ארכיון תגים | סופרמרקט

צ'ארלי בממלכת הפסח

לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.

הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.

המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים".  צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.

להמשיך לקרוא

UNA- שחיתות שוקולדית עד הסוף.

באחד מפרקי "מאסטר שף" הבריטי, משימת הגמר היתה הכנת פונדנט שוקולד. הדיוק של ההכנה ושל האפייה, הפכו את המעדן למבחן האולטימטיבי לביצועי האופה ולהוכחה לכך שהוא ראוי לפרס.

אין ספק שפונדנט (או בשמו השני – סופלה) הוא יצירת מופת מתוקה, והשילוב של מאפה חיצוני דקיק עם תוך שוקולדי שזורם החוצה במפל חם ומענג לצד גלידה קרירה או קצפת, הם מנה שאי אפשר לסרב לה ולא משנה כמה אנחנו בדיאטה או מלאים מהארוחה שקדמה לו.

הבעיה היא כאמור ההכנה – כי שניה אחת יותר מדי ואנחנו תקועים עם עוגת חנק. שניה אחת פחות מדי ואין את הזרימה הגעשית והמפתה.

הפתרון הכי טוב- לגשת לקונדיטוריה ולקנות. אבל עכשיו אין צורך להתאמץ אפילו לזה , מספיק לקפוץ לסופרמרקט השכונתי ולמצוא שם את הפינוק של UNA- הפונדנט, שיחד עם חבריו לסידרה (עוגת נמסיס ומוס שוקולד) מהווה דרך מהירה ונוחה (שלושים שניות במיקרוגל ויש פונדנט כמו במסעדה משובחת) לפינוק שוקולדי שחיתותי (ולאירוח מהסרטים לאורחים שהודיעו ש"אנחנו פה למטה, אפשר לקפוץ לקפה?").

 

המוטו של UNA הוא להביא קינוחי גורמה פרימיום לכל אחד. הקינוחים מבוססים על שוקולד בלגי איכותי עם מוצקי קקאו גבוהים, נעשים בעבודת יד ובהרבה אהבה.

בסדרה יש כרגע שלושה קינוחים –

 

מוס שוקולד עשיר  מבוסס על שוקולד מריר במרקם אוורירי, עוגת "נמסיס" (שבאמת מהווה את ה"נמסיס" של מידת המכנסיים שלי…) שלא מכילה קמח (מה שמצוין גם לאנשים שלא יכולים לצרוך גלוטן) אבל מכילה המון המון שוקולד בלגי עשיר (ובטעם מזכירה מאד טראפלס, גם בגלל שהיא מכוסה מלמעלה בקקאו איכותי שנותן את הקונטרה המרירה לתוך המתוק) וכמובן הפונדנט, אותה עוגה אישית שרק שלושים שניות במיקרוגל מפרידות בין התשוקה למימוש…

 

בהשקת הסידרה קיבלנו סקופ וטעימה ראשונה ממוצר חדש בסידרה שנמצא עדיין בפיתוח – גנאש שוקולדי עם קראנץ' שוקולד מלמעלה, שקיבלנו לטעימה בכוסות, בדיוק כמו שמאד אופנתי כרגע וכמו כל שאר הסידרה הטעם הוא שוקולדי, שחיתותי וסקסי מאד.

 

הטיפ שלי –בפעם הבאה שאתם רוצים לפנק מישהו מיוחד- שילפו מהמקרר את המעדנים, הוציאו מהאריזה, הניחו על צלחת יפה, התיזו מעט קקאו על הסינר שתלבשו, והופ – "הנה יקירתי, ראי איזה מעדן הכנתי לך"!

המעדנים כולם הם חלביים (הללויה! חמאה! שמנת! קצפת!) וכשרים.

 

כרגע המכירה היא ברשתות "טיב טעם" ובקרוב ברשתות הגדולות.

המוס והפונדנט נמכרים בזוגות (כי אין מצב שמישהו יכין למישהו אחר ולא יאכל בעצמו, נכון?)

העוגה במארז משפחתי.

מחירים

זוג פונדנט – 33.99 ₪

זוג מוס שוקולד – 33.99 ₪

עוגת שוקולד משפחתית – 79.99 ₪.

עונג השוקולד- PRICELESS…

 

אתר UNA – http://www.una.co.il/

פייסבוק- https://www.facebook.com/UnaTheChocolateCollection

 

יופלה חדש- יופלה REAL.

