חוש הריח נתפס אצלנו כחוש משני, ואנו מגלים אותו בעיקר כשאנו מצוננים, ופתאום לאוכל אין טעם, התחושות שונות ואנו חשים מעין ניתוק מהעולם.
בתחומים רבים כבר גילו כמה שחוויות הריח חשובות ולכן מתווכי דירות תמיד מייעצים למוכרים לזרוק לתנור קצת בצק לפני שהם מראים את הדירה, ליצירת ריחות אפייה טריים למשל, או העובדה שיש מפזרי ריח של "מכונית חדשה" כדי לגרום לאנשים לרכוש רכב יד שניה ועוד.
כשפותחים ארון נעליים, כשנכנסים למכונית שעמדה סגורה ,שלא לדבר על חדרי שירותים, לא תמיד הניחוח שעולה באפינו הוא "שאנל חמש". ריח רע יכול להבריח אותנו ממקום מסוים או לעורר בנו תחושות לא נעימות, ולעיתים אנו חייבים להיות במקום ומה עושים?
בשוק ישנו שפע של מטהרי אוויר, בנוזל או בצורה מוצקה, בכלי דקורטיבי או במתקן מתיז. הבעיה היא שחלק מהמוצרים הללו כוללים חומרים כימיים שלא ממש כדאי לנשום, ומה עשינו בזה?
אחד המצבים הלא נעימים בחיים- נוסעים בדרך ארוכה, כשמרגישים שה"טבע קורא". אם אתה גבר, אין לך בעיה, מוצאים פינה וזהו, מסתדרים. אבל כבחורה המוצא הנפוץ ביותר הוא תחנות דלק. אז עוצרים בתחנת דלק, מזנקים מהמכונית, רצים אל הדלת בתקווה שהיא פתוחה ו… עפים אחורנית. למה? כי בדרך כלל זה לא מריח שושנים שם. נכון, יש תחנות מטופחות, אבל יש גם מספיק כאלה שצריך להיות נואשת מאד כדי להכנס.
מצב אחר- נכנסים למכונית, ואז מגלים באיחור שמישהו עישן שם, והריח נדבק ומחניק, ולא נעלם גם כשפותחים חלון ומאפשרים לרוח מקפיאה להכנס. גם אם יש ילדים ברכב ואחד מהם לא הרגיש טוב בנסיעה, חייבים לטהר את הריח.
ואיך אפשר בלי ה"עונג האולטימטיבי" של להכנס לחדרו של מתבגר ולפגוש שם את נעלי הכדורסל שלו, יחד עם בגדים שאיכשהו לא הגיעו לסל הכביסה?
