כשמתחשק לי משהו טעים, נשנוש כזה כייפי, בן הזוג שרואה אותי מחטטת במזווה תמיד מציע "קחי תפוח" ואני תמיד מאיימת שבסוף אני אעשה משהו אלים עם תפוח או בלעדיו… כי כשמחפשים "משהו טעים" הכוונה בדרך כלל למתוק, פחמימתי, בקיצור- לא רק "עוגי רוצה עוגיה" – גם כולנו.
ארכיון תגים | מתוק
השולחן עגול, הקינוח גדול!!
כשאומרים לי "שולחן עגול" האסוציאציה הראשונה היא של אבירים שחוזרים מהקרבות ומתיישבים למשתה ענק שבו תולשים חתיכות בשכר בעזרת הידיים ומקישים קנקני שיכר.
הגירסה המפנקת יותר היא Round Tables By American Express – פסטיבל קולינרי בינלאומי שמגיע לישראל זו הפעם הרביעית ומפגיש בין השפים הטובים ביותר למסעדות הטובות ביותר, ליצירת חווית אוכל שאין כמותה.
"היא מתוקה כמו סוכריה, כמו … יוגטה"
"אם תתנהג יפה תקבל סוכריה" היה משפט שגור אצלנו בגן הילדים. אני לא זוכרת הרבה משם, אבל אחד הדברים שעד היום זכורים לי הוא הסוכריות, עגולות וצבעוניות עם פסים לבנים, שהיו מגיעות בדבוקה אחת, והגננת היתה כמעט שוברת אותן זו מזו כדי לתת לנו מהמתוק והטעים הזה אם התנהגנו יפה. (וכמובן שכולנו רצינו את זו הכתומה, שהיתה הכי טעימה, ועד היום אני לא יודעת איזה טעם אמורה היתה לייצג הסוכריה הכחולה).
ארץ זבת טחינה ודבש.
"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?
בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.
"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!
האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.
"מולר RICE" – כי סבתא כבר לא צריכה לבשל דייסה.
על המדפים בסופרמרקטים יש בערך מליון סוגי מעדני חלב – לילדים, למבוגרים, בטעמי שוקולד או פירות, חמצמצים או בטעמי עוגות, בתוספות כיד הדמיון – חתיכות פרי, גרנולה, ממתקים, שוקולדים, הכל שם. הבעיה עם מעדן חלב ממוצע הוא שהוא לא משביע, אין לו את תחושת ה"אוכל" אלא יותר הוא נשנוש נחמד.
"מולר" טורפת את הקלפים עם "מולר RICE" שהוא פחות מעדן ויותר דייסת אורז קרירה.
SO-BING שלג (טעים) על עירי.
כשאני שומעת את המילה "קוריאה", האסוציאציה הראשונה שלי היא רודן עגלגל עם תספורת משונה ואינסטיקטים רצחניים משהו. אבל עכשיו הדימוי הזה השתנה, והפך לקריר ומתוק במיוחד בזכות SO BING- גלידריה/ קינוחיה שפתחה ממש עכשיו את הסניף הראשון ברחוב בוגרשוב פינת קינג ג'ורג' בתל אביב ומביאה משהו שמעולם לא היה כאן – קינוח שלג.
בסרטים, בעיקר קיטשיים כאלה של חג מולד, רואים ילדים משחקים בשלג ופותחים פה כלפי השמיים, לנסות לתפוס איזה פתית. אז זה לא זה. מה זה כן?
אסם – כי חלבון מוסיף המון
כולנו אוהבים להיות ב"פלוס" – בין אם מדובר בכסף בבנק או בקבלה של משהו בנוסף, ככה על הדרך, ואם מדובר ב"פלוס" בריאות, על אחת כמה וכמה. ב"אסם" כבר עובדים על העניין הזה זמן רב, ויש כבר מוצרים כמו פסטות בתוספת עדשים, ירקות או מחיטה מלאה, קמח לבן שמעורב בקמח מלא, תוספת סיבי שיבולת שועל, פתי בר עם דגנים מלאים ועוד.
הפסח הזה, החיים הם כמו קופסה של שוקולד (לינדט)
כשהדיילת החיננית של "לינדט" הציעה טעימות שוקולד בסופר, לא היה אחד שסירב לקחת. שוקולד הוא האהבה האולטימטיבית של כולם, בכל גיל, מכל מין, ומכל טעם קולינרי.
שוקולד מהווה אפרודיזיאק למבוגרים, פינוק לילדים, נחמה לזקוקים לה ויצירה למי שמכין אותו. מותג " Lindt" קיים מאז 1845, כשהמגדנאי דויד שפרונלי שוורץ ביחד עם בנו רודולף מחליטים לנסות ולייצר שוקולד לפי מתכון איטלקי שגילו. בשנים הקרובות השוקולד משתכלל ורודולף מצליח לפתח מתכון לשוקולד שיהיה משובח בהרבה מהשוקולדים שהיו קיימים אז מבחינת ארומה ותכונות המסה. השוקולד שהוא מכין כולל טעמים עדינים ואת המרקם האהוב והמוכר עד היום. השוקולד מתפרסם בכל רחבי העולם.
חגיגות השבעים של "שוקולד השחר".
בשנת 1948 התרחשו שני אירועים משמעותיים- הוקמה מדינת ישראל ונוסד מפעל "השחר העולה" בחיפה. טעם מתוק למדינה הצעירה.
מאז כבר שבעים שנה מלווה ממרח "השחר העולה" את הילדים, הנכדים, החיילים, וגם המבוגרים שרוצים את המתיקות הזו שמזכירה לנו את הבית ואת הילדות.
הקרם שמתאים להכנת כל קינוח, כריך או בשיטה הכי טובה- של החזקתו בכוח ביד אחת (שאף אחד לא יחשוב על לקחת…) וכפית ביד השניה (או בגרסה אצלנו בבית – כף!) ויאללה בלגאן! פסטיבל של מתיקות כל כך מוכרת וכל כך אהובה.