כמה REAL? ובכן, מכירים את זה שעל קופסת מוצר יש תמונה של פרי עסיסי אבל בתוך המוצר יש סוג של מחית שמזכיר מזון תינוקות?

זה קורה לעיתים יותר מדי קרובות במעדני יוגורט, וסידרת "REAL" של יופלה באה לפתור את הענין הזה, כשהם מצאו שיטה חדשה שבה הפירות נשמרים בשיא איכותם גם כשהם בתוך גביע של יוגורט.

היוגורט עצמו הוא אגב שלושה אחוזים, כך שגם מי שמקפיד על משקלו/ה יכול להנות ממנה שיכולה להוות ארוחה קלה בפני עצמה (בעיקר בעשר בבוקר במשרד כשגוועים מרעב ויש רק עוגיות קשות כמו אבן..)

קיבלתי לטעימה ארבעה טעמים חדשים – אננס, תפוח, פירות יער ודובדבן (כמובן שלכל אחד מהם יש תכונה כמו "דובדבן חושני" וכך הלאה.

כבר כשפתחתי, ורואים זאת בתמונה, אפשר להבחין אשכרה בחתיכות פרי ולא במחית ובכמות נדיבה.

חטפתי לעצמי את טעם התפוח כי היה לי רעיון טעים לשידרוג- הוספתי לו קינמון וקיבלתי סוג של עוגת תפוחים עשירה, במעט קלוריות והרבה טעם (וגם קרנץ' שגם זה לא תמיד מובטח ביוגורטים עם פירות).

שאר היוגורטים כבר מחכים במקרר תחת אזהרה של "קחו לכם דגני בוקר כלשהם ואל תגעו לי בארוחות שלי לשלושת הימים הקרובים!"

להשיג ברשתות השיווק.

3312027_83

פסטה שופרסל – צ'או איטליה.

האמת, אני לא מכירה בן אדם אחד שלא אוהב אוכל איטלקי, אחרי הכל, שילוב של פסטות, גבינות, רטבים, יאמי יאמי.

שופרסל הפתיעו אותי בערכה איטלקית שכללה שני סוגי פסטה- קנלוני ולזניה, שני רטבים לפסטה  – רוטב עם שום ואורגנו ורוטב עם בזיליקום, ושני סוגי ירקות – תרד טרי ארוז ונקי, ופטריות קפואות בשלמותן.

לגבי הרטבים היה ממש קל להחליט, ברור שעושים ספגטי. הכנתי פסטה מסוג "פוזילי" כי זה מה שהיה לי בבית (של שופרסל כמובן) וטוב, מתכון להכנת פסטה לא צריך לתת… כשהיא היתה מוכנה שפכתי עליה מהרוטב בצנצנות. הרוטב הספיק לשתי מנות נדיבות (אנחנו אוהבים הרבה רוטב בפסטה) ואהבתי שהיה לה מרקם קצת "גושי" של העגבניות מבפנים, אווירה כפרית וביתית יותר.

לגבי הלזניה, גם פה ההחלטה היתה קלה, לפני כמה חודשים חיפשתי מתכון ללזניה צמחונית כי כל המתכונים שמצאתי היו או עם גבינות או עם בשר, ובאחד הפורומים בפייסבוק יעצה לי הבלוגרית הבשלנית המקסימה יפה אזולאי איך להכין לזניה צמחונית עשירה וזה מה שעשיתי בהמלצתה-

הכנתי קודם צלחת של כל הירקות החתוכים – רצועות של קישואים ושל גזר, רצועות פלפלים בשני צבעים, טבעות עגבניות וטבעות בצל. התחלתי בטיגון הירקות, מהקשים לרכים. במהלך הטיגון היו לי שתי בעיות – ראשית, בטעות שמתי את התרד בפריזר ולא במקרר והוא לא היה בר שימוש לאחר הפשרה, אז רצתי מהר לסניף הקרוב וקניתי תרד חדש, והפטריות  – הסו שף הצמוד שכח להפשיר כך שהכנסתי אותן קפואות לטיגון, מה שגרם לזה שהקרח שעליהן דילל לי קצת את השמן. בכל מקרה איזנתי את זה אחר כך בזה שלא הוספתי נוזלים נוספים.

למעלה המצרכים, למטה- לפני התנור.

הוספתי לסיר לפי המלצתה של יפה גם קופסה של עגבניות מרוסקות (שופרסל) ועוד קופסה קטנה של רסק עגבניות (שופרסל) והמון תבלינים – מלח, פלפל שחור, כורכום, פפריקה אדומה ופפריקה חריפה. (וזכרתי להוסיף גם "בנפייבר" בשביל הסיבים).

