בהמשך לכלל היהודי של החגים שכולם "הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל" – גם אחרי חג פסח עמוס מטעמים, ושניה לפני שבועות של עוגות גבינה, יש את יום העצמאות, השופע פיקניקים עתירי בשר, סלטים, תוספות וכל טוב.
וכמו שאין מדינה בלי תושבים, אין מנה בלי תיבול, ותבלינים טובים הופכים מנה תפלה ומשעממת למעדן מנצח.
אין כמו לפתוח את השנה עם סלסילה של הרבה מוצרים טובים, איכותיים ובעיקר טעימים שיפנקו אותנו לאורך החג והשנה הבאה כולה.
כדי להפוך את החוויה למושלמת כדאי לקחת בחשבון את כל האפשרויות- חם, קר, מתוק, מלוח ובעיקר חדש ומעניין.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
כמו שפיצה היא לא ממש פיצה אם אין עליה פטריות, בצל, ולנועזים גם אננס , כך גם חומוס יכול להיות משעמם אם אין לו תוספות.
ב"צבר" הבינו שאין סיבה להשתעמם ומשיקים בימים אלה מבחר מנות חומוס שהמשותף להן הוא "המווווווווווןןןןןןן" תוספות. כמה המון? ממש המון. לא קישוט קטן מלמעלה אלא הרבה תוספת כך שבכל ביס ובכל מריחה מקבלים את מגוון הטעמים.
אם נחשוב על אסוציאציות שנקשרות לנו למילה "נקניקיה" ושם של מקום, נקבל הקשרים שונים – אם נחבר "נקניקיה" ו"ברלין" נקבל בדמיוננו נקניקיה שמנה ועסיסית, בדרך כלל ביחד עם בירה טובה, והחיבור לניו יורק ייתן לנו נקניקיה בלחמנייה במשחק של ה"יאנקיז" למשל. אבל מה עם ישראל?
בישראל קשה למצוא נקניקיות איכותיות ובדיוק לכאן כיוון אלעד אמיר, לשעבר דייל ב"אל על" שטעם נקניקיות בערים הגדולות בעולם והחליט שאין סיבה שבישראל לא ייהנו מהטעמים והאיכות. הוא בחר ספקים שמכינים עבורו במיוחד נקניקיות מבשר בקר, עוף, לבן ואפילו טבעוניות מחלבון אפונה, ופתח רק לפני כשנה את "FAT DOG" בתל אביב, ששוקקת מאז חובבי נקניקיות מכל הארץ.
הנקניקיות מלוות בלחמניה רכה מיוחדת, ובמגוון ענק של תוספות כך שניתן להגיע כל יום ולטעום בכל יום קומבינציה אחרת של טעמים לחוויה חדשה.
כשנכנסים ל"פאט דוג" מגלים את האפשרויות השונות ובוחרים עד כמה רוצים להתפרע. הבחירה הראשונה היא סוג הנקניקיה, ואחריה משקלה, שכן יש בגדלים של 100 גרם למי שפחות רעב (או לילדים) ו180 גרם למי שמבין ענין. אחר כך מגיע שלב הרטבים, חריפים או לא חריפים, קלאסיים או בעלי תעוזה. השלב הבא הוא השלב המעניין ביותר – התוספות. חוץ משוקולד נראה שיש את כל מה שאי פעם בן אדם ירצה- שעועית צ'ילי חריפה (תאמינו לי חריפה. מאד.), גאודה, אננס צ'ילי, ברביקיו חם, בייקון, פלפל חריף, בצל יבש מטוגן, ביצת עין, כרוב כבוש חם (שוס!) , מלפפון במלח והיד עוד נטויה.
אני החלטתי ללכת על "תכין לי את המומלצת שלך, בלי חריף" ואלעד התחיל את מופע היחיד שלו, כשהוא מניח נקניקיה לבנה שמנמנה וחייכנית בתוך לחמניה רכה שחיבקה אותה בחום ואז מתחיל להוסיף את הרטבים ואחריהם תוספות כמו אננס שהוא קירמל במחבת קטנה וסיים בעזרת ברנר, בצל, ועל כל הערימה גבינה מגוררת שגם היא זכתה להקרמה ועטפה את כל התכולה בקסם הזה שרק גבינה מותכת יכולה לעשות.
