גאורגיה היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים ולא בכדי, יש בה נופים מרהיבים, תושבים מסבירי פנים וקולינריה מגרה במיוחד. מנת הדגל של גאורגיה היא ללא ספק החצ'אפורי, אותו מאפה חם שהרגע יצא מהתנור, ומתפקע ממילוי חלבי או בשרי, מה שיכול להוות ארוחה בשלמותה, משביעה וטעימה.
מסעדת "טש וטשה" היפואית היא מוסד וותיק לאוכל גאורגי, המגישה את מיטב הטעמים האותנטיים לצד מוסיקה, ריקודים והרבה שמחה, ולצידה ישנו האח הקטן – "טשטש שוילי" – חצא'פוריה בלב שוק הפשפשים התל אביבי.
ומה המטעמים שיצאו מהתנור של ציצו? הכל כאן.
עוגיה. סיפור אהבה מתוק בגודל קומפקטי.
מצויין למי ש"מיישר" עוגות ולא יודע מתי להפסיק. מצוין לאחיזה ביד קטנה של ילד, ויושב נפלא בצלוחית ליד הקפה.
סידרת "קרמוגית" היא סידרה אהובה מאד על הישראלים, והטעמים שלה – קרמוגית עם מילוי קרם עשיר בטעם שוקולד, או בטעם אגוזים הם אורחים קבועים כשמארחים, במשרד, כשמפנקים חייל או ליד משקה חם.
בילדותי הרחוקה הסבתות, ולא משנה מאיזה עדה, הטיפו לנו תמיד ש"אסור לשתות מים אחרי אבטיח", שאם נבלע מסטיק הוא ידבק לנו מבפנים לנצח, ושבחורף לא כדאי לאכול גלידה כי נצטנן.
אז מה עושים? בחנויות המכולת היה הפתרון האולטימטיבי "גלידה חמה". מדובר היה בגביע שבתוכו בערך כפית של מילוי מרנג ועליו ציפוי "צימקאו" כלשהו. כל העסק עמד חשוף על שולחן המכולת כך שכשהגענו לאכול אותו, הוא כבר היה רך, איבד את הפריכות ואת רוח החיים, והיה משהו די מסטיקי ולא ברור.
בכל שנה אני מנהלת וויכוח עם חבריי, האם אזני המן שממולאים בשוקולד או בכל מילוי אחר שאינו פרג, נחשבים כאזני המן מסורתיות. הוויכוח הזה מתחיל עוד בחנוכה, עם סופגניות שכוללות מילוי אחר מאשר ריבה אדומה.
אני ניצבת איתנה בדעתי- פרג הוא המילוי הרשמי של אזני ההמן ומייצג את פורים, כי אחרת מדובר פשוט בעוגיה משולשת.
המילה "פריכיות" עד לא מזמן היתה מעלה אסוציאציות של דיאטה, אבל לא עוד. סידרת חטיפי הפריכיות מוכיחה שהיא יכולה להיות נשנוש טעים גם כשלא מסתכלים על הזווית הקלורית (למרות שכל פריכית מכילה בסך הכל כשש קלוריות בלבד, אז גם אם מתפרעים ואוכלים אפילו עשר , זה עדיין מחיר קלורי נמוך).
אם היו אומרים לנו שיש כדור פלא שיש בו שלל יתרונות בריאותיים – אינדקס גליקמי נמוך שמסייע בשמירה על המשקל התקין ומונע התפתחות סכרת מסוג 2, וויטמינים כמו וויטמין C שאינו מיוצר בגוף וחיוני לתהליכים בריאותיים כמו בנייה של קולגן, בריאות העצמות, חיזוק המערכת החיסונים והגנה מפני רדיקלים חופשיים, אשלגן ונוגדי חימצון, סיבים תזונתיים שעוזרים לשמור על תקינות פעילות מערכת העיכול, מניעת רמה גבוהה של סוכר וכולסטרול בדם ומורידים את הסיכויים לסרטן השד, כמו גם תורמים לתחושת שובע לאורך זמן, מרכיבים המורידים את הסיכוי למחלות כלי דם ומשפירם את המערכת המטאבולית בגוף, מסייעים לשמירה על הדיאטה, ומקטינים סיכון לזיהומים, ולא נשכח גם סיבים פרוביוטיים שמסייעים לחיידקים ה"טובים" בקיבה, ולחילוף חומרים תקין, הגנה בפני מחלות לב ושבץ מוחי, ומרכיבים המאפשרים לגוף להתגונן מפני סוגים שונים של סרטן – לא היינו ממהרים לדרוש מהרופא שלנו לרשום לנו כדור כזה?