את הכל בישלתי עד שהנוזלים קצת התאדו ובסוף הוספתי את התרד החדש שקניתי (כמובן שגם האריזה הזו היתה של שופרסל).

בנתיים חיממתי את התנור ל200 מעלות ופיזרתי את עלי הלזניה בתבנית משומנת קלות (הזכרתי כבר את הספריי שמן של שופרסל?). עשיתי שכבות של לזניה וירקות (שתי שכבות כי התבנית שלי לא מספיק גבוהה) ושמתי עם נייר כסף לעשרים דקות בתנור, אחר כך הסרתי את הנייר והשארתי לעוד עשר דקות.

למעלה- התבנית המוכנה, למטה המנה הפרוסה.

הבן שמנסה לאכול כמה שיותר חלבונים אמר שאפשר היה לשים כמה ביצים חיות למעלה בשלב האחרון של האפיה, וזה היה מתקשה כמו שקשוקה, שווה לנסות בפעם הבאה.

הדבר היחיד שנשאר לי זה הקנלוני שיהפוך קרוב לוודאי לסוג של קינוח בראש השנה המתקרב , אולי בשילוב של צימוקים וגבינה לבנה, סוג של בלינצ'ס.

אריבדצ'י איטליה, אריבדצ'י שופרסל!

שופרסל יוני 2013 – החטיפים.

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

 

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!

מולר – ועכשיו פי שמונה!!

יוגורטים בטעם טבעי תמיד כיכבו אצלי בבית, גם בזכות עצמם, גם בתוספות שונות כמו סילאן וגרנולה, וגם כחומר גלם לפשטידות, לעוגות ולרטבים.
הצריכה אם כן היא די גבוהה וחבילה של שישיה היתה נגמרת מאד במהירות. עכשיו מולר הוציאו מארזים של שמונה יחידות, והיות ותאריך התפוגה הוא ארוך, אפשר לשמור שמיניה במקרר לשימוש שוטף.

"נטורל מולר" הוא יוגורט ביו לבן, היחיד מבין היוגורטים הלבנים הנמכרים כיום, שמכיל 100% חומרים טבעיים – כלומר ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או מייצבים ומגיע באחוזי שומן של 1.7 או 2.8. מה הוא כן מכיל? סיבים תזונתיים ושני סוגים של חיידקים פרוביוטיים.

שניים מהמתכונים שאני אוהבת להכין מהיוגורטים של "מולר" הם –
קיש בצל
1. מערבבים שתי כוסות קמח, 1 גביע יוגורט ו140 גרם מרגרינה עד ליצירת בצק חלק
2. מרדדים ושמים בתבנית מרופדת
3. אופים בחום בינוני עד שמזהיב, לא יותר מדי
4. מטגנים 800 גרם בצל קצוץ ב60 גרם מרגרינה עד שמזהיב.
5. מערבבים 6 ביצים טרופות, מלח, פלפל, 2 כפות סוכר ועוד 3 יוגורטים.
6. מוסיפים את הבצל לתערובת ומערבבים.
7. שופכים על הבצק האפוי ואופים בחום בינוני כ25 דקות עד שמתקבל צבע זהוב. רצוי להחליף כיוון של התבנית מדי פעם כדי שהאפייה תהיה שווה.
תפוחי אדמה ברוטב יוגורט.
למנה אחת – כשלושה תפוחי אדמה יפים חתוכים לכפיסים קצת יותר עבים מצ'יפס ממוצע, או פרוסות דקות.
שמים את תפוחי האדמה בקערה ובוזקים שמן צמחי לציפוי תפוחי האדמה (עושים להם מעין עיסוי כדי לוודא שכל תפוח אדמה קיבל שמן). מתבלים בפפריקה מתוקה, פפריקה חריפה, מלח ופלפל לפי הטעם ושמים בתבנית.
אופים בתנור שחומם מראש בחום של 200 מעלות כארבעים דקות, משגיחים.
בנתיים מכינים את הרוטב- בקערית שמים אחד או שני יוגורטים (אצלי בבית הולך שניים וגם כשנגמרים תפוחי האדמה ממשיכים לאכול את הרוטב בכף), קצת בצל קצוץ זעיר זעיר, קצת שום לפי הטעם ורוטב אלף האיים או מיונז, גם כן לפי הטעם. טועמים ומתקנים.
מגישים עם תפוחי האדמה האפויים.

להשיג בכל רשתות השיווק.