בסלסילת הביכורים של "אסם " לכבוד חג השבועות ישנן שתי הפתעות לחובבי המתוק והמלוח כ אחד.
הראשונה, מצויינת לנשנוש כמו גם לאירוח חגיגי – חבר חדש בסדרת "בייגלה כפיות" – הוא "בייגלה כפיות בסגנון ים תיכוני עם זעתר". הבייגלה מעוצב בצורת כפית המאפשרת טבילה בכל מטבל אהוב כמו גבינות, טחינה, חומוס ומה שמתחשק ואפילו חוסכים לשטוף כלים – גם נוח וגם אקולוגי.
"משהו מתוק" , כינוי למאכל שלא צריך בשביל הרעב אבל צריך בשביל הנשמה. הצורך יכול להגיע בכל שעות היום, גם אם סיימנו בדיוק ארוחת סטייקים ונדמה שאין מקום לכלום. (ולא, "קחי תפוח" זה ממש לא "משהו טעים/ מתוק").
ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.
"עוגת שמרים" . אין מושג קולינרי יותר אמביוולנטי מאשר "עוגת שמרים". מצד אחד זהו מעדן שכולם אוהבים. מצד שני ההכנה מסורבלת וזמני התפיחה הארוכים לא מאפשרים לאפות לבד, בעיקר כשאין זמן והאורחים בפתח.
לקראת פורים וסלי משלוחי המנות, מצטרפת אחות חדשה לסדרת המאפים הביתית של "אחוה" , שכבר כוללת עוגת שמרים שוקולד, קינמון ופרג – עוגת קרמל.
"משהו מתוק" – אין מי שלא מכיר את הביטוי הזה . יש אנשים שהתגובה "אז תאכל תפוח" יכולה לגרום להם להתקפת עצבים רצינית, ומצד שני- מתוקים הם בדרך כלל לא הדבר הכי בריא שבעולם.
אז איך משיגים משהו שהוא גם מתוק וגם בריא?
ברזיל היא אחת המדינות המתויירות והאהובות ביותר, ולא בכדי. הקצב, המוסיקה, מזג האוויר הטרופי, הביקיני והכדורגל, הכל בחבילה צבעונית ותוססת אחת, שמגיעה לשיאים חדשים בתקופת הקרנבל . בכל שנה נבחר "מלך הקרנבל" – הפותח את התהלוכות, והקריטריון לבחירתו הוא שעליו להיות שמן במיוחד, כדי שכשהוא רוקד, כל האדמה תרקוד תחתיו.
טעם חלוה הוא טעם אהוב בישראל, גם בפני עצמו וגם כתוספת לקינוחים, מאפים, גלידה ומה לא. גם מלבי הוא קינוח אהוב- הממלא את הפה בטעמי מי וורדים, קוקוס או קינמון.
ב"אחוה" החליטו שאחד ועוד אחד הם יותר משתיים ויצרו חלוה בטעם מלבי, המכילה קוקוס קלוי, שברי אגוזים ומי וורדים, בצבע האדמדם (על בסיס טבעי) הכל כך מזוהה עם הקינוח.
אני מודה, אני הבן אדם הכי לא ספונטני בעולם. כל דבר אצלי דורש הכנות ותוכניות, כולל תוכניות גיבוי. אין מצב של "בא לך ניסע עכשיו לאילת"? כי לא עשיתי סקרי שווקים, אטרקציות, תיאומים בעבודה, אתם מכירים את הקטע…
אבל יש תחום אחד שבו אני מאד ספונטנית – אם בא לי לאכול משהו, בא לי כאן ועכשיו, ולחכות לא בא בחשבון.
ואחד הדברים שבדרך כלל דורשים זמן המתנה הם בצקים. צריך להכין, להתפיח, לנקות את כל הבלגאן, למי יש זמן וכוח?
ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.
המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.
בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.
ומה בצהרים ובערב? הכל כאן.
טוב, לא בדיוק חמישים אבל – לקראת החורף משיקים ב"אסם" שתי מהדורות מיוחדות של "אפרופו מצופה" – אפרופו שוקולד מריר ואפרופו שוקולד לבן. החטיפים מצטרפים לאח הגדול – אפרופו שוקולד חלב שהושק לפני כשלוש שנים וזכה להצלחה רבה.