ארכיון תגים | ילדים

בונז'ורנו בליקר בייקרי!

מתחם "יכין סנטר" בפתח תקווה וסביבתו הוא מרכז קולינרי אהוב ופופולארי, וניתן למצוא בו שפע של הפתעות טעימות. אחד המוסדות הוותיקים הוא "בליקר בייקרי" – הסניף הראשי של הרשת שמונה מעל 20 סניפים בכל רחבי הארץ, והוא מושך קהל סועדים גדול בכל שעה משעות היום.

בתפריט הרגיל יש שפע של אפשרויות, מסוגי ארוחות בוקר שונים (קלאסית, אירופאית, "בקטנה", או מתוקה), כריכים, טוסטים, סלטים, מנות ראשונות כמו פוקצ'ות ואנטיפסטי, מנות עיקריות כמו בלינצ'ס, תבשילים או דגים וים קינוחים. עכשיו נוספה מחלקה חדשה לתפריט, המחלקה האיטלקית עם מנות פסטה, פיצות, קינוחים, פוקצ'ות ועוד וזו הייתה סיבה ראשונה לבוא לטעום. הסיבה השנייה הייתה אישית יותר – בעבר חגגתי ב"בליקר בייקרי" יום-הולדת עם קינוח כדור נמס משגע, והייתי חייבת לדעת אם הוא עוד שם.

אז ספויילר לסוף – כן, הוא עוד שם. אבל המטרה הייתה לטעום את התפריט האיטלקי. ב"יכין סנטר" ניתן לחנות שעתיים ראשונות חינם ואחרי שבע בערב באופן חופשי כך שאפשר להתרווח על הכיסא וליהנות מהעיצוב המיוחד של המקום, שמרמז על תחנת רכבת, עם שעון וחלון גדול, וחלל גדול שמחולק לשני חלקים, ושניתן ליצור בו גם רצף שולחנות לקבוצה גדולה. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם כשנכנסנו הייתה סלסלת הצעצועים שרק חיכתה לילדים שישחקו במה שיש לה להציע, ויאפשרו להורים לאכול בנחת. "בליקר בייקרי" מקבלים נקודה נוספת על החשיבה הזו, משהו קטן שעושה הבדל גדול.

להמשך הכתבה- כאן.

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

24 רופי – הודו הקטנה בישראל

החלום של ישראלים רבים הוא "טיול אחרי צבא" והמסלול הכמעט קבוע של הישראלי הממוצע עובר בהודו, לתקופה קצרה או ארוכה, לגיחות או לשהות ממושכת. משהו באווירה ההודית הרגועה, ה"שאנטי", בשילוב עם הלהט והאש, פשוט ממכר.

את האווירה הזו שיחזרו נטע ואורי לפני 14 שנים על גג דירתם ברחוב רופין 24. אוכל שהוא שילוב של שתי האהבות שלהם – הודו וסיני. אלה הם שני מקומות שבהם ניתן להירגע, ליהנות מהרגע ולא למהר לשום מקום. השמועה פשטה במהירות והמטעמים שעל הגג הפכו ללהיט, וכשלארוחה האחרונה שלפני הגשם הגיעו 150 איש – ששמעו על המקום ורצו לטעום – הבינו אורי ונטע שצריך למצוא מקום מסודר יותר.

הפתרון היה למצוא מבנה הרוס בתל אביב ולהפוך אותו ל"דאבה" הודית – מקום שבו תמיד עומדים סירים והסועדים אוכלים מה שהטבח רצה לבשל באותו היום – ולקרוא לו "24 רופי" כפרפראזה על כתובתם המקורית.

להמשך הכתבה- כאן.

 

בית הכלבים- נובחים שנית!

העונה השניה של "בית הכלבים" כבר כאן. אנו חוזרים לדמויות האהובות של מוטי (אבי גרייניק) שעובר עם ביתו אורי (נאיה פדרמן) לבית במושב, וכעכברי עיר מושלמים הם לא מוצאים ידיים ורגליים, אבל מוצאים את הדיירת הקודמת קלאודיה (גאלה קוגן) ובנה רויו (עמית הכטר) שלא ממש רוצים להתפנות מהבית, ולבסוף מוצאים גם פרנסה בדמות פנסיון לכלבים. לתמונה מצטרפים גם תומתום (דקל דרור)- ילדה מהמושב שאוהבת להשתגע, והשכן יקי (עידו אלתרמן) שלא מתלהב בלשון המעטה מכל הבלגאן.

להמשיך לקרוא

"רוזה מודיעין"- את אהובה שלי!

כן, הכותרת מתבקשת, בעיקר כששאלתי "מיהי רוזה שעל שמה קרויה המסעדה" וקיבלתי את התשובה "המייסד פשוט שמע את השיר "רוזה רוזה" של יהורם גאון ברדיו, והחליט שכך יקראו למסעדה. (ורק הרהרתי לעצמי, טוב שהוא לא שמע באותו זמן את "ג'ינג'יס חאן" למשל..).
בכל מקרה- על מה מדובר? מסעדת "רוזה" במודיעין היא חלק מרשת מסעדות, כולן כשרות, שמפוזרות ברחבי הארץ- כשהסניפים הראשונים הוקמו בירושלים. על התפריט אחראי השף הירושלמי הידוע אבירם דותן, והביצוע בפועל הוא של השף שי אוחנה, שבא עם רזומה של עבודה ב"המוציא" הפופולארית.

