המטבח היפני אהוב מאד על הישראלים ובצדק- טעמים ייחודיים, שפע של מרקמים, מגוון רחב של אוכל משביע אבל שומר על קלילות ואהוב מאד גם על ילדים שלמדו שיש עולם רחב יותר מאשר שניצל וספגטי.
המטבח היפני מפורסם גם בזכות הדקדקנות וההשקעה ומרתק לצפות בשפים יפנים שמניחים עלה על עלה או מסובבים את האטריות בעדינות מהפנטת.
ההכנה המסובכת והמושקעת הזו לא אפשרית במטבח הביתי, שם אנו מגיעים רעבים ורוצים מנה טעימה עכשיו ומיד, ובהכנה קלה כמה שאפשר.
בקיץ צריך לשתות הרבה- זה לא סוד. לשתות מים יכול להיות מאד משעמם, ומשקאות קלים יכולים להיות מאד לא בריאים במרכיביהם. אז היכן אפשר למצוא משקאות מרווים, שעושים חשק לשתות עוד ועוד, שיהיו טעימים ולא יזיקו לבריאות?
וויכוחים רבים נסובו סביב "מי המציא את הסנדוויץ" – האם היה זה אותו לורד שהיה שקוע במשחק קלפים וביקש מנה טעימה כרוכה בשתי פרוסות לחם, או שמא שף עייף של בן מלוכה שמצא פתרון זריז שלא דורש בישול, התוצאה- כריך הוא ארוחה טעימה, מגוונת וכייפית במינימום מאמץ.
רובינו לא אוהבים לשהות שעות ארוכות במטבח מהביל וללכלך המון כלים שאחר כך נצטרך לשטוף, רק בשביל ארוחה עבורינו, משפחתינו או האורחים שלנו, ובכל זאת אנחנו רוצים משהו טעים ואיכותי.
הכנת כריכים לבית הספר היא עניין טריקי – מצד אחד אנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר בריא ואיכותי, מצד שני הילד צריך לאכול את מה שהכנו ולא לזרוק (במקרה הטוב) או שאנחנו נגלה בתחתית התיק בסוף השנה עם גידולי עובש פורחים (במקרה הפחות טוב).
וכמובן שאי אפשר כריך בלי לחמניה שתישאר טרייה, לא תהפוך ל"סמרטוטית" עד שהילד יאכל אותה, שתהיה טעימה וכמובן בריאה.
(צילום תמונת תוכן – נטי לוי)
קין והבל התנכ"יים היוו השראה ליצירות רבות בכל סוגי המדיה- האח הטוב והאח הרע, אהבת אחים או שינאת אחים או עירוב של שניהם, דומים או שונים, דילמות רבות וייחודיות לדינמיקה משפחתית זו.
מהסופר ג'פרי ארצ'ר ויצירתו "קין והבל" , ועד לגיבוריה המיתולוגיים של "דאלאס" – בובי וג'י אר יואינג, הנושא ריתק דורות של כותבים ויוצרים.
קרדיט צילום: francois pages
בכל מדינה יש משפחת אצולה- בבריטניה זו המשפחה המלכותית על שלל שערוריותיה, בארצות הברית זו היתה משפחת קנדי שהטרגדיות ליוו אותה בכל דור, ובישראל משפחת דיין, שאת נציגיה אפשר למצוא בכל תחום, מהצבא ועד לאומנות.
אחרי מלחמת ששת הימים שר הביטחון משה דיין הופך לאליל נערץ בעיני הציבור. הוא בעל רזומה מרתק של תפקידים , מרמטכ"ל, דרך חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, והתרומה להסכם השלום עם מצריים. משה דיין היה גם אישיות שנויה במחלוקת בעקבות פרשיות אהבים, בגידות, גניבת עתיקות, ואי ציות לנהלים.
כשלוקחים מצרכים איכותיים, ברור שהתבשיל ייצא טעים. כשלוקחים מופע קאלט שהציג בשנים האחרונות מעל 600 פעם והופכים אותו לסדרת טלוויזיה בהשתתפות שחקנים איכותיים ובמאי מוכשר, ברור שהתוצאה תהיה משעשעת במיוחד.
למי שלא מכיר- בראשית היה "מייקל" המופע- הצגה ישראלית שנכתבה ובוצעה על ידי "אנסמבל מייקל" בשנת 2007. מעבודת סיום צנועה של אבי דנגור היא הפכה ללהיט וזכתה בפרסים רבים, כולל פרס ההצגה הטובה ביותר לשנת 2009 בתחרות פרסי הפרינג' הישראלי.
דירת שותפים ברמת גן, על פניה נראית כמו כל שאר דירות השותפים בישראל. רק שהשותפים כאן שונים, הדירה היא דירת דיור מוגן והשותפים הם שלושה חברים המוגדרים "על הספקטרום האוטיסטי". לכל אחד מאפיינים אחרים וביחד הם מציגים תמונה של החיים כאוטיסט, והדמויות המקיפות אותן מייצגות איך מתמודדים כשהבן שלך, האחות שלך או העובד שלך הם אוטיסטים. אלה הם גיבורי "על הספקטרום" , ההפקה החדשה של YES.
14 שנים אחרי "אהבה זה כואב" חוזרים אלינו אסי כהן ודנה מודן ב"ככה זה" , שהוא בפירוש לא המשך של הסידרה הקודמת, אבל מחזיר את הכימיה המקסימה השוררת בין שני השחקנים. הסידרה שיצרו אסי כהן, דנה מודן ורם נהרי שגם ביים עוסקת בזוג בגילאי הארבעים, שבשקט ניתן לכנותם "די לוזרים" – הוא פרוד טרי שעדיין מאוהב באשתו (דורין אטיאס) שמצידה רק רוצה שיעוף לה מהחיים סופית, היא השכנה החדשה שלא זוכרת מתי הפעם האחרונה שעשתה אהבה ועכשיו חוטפת התקף לב AS WE SPEAK, והקשר בין שניהם שנוצר על ידי שותפות גורל ועובר כל מהמורה אפשרית.
העונה השניה של "בית הכלבים" כבר כאן. אנו חוזרים לדמויות האהובות של מוטי (אבי גרייניק) שעובר עם ביתו אורי (נאיה פדרמן) לבית במושב, וכעכברי עיר מושלמים הם לא מוצאים ידיים ורגליים, אבל מוצאים את הדיירת הקודמת קלאודיה (גאלה קוגן) ובנה רויו (עמית הכטר) שלא ממש רוצים להתפנות מהבית, ולבסוף מוצאים גם פרנסה בדמות פנסיון לכלבים. לתמונה מצטרפים גם תומתום (דקל דרור)- ילדה מהמושב שאוהבת להשתגע, והשכן יקי (עידו אלתרמן) שלא מתלהב בלשון המעטה מכל הבלגאן.