אני אולי נראית בחורה עדינה וענוגה אבל הצלחתי לתת את הנגיסה הגדולה שאיפשרה להנות מכל הקומבינציה ביחד, הלחמניה, הנקניקיה והתוספות. המסקנה שלי- השלם גדול מסך חלקיו, שכן השילוב היה מרתק, הכיל מגוון של טמפרטורות , דרגות מתיקות או חרפרפות, בשריות הנקניקיה ורכות הלחמניה. רכנתי מעל המגשית כדי לא לפספס אף מרכיב והתענגתי לי בשקט.
בן הזוג, בחור נימוסי יותר, בחר במנה שמוגשת בצלחת – נקניקיית קארי בסגנון גרמני עם תוספות בצד ומזלג קטן . גם איתו לא היה מה לדבר עד שלא רוקנה הצלוחית.
כמובן שלא שכחנו לטעום גם את נקניקיות הבקר שהייתי עושה עליהן מנוי שנתי, ונקניקיות העוף ששוברות את הסטיגמה שמדובר במנה רק לילדים .
המסעדה פתוחה בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה כך שהיא מעולה כשמתחשק משהו טעים לפני או אחרי בילוי.
ב"פאט דוג " הנקניקיה באשר היא, מקבלת הרבה כבוד (וטעמים!) במחיר הוגן מאד, ובשירות אישי ולבבי.
"פאט דוג" מזללת נקניקיות
החלוצים 1 תל אביב.
שעות הפתיחה –
א'- 17.00 – 02.00
ב' – ד' – 17.00 – 03.00
ה' – 17.00 – 04.00
ו' – 20.00 – 04.00
ש' – 19.00 – 02.00
מתאימה ל: כל הגילאים, ויש גם נקניקיה טבעונית.
גישה לנכים – יש
מספר הטלפון – 077-2145250
מחיר ארוחה ממוצעת – כ30 שקלים , ויש גם דילים מתחלפים.
המסעדה איננה כשרה.
"אוהבים נקניקיות"? שאל הקומיקאי בתוכנית בידור פופולארית. אז התשובה היא "כן" – נקניקיות פופולאריות בקרב כל הגילאים, מנקניקיות פשוטות עבור הילדים, ועד נקניקיות מסוגי בשר שונים ותיבולים שונים עבור המבוגרים במגוון דרכי הכנה.
עד עכשיו כל נקניקיה שהכרנו הכילה חומרים משמרים, אבל עכשיו מגיע החידוש של "מעדני יחיעם" – בפעם הראשונה בישראל, נקניקיות ללא חומרים משמרים כלל.
שקית מרשרשת במיוחד הגיעה לפתח הבית, עם שפע של חידושים בתחום הנשנושים, אותה תנועה כל כך כייפית שעושים מול הטלוויזיה או לצד בירה קרה, כשלא ממש רוצים לאכול אבל מחפשים "משהו טעים" ורצוי שיהיה פריך ופציח.
למעשה, בשקית היו מטעמים לכל הדרישות וכל הטעמים, מהטינאייג'ר חובב האקסטרים ועד לאמא הענוגה (זאת אני…).
בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).
גדלתי בבית פולני, נו מה לעשות- תבלינים לא היו ממש החלק החזק אצלנו. מקסימום מלח וסוכר. את המטבח המרוקאי והמטבחים המתובלים הכרתי הרבה אחרי גיל ההתבגרות ואימצתי מהם חלק מהמנות (אם כי קשה לי עם מנות ממש חריפות).
שני הגברים בבית לעומת זאת מאד אוהבים את העוקצנות החרפרפה ושמחים לפגוש אותה בכל מנה.
בכל ארוחה אנו תמיד מקפידים לשים על השולחן את הזוג הנצחי- מלח ופלפל. הרעיון הוא להוסיף את הקמצוץ הקטן של הטעם, שמשדרג כל מנה מ"טעים" ל"מופלא".
לכבוד חגיגות 150 שנה למותג "TABASCO"- היבואנית הרשמית "ניצן מותגי מזון ומשקאות בע"מ" יוצאת במארז חגיגי במיוחד- אריזה שכוללת את הבקבוק האדום והאהוב, ולידו טבסקו ירוק בחריפות בינונית שמתאים במיוחד לסלטים ועשוי מפלפלי חלפיניו.
השניים מגיעים במארז יפיפה שנראה נהדר על השולחן כך שהיום כשמושיטים יד למלח או לפלפל, אפשר לקחת גם את הבקבוקון ולהוסיף את מגע הקסם הפלפלי למנה.
