצח?

"פיראוס" היא שם וותיק ואהוב, לגבינה בולגרית שמגיעה בדרך כלל בקוביות ומוגשת כמו שהיא או בסלט. עכשיו יש חידוש, בעצם שניים – קודם כל הצורה – הגבינה מגיעה רכה ונמרחת, כך שאפשר לעשות כריך באותם טעמים אהובים- בולגרית למריחה בטעם טבעי ובולגרית עם פלפל קלוי ושום. דבר שני וחשוב לא פחות – הגבינה היא בחמישה אחוזי שומן אבל נמרחת ומרגישה כמו הרבה יותר (וזה אומר שזה גם טעים!!).

הגעתי הביתה, ראיתי את המקרר, לקחתי לי פרוסה של לחם קל ומרחתי עליה בנדיבות את הבולגרית עם הפלפל והשום (שני טעמים שאני מאד אוהבת ושמעשירים לי כל כריך), פיזרתי ירקות לטעמי (חסה, צנונית וכמובן כוסברה, אני מכורה רצינית), בצד מלפפון חמוץ ויש נשנוש. (השתדלתי לשים את הירקות בקטן כדי שאפשר יהיה לראות את הגבינה בתמונה, אחרת אני דוחפת עוד המון ירקות…).

היום בערב אני כבר יודעת שארוחת הערב שלי תכלול גם טוסט שמורכב מפרוסות מרוחות בגבינת ה"פיראוס" למריחה, (אם בני הבית לא יגמרו לי אותה לפני שאגיע… צריך להזהיר אותם…).

כשר, חלבי, להשיג בכל רשתות השיווק.

בתמונה למעלה- סופגניה עירומה.

לקראת החנוכה קיבלתי סופגניות של "בונזור" ללא מילוי או ציפוי, והרי לא יכלתי להשאיר אותן כך אז החלטתי להפוך את זה לפרוייקט- לשנות אותן, לאתגר אותן, להפוך אותן למשהו אחר, ושכמובן יהיה טעים.

עכשיו האתגר היה למצוא משהו מקורי, כי אחרי הכל כל שנה החנויות והמאפיות מתחרות בינהן בלמי יש סופגניה יצירתית ומושקעת יותר. ישבתי, חשבתי, ניסיתי, ליקקתי את הקערות ובסוף זה מה שיצא:

שמונה סופגניות , אחת לכל יום של החג  –

נר ראשון: סופגניה במחווה אמריקאית, סופגניה שהתחפשה לדונאט – חוררתי את הסופגניה, הכנסתי פנימה קרם עשוי מקצפת וקצת קפה נמס בשביל המוקה וציפיתי בשוקולד עם קוקוס. פסל החירות משלים את התמונה.

נר שני: סופגניית קרמבו – קלה במיוחד. כל מה שעשיתי היה לפרק בעדינות קרמבו (למעשה שתי יחידות) ולקחת רק את החלק הלבן לתוך הסופגניה שלי. למעלה שמתי ציפוי שוקולד (בתמונה הוא עוד רך, אחר כך הוא התקשה) והנה הטוויסט שלי ל"סופגבו" – שילוב של שני הדברים הטובים של החורף – הסופגניה והקרמבו.

נר שלישי: קרן השפע. במסורת האמריקאית מוכרת קרן השפע מחג ההודיה שהשנה יוצא ביחד עם חנוכה. אז כמחווה לקרן השפע לקחתי סופגניה, מילאתי בקצפת והוספתי לה מטבעות שוקולד כאיחול לשנה מתוקה ושופעת.

נר רביעי: הקיפוד . אחת העוגות האהובות עלי היא עוגת "קונקורד" שהחלק העליון שלה הוא "קוצים" של מרנג. מכיוון שמרנג יהיה גדול מדי בשביל סופגניה, הלכתי על הגירסה המוקטנת. בתוך הסופגניה שמתי קרם שוקולד (קניתי בשקית והכנתי לפי ההוראות) ולמעלה ציפוי שוקולד עם מקלונים מצופי שוקולד שניתן למצוא במחלקת הממתקים. (אפשר לשדרג ולהכין על ידי ביגלה ארוכים טבולים בשוקולד, מה שנותן קצת מליחות עוקצנית למנה).

נר חמישי: נר קליק- לחובבי הממתקים- סופגניה שחוררה מלמעלה לצורת קערה, מולאה בקצפת וכוסתה בכדורי "קליק". אופציה מתוקה במיוחד. ניתן לגוון עם כדורי שוקולד רום (לצערי לא השגתי).

נר שישי: יום הולדת שמח – עוגת יום הולדת של שתי קומות שהושגה באמצעות הנחה של החלק האמצעי שהוצאתי מסופגניה קודמת (זו ה"דונאט"), מילוי פנימי של קרם קפה אלכוהולי (עם טיפה של "ואן גוך דאבל אספרסו" כי זה מה שהיה לי אבל כל ליקר ילך טוב), ציפוי בקצפת, דובדבנים וכמובן הנר המתבקש.

נר שביעי: גירסה בריאה של סופגניה- סופגניה שנחצתה, נמרחה בסילאן ומולאה בפרוסות בננה, וכל זה לטוסטר לכמה שניות .יוצא מעדן שמתאים במיוחד לארוחות בוקר, הייתי מגישה אותו ליד יוגורט לא מתוק למשל.

בתמונה העליונה לפני הטוסטר, בתמונה התחתונה המנה המוכנה.

נר שמיני ואחרון: אם היינו באמריקה, עכשיו אנחנו בצרפת – טוסט צרפתי שמורכב מסופגניה שנטבלה בתערובת המסורתית של ביצה וחלב, טוגנה משני הצדדים בחמאה (כי אם כבר, אז עד הסוף) והוגשה עם סוכר (בגרגרים, יותר כיף מאשר אבקת סוכר) ופרוסות בננה וקיוי. ניתן כמובן לגוון עם רוטב מייפל, שוקולד, סוכר ווניל וכו'.

בתמונה העליונה- שלב הטיגון, בתמונה התחתונה המנה המוכנה.

אז מה למדתי מהפרויקט הזה? שעם יצירתיות ניתן להפוך גם דבר מוכר וידוע כמו סופגניה, שכבר קיבל גירסאות רבות, למשהו חדש, מדליק, והעיקר – טעים!!