בהמשך לכלל היהודי של החגים שכולם "הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל" – גם אחרי חג פסח עמוס מטעמים, ושניה לפני שבועות של עוגות גבינה, יש את יום העצמאות, השופע פיקניקים עתירי בשר, סלטים, תוספות וכל טוב.
וכמו שאין מדינה בלי תושבים, אין מנה בלי תיבול, ותבלינים טובים הופכים מנה תפלה ומשעממת למעדן מנצח.
כבר חמישים שנה שבורגראנץ' מלווה אותנו- מהסניף המיתולוגי של אולסי פרי בדיזנגוף, דרך הרוטב הממכר של "ספרדי" (רצוי "ספרדי כפול") ועד לדילמה של כל אחד ואחת שמחזיקים ביד "שוקופאי" ומתלבטים אם לנגוס עכשיו למרות שזה חם בטירוף או להתאפק. רמז- שווה להקריב את הלשון בשביל המתוק הפריך הזה.
יום העצמאות נחגג בחיק הטבע, בין בסיורים בארץ, פיקניקים וכמובן הרבה "על האש". לצד כל האוכל באירועים הללו צריך כמובן גם שתיה, ורצוי שתהיה טעימה, מרווה ואיכותית.
"פרימור" משווקים לכבוד יום העצמאות ול"ג בעומר סידרת משקאות קלים במיוחד בשביל כל הארוחות החגיגיות הללו- מגוון של שמונה טעמים בהם משקה קל אשכוליות, תפוזים, לימונים, תפוחים, ענבים, תות בננה, מנגו ודיאט אשכוליות, הכל בבקבוקי ליטר וחצי המספיקים לכל המשפחה, וכמובן ניתנים להחזרה לצורך מיחזור.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
לא משנה אם תקראו לזה גריל, ברביקיו, מנגל או "על האש"- העיקר שתקראו לי כשהאוכל מוכן!.
בישראל לא צריך סיבה לפתוח את הגריל, לנפנף במרץ ולהפיק מנה אחר מנה של בשרים, ירקות ותוספות כיד המלך. נכון שפסח , ל"ג בעומר ויום העצמאות הם הזמנים המועדפים על הישראלים אבל ארוחת "על האש" אהובה בכל השנה.
כשחושבים על הכנת לחם, הדילמה היא הזמן הארוך שצריך להשקיע, בשתי התפחות לפחות, ואז באפייה, ולא תמיד יש את האפשרות הזו.
קמח חומוס של "תבואות" מספק פתרון טעים, בריא, ובעל אפשרויות רבות למנות טעימות כולל לחם שטוח, וכמובן שפע של מנות טבעוניות.
אחד הלחמים השטוחים הידועים הוא הפרינאטה המגיע מאיטליה, שיש לו גם גירסה מתחרה מצרפת בשם סוקה, וגם הדרום אמריקאים לא קוטלים קנים וקוראים לו פאינה.
יום העצמאות ול"ג בעומר משלבים מזג אוויר נפלא עם טבע וכמובן מדורות ופיקניקים לרוב. שולחנות מוצבים, כלים נפרשים והחגיגה הקולינרית בעיצומה.
כולם יודעים שצריך לבחור נתחי בשר מצויינים להנחה על הגריל, אבל מה עם התוספות? מה שמסביב? מה שמוסיף לנו טעמים והופך את הארוחה לבלתי נשכחת?
(קרדיט לצילום – מיכאל כץ)
מה נשתנה ביום העצמאות הזה מכל ימי העצמאות? הכל בערך. אי אפשר לחגוג בככרות, לצפות בזיקוקים ולצאת לפקניקים.
מה אפשר? לשמור על אחת המסורות האהובות ביותר על ישראלים – "על האש". אם מדובר בגריל שעומד במרפסת ומגרה בניחוחותיו את השכנים, או גריל שניתן להניח על הגז במטבח, או אפילו מחבת פסים, הכל כשיר להכנת סטייק כהלכתו.
כל שצריך הוא לבחור נתח משובח, לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר, לנגב, לתבל, ולצלות במידת העשייה המתאימה (ויש רק אחת כזו- מדיום רייר! כל אחת אחרת היא חילול הקודש!).
זה לא סוד שלפני שאנו טועמים עם הפה, אנחנו אוכלים עם העיניים, ומנה שנראית טוב גם תמשוך אותנו לטעום אותה.
חג השבועות כבר מבצבץ בקצה החודש, ולמרות שעדיין לא נתחיל להכין את עוגות הגבינה, אבל את התוכניות לאירוח ולעיצוב שולחנות החג, שיהיו גם יפים וגם טעימים, כבר מתחילים לתכנן.
(קרדיט לצילום למעלה- צילום זרמון)
כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם התגעגעו ל"סיר הבשר". כשארגונים חברתיים מנסים לעזור לעניים הם מפרסמים "אמא , הבטחת לנו עוף לשבת". בשר הוא סמל לשפע, לעושר קולינרי ולשובע, ועם כל הכבוד לטרנדים הטבעוניים/ צמחוניים, בשר נשאר אחד המאכלים האהובים ביותר על הישראלים, אם בתוך פיתה ברחוב או במסעדת ברביקיו יוקרתית.
אחד המנהגים הישראליים ביותר הוא ה"על האש" ולא משנה אם הוא מכונה "גריל", "ברביקיו " או כל שם אחר, בסופו של דבר מדובר בנתחי בשר שונים שמונחים על אש (או על גז) ונצלים בדרגות הכנה שונות, לפי הטעם.