ארכיון תגים | משפחה

"הזקן והים" – הפשטות, הטריות, היופי

על גבעה קטנה ביפו, מול אחד הנופים היפים במדינה, שוכנת המסעדה המיתולוגית "הזקן והים" – מוכרת ואהובה כמו הספר הקלאסי של המינגווי. בספר, איש זקן נאבק בדג גדול, במסעדה אין צורך להיאבק, יש שפע של דגים טריים היישר מן הים אל הצלחת. בכלל "שפע" זו מילת המפתח במסעדה, ברגע שמתיישבים ליד השולחן, הוא מתכסה בפסיפס של כעשרים קעריות של סלטים טריים תוצרת המקום כמו סוגי טחינה שונים, חריפים ולא חריפים, סלט תורכי, גזר מתוק, חצילים, כרוב, תירס, סלק ועוד רבים וטובים, שמתמלאים בלי הפסקה. כמובן שקנקן הלימונדה המסורתי מתייצב כחייל ולצידו סלסלת פיתות חמות ומפתות במיוחד ואם זה לא מספיק מגיעים גם כדורי הפלאפל הפריכים והריחניים להתייצב ליד כל הסלטים.

בזמן שקראנו את התפריט, טעמנו גם שלוש מנות תוספות, האחת מנת חציל בלאדי עם טחינה, רך וחרפרף, השנייה מנת פטריות מוקפצות עם ירקות, והשלישית קערה של סלט ירקות עשיר וטרי, קצוץ דק, שרענן לנו את החיך בין הנגיסות.

התמזל מזלנו לשבת בשולחן חיצוני, ממש מול הגלים, לשמוע את השחפים ברקע ולנשום את הריח המלוח של הים שרמז לנו על הבאות על הצלחת. בתפריט המסעדה דגים, כולם דגי ים כמובן, ואנו ביקשנו וקיבלנו את המלצת המקום, דג דניס ודג לברק על הגריל, שהוגשו עם צ'יפס.

להמשך הכתבה- כאן.

פסטיבל "טעמים בעמקים" 2018- יוצא לדרך!!

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא

צהלולים ב"הילולים"

בקצה תל אביב, בקו הגבול עם חולון, ממוקמת "הילולים", מסעדה בשרית גלאט כשרה שכולה שמחה.

זוכרים את השיר "אין לי רגע דל" שבו רבקה מיכאלי מציינת שבכל יום "יש פסטיבל"? בקרב הקהל הדתי חרדי יש הרבה פסטיבלים ושפע של שמחות, כשלכל שמחה יש גם "נלווים" כמו האירוסים וה"וורט" שמצטרפים לחתונות, טקסי "פדיון הבן" או ה"שלום זכר" שמצטרפים ללידת תינוק חדש, וכך הלאה, ואם אפשר לחגוג עם ארוחה איכותית ובשפע, למה לא?

המתחם של "הילולים" כולל כמה חללים, כשהמרכזי הוא המסעדה שפועלת בימים ראשון עד חמישי ומאכילה הן קבוצות שיושבות בשולחנות שהוזמנו מראש, הן עוברי אורח שמגיעים לסביבה (המקום סמוך לבית החולים "וולפסון") והן מה שנקרא "שולחן מהיר" שבו סועדים מגיעים היישר אל הגריל, בוחרים מנה ואוכלים במקום או לוקחים "טייק אווי".

בחללים הנוספים נערכים אירועים שונים, מאירועים דתיים כדוגמת בריתות ו"שבע ברכות", ועד ימי עיון, השקות, כנסים, הרמת כוסית לקבוצות עובדים (והמסעדה חביבה מאד על יחידות משטרה מהסביבה שחוגגות שם פרידות או תפקידים חדשים), ואפילו חדר לקריוקי!

רוצים לדעת מה אכלנו? הקישור כאן.

המשפחה של "המטבחון"

בהרבה תחרויות בישול יש שלב של "תבשלו אוכל של בית". זה הזמן שבו עיני המתמודדים והשופטים מצטעפות ודוק של דמעות נוסטלגיה נאחז בהן כשהריחות והטעמים של "הבישולים של אמא" עולים.

