מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
כשמצמידים את האף לחלון קונדיטוריה, הרבה פעמים אפשר לראות את הקונדיטור בוחש, לש, מקפל ושופך את התוכן לתבניות רחבות המוכנסות לתנור לוהט.
רוב האנשים אינם קונדיטורים ולא לכולם יש כישורי אפיה מעולים, בעיקר כשזה מגיע לשמרים, ולכן עוגה מוכנה היא פתרון קל ונוח.
בסלסילת הביכורים של "אסם " לכבוד חג השבועות ישנן שתי הפתעות לחובבי המתוק והמלוח כ אחד.
הראשונה, מצויינת לנשנוש כמו גם לאירוח חגיגי – חבר חדש בסדרת "בייגלה כפיות" – הוא "בייגלה כפיות בסגנון ים תיכוני עם זעתר". הבייגלה מעוצב בצורת כפית המאפשרת טבילה בכל מטבל אהוב כמו גבינות, טחינה, חומוס ומה שמתחשק ואפילו חוסכים לשטוף כלים – גם נוח וגם אקולוגי.
"משהו מתוק" , כינוי למאכל שלא צריך בשביל הרעב אבל צריך בשביל הנשמה. הצורך יכול להגיע בכל שעות היום, גם אם סיימנו בדיוק ארוחת סטייקים ונדמה שאין מקום לכלום. (ולא, "קחי תפוח" זה ממש לא "משהו טעים/ מתוק").
ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.
"עוגת שמרים" . אין מושג קולינרי יותר אמביוולנטי מאשר "עוגת שמרים". מצד אחד זהו מעדן שכולם אוהבים. מצד שני ההכנה מסורבלת וזמני התפיחה הארוכים לא מאפשרים לאפות לבד, בעיקר כשאין זמן והאורחים בפתח.
לקראת פורים וסלי משלוחי המנות, מצטרפת אחות חדשה לסדרת המאפים הביתית של "אחוה" , שכבר כוללת עוגת שמרים שוקולד, קינמון ופרג – עוגת קרמל.
"משהו מתוק" – אין מי שלא מכיר את הביטוי הזה . יש אנשים שהתגובה "אז תאכל תפוח" יכולה לגרום להם להתקפת עצבים רצינית, ומצד שני- מתוקים הם בדרך כלל לא הדבר הכי בריא שבעולם.
אז איך משיגים משהו שהוא גם מתוק וגם בריא?
ברזיל היא אחת המדינות המתויירות והאהובות ביותר, ולא בכדי. הקצב, המוסיקה, מזג האוויר הטרופי, הביקיני והכדורגל, הכל בחבילה צבעונית ותוססת אחת, שמגיעה לשיאים חדשים בתקופת הקרנבל . בכל שנה נבחר "מלך הקרנבל" – הפותח את התהלוכות, והקריטריון לבחירתו הוא שעליו להיות שמן במיוחד, כדי שכשהוא רוקד, כל האדמה תרקוד תחתיו.
טעם חלוה הוא טעם אהוב בישראל, גם בפני עצמו וגם כתוספת לקינוחים, מאפים, גלידה ומה לא. גם מלבי הוא קינוח אהוב- הממלא את הפה בטעמי מי וורדים, קוקוס או קינמון.
ב"אחוה" החליטו שאחד ועוד אחד הם יותר משתיים ויצרו חלוה בטעם מלבי, המכילה קוקוס קלוי, שברי אגוזים ומי וורדים, בצבע האדמדם (על בסיס טבעי) הכל כך מזוהה עם הקינוח.