אז אתם קמים בבוקר, פותחים את החלון ורואים את נוף הרי האלפים הירוק, הפרות הרועות באחו שמניבות חלב טרי, ביצי תרנגולות החופש המתרוצצות, הבריזה הקלה כשאתם נרגעים מול הנוף ומנשנשים לחם טרי שזה עתה יצא מהתנור לצד ירקות אורגניים שגדלו בגינת הירק ופירות טריים היישר מהעץ….
אה, לא?
ילדים (וגם מבוגרים) אוהבים ממתקים. ילד שאין לו בבית ממתקים "מטעמי בריאות", רוב הסיכויים שכשיגיע לבית חברו פשוט יתנפל על כל מה שיש שם. מצד שני ממתקים ברובם מכילים הרבה מרכיבים לא בריאים כמו כמויות של סוכר, צבעי מאכל וכל מני מרכיבים לא מזוהים המסומנים באותיות ומספרים.
זני האבוקדו השונים נבדלים הן בתכונותיהם והן בתקופה שבה הם אופטימליים לאכילה.
אחרי עונה נוספת ומוצלחת מאד של "חקלאי גרנות" עם הזנים אטינגר, האס, פוארטה ופינקרטון מגיע זן ה-ריד כדי לעודד אותנו עד לעונה החדשה שתחל בספטמבר.
האבוקדו הוא פרי אהוב בכל העולם- מהגוואקמולה ועד לסושי, מארוחת הבוקר הישראלית ועד לקינוחים מתוקים, הוא משלב בהצלחה יתרונות בריאותיים ברשימה לא נגמרת- כמות גבוהה של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות, סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן, מגנזיום ושומן בריא המונע בין השאר כולסטרול ומחלות לב, יחד עם עסיסיות, מרקם מפתה במיוחד וכאמור יכולת להשתדך לשפע של מנות מגוונות.
שפכתי "פוניו אורגני" של "תבואות" לכוס מידה, הוספתי פי שתיים מים ומעט מלח, הבאתי לרתיחה ובישלתי על אש קטנה כעשרים דקות, עד שהמים נספגו. אווררתי עם מזלג והוספתי כל מה שמתחשק- שמן זית, עשבי תיבול, תבלינים, ויש אפשרות גם לירקות קצוצים. התוצאה- סוג של "קוסקוס" עם ארומה אגוזית שמשתלב מצוין עם מגוון מנות.
אבל מהו בעצם ה"פוניו" שהכנתי?
באסיה משלבים אותו עם סושי, במקסיקו הוא מככב בצורת גוואקמולי, בישראל הוא משתדך לביצים קשות והופך לסלט מענג ובברזיל מוסיפים לו סוכר- האבוקדו.
בשלל השידוכים הטעימים שלו יש גם כתוספת ירקות, דגים, בשר ואפילו קינוחים והוא פצצה של בריאות כשהוא טומן בחובו שמנים בריאים, כמות מטורפת של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות ההופכות אותו לחלבון מלא, מה שמושלם למי שנמנע מבשר, יש בו סיבים תזונתיים, שפע של אשלגן ומעט מאד נתרן, יש בו ברזל, סידן, ומגנזיום והיד עוד נטויה.
שמן אבוקדו הוא אחד השמנים האהובים עלי ולא סתם, מעבר לטעם העדין וליתרונות הבריאותיים שלו, הוא משמש גם לטיפוח מאחר והוא מצויין לשיער ולעור הגוף והפנים, כך שאם אני מוזגת ממנו לתבשיל או סלט, ונשפך לי בטעות על היד, כל מה שנשאר לי הוא לחכך את הידיים זו בזו וליהנות על הדרך מעור ידיים רך ונעים.
אחת המנות האמריקאיות שהתאזרחו בישראל היא מנת ה"מאק אנד צ'יז" – מנת פסטה עם המון רוטב בשמאל וגבינות משובחות.
המנה פופולארית ואהובה על הורים וילדים כאחד, ואין כמוה לחג השבועות ולכל ימות השנה.
ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.
הבסיס לכל ארוחה, בין אם להכין ממנו כריך מהיר או כמלווה למרק רב מרכיבים, לניגוב רטבים או לטוסט, הלחם תמיד שם.
השאיפה- שהלחם יהיה גם טעים וגם כמה שיותר בריא.
התוצאה- חברת "ביכורים מזון ומאפה" שכל השנה מייצרת עבורנו לחמי בריאות, ירקות קלויים ושירותי הסעדה, משיקה כעת לחם חדש- "לחם כוסמין מלא בתוספת פשתן" על בסיס מחמצת טבעית.
אין לתאר כמה ששתייה חשובה לבריאות. הבעיה שבעיקר ילדים, לא ממש מתלהבים ממים, ולא שותים מספיק. עם זאת, ילדים אוהבים שתיית מיץ, רק שלרוב במשקאות הללו יש שפע סוכר, מה שלא כל כך רצוי.
אז האם לנצח תהיה לנו הדילמה של – יותר שתייה מביאה יותר סוכר?