בתוך שפע המנות המודרניות שמוגשות היום במסעדות, עם "פיוז'ן" ו"בישול מולקולרי" (שכבודם במקומם מונח כמובן), נמצאת "המטבחון" – זו מסעדה שמגדירה את עצמה כ"אוכל של בית, אוכל מנחם".

התחושה הביתית מתחילה כבר כשנכנסים למקום ומוצאים את חתול הבית – שמופיע גם בלוגו של המסעדה – מנמנם על אחד הכיסאות. המסעדה ידידותית לחיות וניתן להביא גם את החבר הפרטי ההולך על ארבע מהבית.

כשיושבים במסעדה ניתן להביט החוצה ולהשקיף על אחד האזורים הצבעוניים של תל אביב, הוא האזור שבין שוק הכרמל (שגם מהווה את המקור לפרודוקטים הטריים) וכרם התימנים. אחר כך מסיטים את המבט לעבר הקיר המרכזי עליו מפורט התפריט באותיות קידוש לבנה. מנות הספיישל המתחלפות, כתובות על שלט שמוצב על השולחן. לשתיה חמה, קרה או אלכוהולית יש תפריט נפרד, והקינוחים רשומים בגיר על לוח.

להמשך הכתבה- כאן.

BAR B QUE – הולכים לAUSSIE TUCKER? SWEET!!

אם לא הבנתם את הכותרת, אתם לא אוסטרלים. בעברית זה משהו כמו מסעדת" בר בי קיו" בהרצליה – הולכים לאוכל אוסטרלי? סבבה!

האסוציאציה שלי ל"אוסטרליה" נעה בין קרוקודיל דנדי, קיילי מינוג, וצמד השפים החתיכים של "המטבח שלי שולט". ומסתבר שבין ה"מרמייט" וה"בארבי" (קיצור של "ברביקיו " בשבילכם) יש גם ידע רב בבשרים ובטיפול בהם להנאת הסועד.

להמשיך לקרוא

"רוזה מודיעין"- את אהובה שלי!

כן, הכותרת מתבקשת, בעיקר כששאלתי "מיהי רוזה שעל שמה קרויה המסעדה" וקיבלתי את התשובה "המייסד פשוט שמע את השיר "רוזה רוזה" של יהורם גאון ברדיו, והחליט שכך יקראו למסעדה. (ורק הרהרתי לעצמי, טוב שהוא לא שמע באותו זמן את "ג'ינג'יס חאן" למשל..).
בכל מקרה- על מה מדובר? מסעדת "רוזה" במודיעין היא חלק מרשת מסעדות, כולן כשרות, שמפוזרות ברחבי הארץ- כשהסניפים הראשונים הוקמו בירושלים. על התפריט אחראי השף הירושלמי הידוע אבירם דותן, והביצוע בפועל הוא של השף שי אוחנה, שבא עם רזומה של עבודה ב"המוציא" הפופולארית.

המסעדה ממוקמת במתחם ישפרו סנטר מודיעין, מה שאומר שפע של חנייה חינמית ממש מול דלת הכניסה למסעדה. לעכברי עיר תל אביבים כמוני זה היה עונג נדיר. למקום יש כמה חללים שונים – המרפסת החיצונית, למזג אוויר נאה ולבריזה, החלל הפנימי המרווח מאד, שכולל גם נישות חמודות עם שולחנות עגולים אליהם הסבו משפחות, כולל חוגגי יום הולדת עם הזיקוקים קומפלט, שולחנות זוגיים שיכולים להפוך גם לקבוצתיים לפי הצורך, וחדר VIP  לאירועים פרטיים קטנים. בחדר הזה יכולים לחגוג עד 45 אורחים, ואם יש אירוע גדול יותר, הוא יכול להתקיים בימי שישי (בקיץ) ובמוצאי שבת, ואז מגייסים את כל שטח המסעדה.

רוצים לקרוא עוד? ההמשך כאן...

