עד היום הכרנו את גרעיני הדלעת בעיקר כ"גרעינים לבנים" שמפצחים עם העיתון בים. אבל למה לא להרחיב את השימוש ולעשות מהם שמן טעים במיוחד?
מפה לשם, זה בדיוק מה שבחברת GREENY עשו כשהשיקו שמן גרעיני דלעת בכבישה קרה.
השמן מיוצר על ידי חברה אוסטרית בשם "אלפא ג'י אייץ'" מגרעיני דלעת מובחרים בתהליך כבישה קרה כדי לשמור על כל הערכים הבריאותיים. השמן מופק מגרעינים שלא הונדסו גנטית והוא מכיל 100% חומרים טבעיים, ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
בישראל של 2019 יש מודעות רבה לאוכל בריא, למרכיבים של מוצר ולהשפעתו על גופינו וגוף ילדינו. מצד שני, הרבה פעמים אוכל ממרכיבים בריאים הוא לא הכי טעים, ראו למשל… מיץ נבט חיטה?
ומה כן טעים? אין עוררין שכולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מצב, ואם אפשר לעשות אותה ממרכיבים בריאים, זו פשוט חגיגה.
דומינו'ס פיתחו בצק ייחודי המורכב מ80% כוסמין מלא, נפתח במקום ושומר על מרקם פריך, ומאז השמיים הם הגבול – כל הפיצות האהובות עכשיו עם אפשרות לבצק כוסמין מלא, כולל פיצה טבעונית, פיצה ללא השוליים ("עד הקצה") ותוספות שונות.
לפני כמה שבועות הכרתי את הקליניקה של ד"ר אלמן, מומחית בטיפולים אסתטיים ובלייזר, המצויידת במיכשור המתקדם ביותר לטיפולים בהבזקי אור, אור כחול, גלי רדיו וגלי חום לטיפול בשלל בעיות כמו אקנה, כתמים, עור מזדקן, הסרת קעקועים, מילוי והזרקות, הסרת שיער ועוד.
האווירה המחבקת והמקצועית כאחד הובילה אותי לחשוק בהתנסות אישית, ואמש הגעתי להרגיש מה שמרגישים המטופלים בקליניקה של ד"ר אלמן.
כולנו מכירים את הסיפור על בני המאיה שהכירו לספרדים הכובשים את הקקאו, שממנו היו מכינים משקה מר שכונה "צ'וקולטה". הספרדים התפעלו, לקחו איתם את סוד הקקאו ובהמשך הסוד הופץ בכל העולם, ושודך לסוכר בדרכו להפוך לשוקולד האהוב על כולנו.
כמובן שמקקאו ניתן להכין עוד דברים רבים, כולנו משתמשים בקקאו למתכונים מתוקים ואפילו מלוחים כמו רוטב ה"מולה" המפורסם או מתכון ה"עוף בשוקולד".
כמו ביין, כדי שמנה עם קקאו תהיה איכותית, צריך שחומר הגלם יהיה איכותי.
המוצר הטוב ביותר הוא אבקת קקאו נא, אורגנית 100% טהורה, כמו זו שהושקה בימים אלה על ידי "תבואות" – חברה המתמחה במוצרי מזון אורגניים וטבעיים.
הקקאו שמגיע ישירות מפרו לא עובר תהליך של קליה והטמפרטורה המקסימלית שלה הוא נחשף היא 45 מעלות כך שנשמרים הן הטעם המשובח והן הערכים התזונתיים מכיון שקקאו נחשב כמזון על ויש בו וויטמינים ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, סידן ואבץ (תמיד טענתי ששוקולד הוא מזון בריאות!!!).
הקקאו נקי מחומרי הדברה וכימיקלים והוא עשוי מפולי קקאו גולמיים.
כשקיבלתי את הקקאו להתנסות, התחלתי לבדוק מתכונים קלים וטעימים להכין בעזרתו אבל אז בן הזוג חובב הבריאות שאל "אני יכול לקחת"? כך שבמקום עוגיות שוקולד הקקאו משמש לכוסות משקה חם ומפנק בימי החורף הקרים (ובמקרה של בן הזוג, הוא מכין אותו במקום עם חלב, עם שמנת מתוקה!).
כמובן שגנבתי לו את הרעיון, ושילבתי גם מרשמלו, אם כבר.
כשר בהשגחת בד"צ בעלז והרבנות מטה יהודה.
להשגה ברשתות השיווק , בתי הטבע וחנויות מובחרות ברחבי הארץ.
"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?
בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.
(בתמונה למעלה- הגירסה לילדים)
קיץ, חם, שותים הרבה . ילדים נוטים לשכוח לשתות וחובתנו כמבוגרים להזכיר להם לשתות, רצוי בלי להיות נודניקים יותר מדי. אז איך עושים את זה? מציעים להם משקה שהוא גם טעים (עבורם) וגם בריא (עבורנו). מה המשקה? כוס מיץ מרווה שמוכנה מסדרת הסירופים החדשים של "אחוה".
בכל סרט אמריקאי ראוי לשמו יש סצינת "חג ההודיה" שבה בני המשפחה הרבים מתכנסים סביב שולחן האוכל העמוס לעייפה, ומחכים לגולת הכותרת- תרנגול הודו שמוגש בשלמותו, ממולא בכל טוב, ומוגש עם רוטב חמוציות, שהאדם המכובד ביותר בחדר זוכה בכבוד לפרוס אותו.
אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.
יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.
בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.
כבר עברו איזה שבועיים מהבליסה הגדולה של פסח, הגיע הזמן לבליסה הלא פחות גדולה של יום העצמאות. מיציאת מצריים ועד ל"פיקניק בצומת מסובים" כמו ששר פעם יאיר ניצני ב"שיר המנגל" המיתולוגי, השולחנות נפתחים, השמיכות נפרשות ועושר רב של מנות מונח להנאת כל החוגגים.
בין אם אתם קרניבורים שמניחים פרה על המנגל, ובין אם אתם טבעוניים או צמחוניים, מנת סלט מרעננת היא חובה לרענון הטעמים והיכולת הקולינרית.
נכון שאי אפשר לוותר על החומוס-צ'יפס-סלט המסורתיים, כשהסלט הוא בדרך כלל עגבניה, מלפפון ובצל קצוצים דק, אבל למה לא להרחיב את היריעה ולהנות מסלטים נוספים מגוונים, בריאים וטעימים?
שיחה אמיתית מלפני כחצי שעה.
אני מחייגת אליו.
שומעת ברקע שיר של מארק אנטוני, כבר מגמה מבורכת.
הוא: הלו?
אני: אני רעבה, אתה מביא משהו לאכול? מתי אתה בא?
הוא: יש פקקים, יקח לי שעה.
אני : אבל אני רעבה!!!!!
הוא: את לא רוצה לחכות לי שנאכל משהו ביחד?
אני: הלו? אני רעבה!!
הוא : תאכלי משהו קטן בנתיים.
