ארכיון תגים | לא כשר

סושי בר בזל- כי בבזל ייסדתי טעמי סושי מופלאים

יפן אולי נמצאת במזרח הרחוק, מרחק כמה שעות טיסה לא מבוטלות, אבל ברחוב פרישמן יש את "סושי בר בזל" שמביא את מיטב אוצרות יפן היישר לתל אביב, ביחד עם שפע טעמים אסיאתיים נוספים. השף חיים אלוש בנה תפריט חדש, שמתחיל ממש בימים אלה, וכולל את המנות האהובות והקלאסיות מהתפריט הישן, ביחד עם מנות חדשות ומעניינות.

כמו מה למשל?
תפריט ענק של סושי, לכל ההעדפות- צמחוני, טבעוני, עם דגים או פירות ים, סוגי באן במילויים שונים, כיסונים, דגים, סלטים, תבשילי ווק, מרקים, תוצרי פלאנצ'ה וקינוחים, שמלווים על ידי משקאות איכותיים שמגיעים היישר מיפן כמו תפריט שלם של סאקה, או שיכר שזיפים מתקתק ומפתה.
במסגרת התפריט יש גם תפריט ילדים, וכשקנאתי בילדים שיש להם מנת "אובנטו" שמגיעה בקופסת "בנטו" מרהיבה, הסתבר שיש גם גירסה למבוגרים שכוללת תיבה יפה ובתוכה שפע של מנות בצירופים שונים.

רוצים לדעת איזה עוד הפתעות יש ב"סושי בר בזל"? הנה המשך הכתבה כאן.

ויה רוסטיקו- לו הייתי פיצה….

כשאנו רואים מישהו מוצלח במיוחד, יפה במיוחד או חכם במיוחד, אנו ישר מבינים שמדובר בגנים משובחים. כששני ההורים מצטיינים בתחום, סביר להניח שהילדים יצאו מורווחים. ב"ויה רוסטיקו" מדובר בשידוך מוצלח במיוחד- מצד האבא מסעדת "פיאצה רוסטיקו" ומצד האמא  ג'ובניניו דומניקו פציולי- השף והבעלים של רשת "אליצ'ה" האיטלקית שמכין פיצות משובחות שנים רבות, במתכון סודי ועתיק.

להמשיך לקרוא

סיידווק קפה תל אביב- חוויה שונה בכל שעה

הדבר הראשון שבו הבחנתי כשהתקרבתי ל"סיידווק" – בדיזנגוף פינת גורדון, הייתה כלי המים לחתולים ולכלבים שניצב בחוץ ומראה שבמקום חושבים על הכל. כשנכנסתי ובחנתי את התפריט, ראיתי ש"לחשוב על הכל" הוא באמת המוטו של המקום.
להמשיך לקרוא

אלורה בן גוריון- איטליה בלב תל אביב

בשדרות בן גוריון השוקקות, ניצבת "אלורה". מסעדה איטלקית שחוגגת בימים אלה שלוש שנים והיא אחת מתוך שתיים של "אלורה תל אביב" (הסניף השני נמצא ברחוב רוטשילד).  כשנכנסים ל"אלורה" הדבר הראשון שמבחינים בו הוא האלמנטים האיטלקיים כפריים שבמקום- הקירות מחופים בלבנים לבנות כמו בכפרים של טוסקנה, על המדפים ארגזים של קיאנטי  ולימונצ'לו, ומוסיקה איטלקית מתנגנת ברקע .

להמשיך לקרוא

"דולפין ים" – החוויה הימית (והבשרית) של ירושלים.

העיר ירושלים כבר מזמן ביססה את מעמדה כבירת קולינריה מפוארת. ניתן למצוא בה מסעדות בכל הרמות ובכל הטעמים, שחלקן כבר הפכו למוסדות וותיקים שלקוחות חוזרים אליהם עם הדור השני והשלישי.

כזו היא "דולפין ים"– מסעדת דגים, פירות ים ובשרים, שקיימת כבר קרוב לחמישים שנה, ואהובה מאד על הלקוחות הקבועים וגם על תיירים ומבקרים בעיר שמחפשים אוכל איכותי, טרי מאד, מגוון ועשיר.

להמשיך לקרוא

"המסעדה EXPRESS " – לא מחיר פתיחה- קונספט.

טוב, בדרך כלל אני מכתירה כל פוסט שלי בכותרת מבדרת או משחק מילים, אבל במקרה של " המסעדה אקספרס" בחרתי פשוט להשתמש בסלוגן שטבעו בעלי המקום- אמיר בן שטרית ושמוליק שחם (שהוא גם השף) – "לא מחיר פתיחה- קונספט".

להמשיך לקרוא

פורטר אנד סאנס- אוקטוברפסט כל השנה!

"למה שמים נשים יפות בפרסומות לבירה" שואל אל בנדי באחד הפרקים של הסידרה המיתולוגית "נשואים פלוס" "קודם כל, כי בלי בירה, לפחות שלושה אנשים לא היו נשואים" הוא אומר לשכנה המעצבנת שלו "אני, בעלך וליסה מארי פרסלי!"  והוא ממשיך " נשים יפות גורמות לנו לקנות בירה, ונשים מכוערות גורמות לנו לשתות בירה!".

להמשיך לקרוא

חגיגה וויקינגית בפראג הקטנה.

פראג- בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה בה. היא גם המרכז הכלכלי, התרבותי והתעשייתי של צ'כיה, ושוכנת על נהר וטלאבה.

פראג הקטנה- החוויה הצ'כית האותנטית כאן בישראל, בלי מטוסים, בלי בדיקות בטחוניות ובלי נמלי תעופה , ממש בלב המדינה ,בשני סניפים- תל אביב ובת ים. מה בתפריט? אלכוהול משובח מהמיטב של צ'כיה, ביחד עם תפריט אותנטי במחיר שווה לכל נפש, וגם.. הפתעות…..

להמשיך לקרוא

קופינאס- מסעדה עם הסטוריה

בלב השרון, שוכן המושב הפורח  "צור משה" – מרחב של שלווה שמשובץ בפנינים הסטוריות בכל פינה, שמספרות את סיפור החלוצים, יישובי "חומה ומגדל", והקשר החם בין המתיישבים לאדמה. הוזמנתי להכיר את "קופינאס"- ביסטרו איטלקי ים תיכוני ששוכן במבנה יפיפה עם הסטוריה ארוכה- ממאפייה בשנות החמישים, שסיפקה לחמים ושירותי אפייה לכל הסביבה , אחר כך כמחסן מיון לקלמנטינות ולבסוף כבנין נטוש שהפך למסעדה , כולל מרכז תיעוד ושימור סיפור הקמת המושב.

להמשיך לקרוא

איטליה על קצה המזלג (והסכין, והכף!)

נסיעתי הראשונה לאיטליה היתה כמו כל תייר ישראלי- לרומא. צילמתי כל פסל, ביקרתי את האפיפיור, אכלתי המון גלידה וזרקתי מטבע למזרקה, שמבטיחה שאחזור. לרומא אמנם לא יצא לי לחזור שוב בנתיים אבל שבתי לאיטליה עוד ארבע פעמים, כל פעם לאזור אחר- מאזור הדולומיטים בצפון ועד סורנטו ואמלפי בדרום (וכן, ראיתי את נאפולי ואני עדיין בחיים…), משתיית יין בסאן ג'מיניאנו ועד הצמדת האף לחלון הראווה של דולצ'ה וגבאנה במילאנו.

להמשיך לקרוא