בקיץ היה לנו "במבה אייס קפה" שהגיע עם המלצה לשים בפריזר ולהנות מחטיף קריר ביום חם. אבל מה עם החורף? לא מגיע לנו?
ב"אסם" חשבו שמגיע ומשיקים כעת את מהדורת החורף של הקפה- "במבה במילוי קרם קפוצ'ינו".
השילוב של מלוח ומתוק הוא תמיד שילוב מנצח, ובבמבה החדשה כל נגיסה נותנת לנו גם מליחות ומתיקות וגם שילוב מרקמים – מהקרנאץ' של הבמבה עצמה ועד לנימוחות של מילוי הקפוצ'ינו שמרגיש ממש כמו ממרח שוקולד מבחינת המרקם ועוטף את הלשון.
אחד היתרונות שבלהיות הורה של ילדים גדולים שכבר עזבו את הבית, הוא שכל חטיף וממתק עובר ישר אלינו, בלי להצטרך לחלוק עם ילדים, והאמת, גם אם הבן שלי היה חי בבית, לא היה סיכוי שהייתי משאירה משהו בשבילו, מכיוון שהחטיף ממכר.
המוצר כשר פרווה בד"צ העדה החרדית ירושלים, רבנות מקומית שדרות חרל"פ והוא ניתן להשגה בכל רשתות השיווק.
כשמתארחים "על קפה ומאפה" או מזמינים שילוב כזה בבית קפה, אף פעם לא יודעים מהו ה"מאפה" שמגיע, אבל אין אחד שלא שמח כשהמאפה הוא רוגעלך. משהו ברכות ובשפע המילוי של הרוגלעך נותן הרגשת פינוק עשירה, או עושר מפנק, לא משנה איך תגדירו את זה ,העיקר שזה יהיה על הצלחת שלי, ורצוי יותר מאחד, כי המילה בעצמה היא בלשון רבים, אחרת זה היה רק "רוגלע" ואין בעצם מילה כזו כי בעצם אף אחד לא מסתפק ביחידה אחת של הטעים טעים הזה.
הבעיה היא שכשקונים רוגלעך לא תמיד הם טריים, וזו אכזבה גדולה. מצד שני, להתחיל להכין בבית זו עבודה שלא מתאימה לכל אחד, בעיקר כשאין זמן.
לאנשים הנמנעים מגלוטן, בין אם מסיבות בריאותיות או מסוג התזונה שלהם, יש קושי רב למצוא מוצרים נטולי גלוטן, בעיקר במחלקת המתוקים. בשנים האחרונות ישנה מודעות רבה לצורך במוצרים כאלה והחידושים תמיד מתקבלים בברכה.
חברת "גילרו" מייצרים באמצעות טכנולוגיות ייחודיות, סידרת מוצרים בשם "עלמה" שכולה מתוקים מפנקים מחומרי גלם מעולים ללא גלוטן.
כשמתחשק לי משהו טעים, נשנוש כזה כייפי, בן הזוג שרואה אותי מחטטת במזווה תמיד מציע "קחי תפוח" ואני תמיד מאיימת שבסוף אני אעשה משהו אלים עם תפוח או בלעדיו… כי כשמחפשים "משהו טעים" הכוונה בדרך כלל למתוק, פחמימתי, בקיצור- לא רק "עוגי רוצה עוגיה" – גם כולנו.