Ibis ירושלים- חופשה ירושלמית מושלמת.

כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה במטבח הצרפתי, התשובה היא תמיד "חמאה, חמאה וחמאה". כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה בתחום המלונאות, התשובה היא תמיד "לוקיישן לוקיישן לוקיישן". מיקום לא נוח עלול להפוך מלון מפואר לכזה שאין חשק להגיע אליו, כי יש הרבה "טרראם " מסביב. כשהוזמנתי לשהות במלון "Ibis" בירושלים – הבנתי כמה שהעקרון הזה נכון- כי כשאנחנו בחופשה לא ממש בא לנו לנסוע לכל מקום, לחפש חנייה ולנווט, וגם מוניות הן עסק יקר. לא סתם אומרים שבחופשות כלי התחבורה הנפוץ ביותר הוא "אוטובוס 11"- קרי, שתי הרגליים שלנו. מלון "איביס" ממוקם בצנטרום של הפיילה- בלב ירושלים, על כיכר ציון, צמוד לרחוב יפו שהוא משהו כמו ה"שאנז אליזה" של ירושלים, מרחק קצר לכל הנקודות החשובות של ירושלים- הכותל , שער יפו והעיר העתיקה, מגדל דוד, מדרחוב בן יהודה, מוזיאון המוסיקה, מעלית הזמן, בית הכנסת הגדול, ואיך אפשר בלי עשר דקות הליכה בלבד לשוק מחנה יהודה?

להמשיך לקרוא

המתוק הכי חם בארץ- שוקולטרי

באילת יש שפע של אטרקציות אהובות ומוכרות- אפשר ללכת לשחות עם הדולפינים, לשוט ביאכטה או אפילו להחליק על קרח, ועכשיו יש אטרקציה נוספת- מתוקה במיוחד.

נעים להכיר- ה"שוקולטרי,- בית הספר לשוקולד.

אז מה יש לנו שם?

סדנאות ילדים- "השוקולטייר הצעיר" (כי כדאי לחנך אותם מילדות להעריך איכות קולינרית), סדנה משפחתית, סדנאות לערבי גיבוש (כדי לצאת הבוס הכי מגניב שיש), סדנאות קבועות לאורחי מלונות ולקבוצות והתאמה לפי אופי קבוצה ספציפית.

להמשיך לקרוא

ספורטן פתח תקווה- האיכות שבחיים.

שנות השבעים, פתח תקווה. קיץ, אין מזגנים, וגם אין חוף ים. הדרך היחידה להצטנן קצת היא ללכת "לבריכה".  ומהי ה"בריכה"? בפארק "יד לבנים"- מוסד ידוע בפני עצמו, היתה בריכה בגודל חצי אולימפי או פחות, שהחלה בגובה של כמה סנטימטרים בקצה אחד, והגיעה עד לכמטר וחצי בקצה השני, עם דשא מסביב. ללא מלתחות, ללא מזנון, פשוט גיגית גדולה.

להמשיך לקרוא

מוביקס- חווית הקולנוע הפרטית!

מכירים את זה שאתם יוצאים לסרט, מתלבשים, אולי לוקחים בייביסיטר, מגיעים לאולם, לא תמיד נקי, ויושבים בין הקהל ואז…. מי לא מכיר את סדרת הדמויות הבאה- אלה שמכרסמים את הפופקורן בקולי קולות, אלה שדנים בינהם בתוכן הסרט, אלה שמחליטים לענות לטלפון המצלצל, ואלה ש"רק בודקים"  אבל מאירים את כל האולם עם הסלולרי בדיוק בקטע המותח. אני זוכרת פעם אחת לפני שנים רבות, זכיתי בזוג כרטיסים לסרט, ולא היה לי זמן לממש עד שכמעט הסרט ירד מהמסכים. כדי לא להפסיד אותו, הלכנו להקרנה האחרונה שהיתה לפני שהסרט נגנז, ובגלל זה היינו הצופים היחידים באולם. איזה אושר! איזו שלווה!

להמשיך לקרוא