המסעדה ממוקמת במתחם ישפרו סנטר מודיעין, מה שאומר שפע של חנייה חינמית ממש מול דלת הכניסה למסעדה. לעכברי עיר תל אביבים כמוני זה היה עונג נדיר. למקום יש כמה חללים שונים – המרפסת החיצונית, למזג אוויר נאה ולבריזה, החלל הפנימי המרווח מאד, שכולל גם נישות חמודות עם שולחנות עגולים אליהם הסבו משפחות, כולל חוגגי יום הולדת עם הזיקוקים קומפלט, שולחנות זוגיים שיכולים להפוך גם לקבוצתיים לפי הצורך, וחדר VIP  לאירועים פרטיים קטנים. בחדר הזה יכולים לחגוג עד 45 אורחים, ואם יש אירוע גדול יותר, הוא יכול להתקיים בימי שישי (בקיץ) ובמוצאי שבת, ואז מגייסים את כל שטח המסעדה.

רוצים לקרוא עוד? ההמשך כאן...

FINTESS – יוצאים אל היער!!

שיחה אמיתית מלפני כחצי שעה.

אני מחייגת אליו.

שומעת ברקע שיר של מארק אנטוני, כבר מגמה מבורכת.

הוא: הלו?

אני: אני רעבה, אתה מביא משהו לאכול? מתי אתה בא?

הוא: יש פקקים, יקח לי שעה.

אני : אבל אני רעבה!!!!!

הוא: את לא רוצה לחכות לי שנאכל משהו ביחד?

אני: הלו? אני רעבה!!

הוא : תאכלי משהו קטן בנתיים.

להמשיך לקרוא

זול פה- כי באמת זול פה.

הצרכן הישראלי מזמן למד לערוך רכישות באינטרנט- ביגוד, כלי בית, דברים לילדים ומה לא. בכל ימות השנה הישראלים קונים הרבה ברשת, ובימי המכירות המיוחדים כמו "בלאק פריידי" עוד יותר. הבעיה- יש מבחר ענק של אתרי קניות באינטרנט, חלקם אתרי קניות באינטרנט ששולחים לישראל (ואז צריך לבדוק היטב את מחירי המשלוחים ואת המקסימום שאפשר לרכוש בלי להסתבך עם מיסים ומכס בארץ), חלקם אתרי קניות באינטרנט בעברית שבעצם מייצגים ספקים בחו"ל ועוד, ובתוך כל הים הזה צריך למצוא את האתר שאפשר לסמוך עליו, גם מבחינת איכות המוצרים, גם מבחינת התאמה של מה שהוזמן למה שהגיע (ונסו פעם לחפש סרטונים ביוטיוב על "ההזמנה" לעומת "המציאות" – קורע מצחוק!) וגם מבחינת זמן האספקה (כי הכי מבאס להזמין תחפושת לפורים ולקבל אותה רק אחרי פסח…).

להמשיך לקרוא

"המסעדה EXPRESS " – לא מחיר פתיחה- קונספט.

טוב, בדרך כלל אני מכתירה כל פוסט שלי בכותרת מבדרת או משחק מילים, אבל במקרה של " המסעדה אקספרס" בחרתי פשוט להשתמש בסלוגן שטבעו בעלי המקום- אמיר בן שטרית ושמוליק שחם (שהוא גם השף) – "לא מחיר פתיחה- קונספט".

להמשיך לקרוא

המתוק הכי חם בארץ- שוקולטרי

באילת יש שפע של אטרקציות אהובות ומוכרות- אפשר ללכת לשחות עם הדולפינים, לשוט ביאכטה או אפילו להחליק על קרח, ועכשיו יש אטרקציה נוספת- מתוקה במיוחד.

נעים להכיר- ה"שוקולטרי,- בית הספר לשוקולד.

אז מה יש לנו שם?

סדנאות ילדים- "השוקולטייר הצעיר" (כי כדאי לחנך אותם מילדות להעריך איכות קולינרית), סדנה משפחתית, סדנאות לערבי גיבוש (כדי לצאת הבוס הכי מגניב שיש), סדנאות קבועות לאורחי מלונות ולקבוצות והתאמה לפי אופי קבוצה ספציפית.

להמשיך לקרוא

ספורטן פתח תקווה- האיכות שבחיים.

שנות השבעים, פתח תקווה. קיץ, אין מזגנים, וגם אין חוף ים. הדרך היחידה להצטנן קצת היא ללכת "לבריכה".  ומהי ה"בריכה"? בפארק "יד לבנים"- מוסד ידוע בפני עצמו, היתה בריכה בגודל חצי אולימפי או פחות, שהחלה בגובה של כמה סנטימטרים בקצה אחד, והגיעה עד לכמטר וחצי בקצה השני, עם דשא מסביב. ללא מלתחות, ללא מזנון, פשוט גיגית גדולה.

להמשיך לקרוא