חודש אוגוסט הוא תמיד חודש מוגזם- חופש מוגזם, שעות שינה (של הילדים) מוגזמות, שעות ערות (של הילדים) מוגזמות, חום מוגזם לגמרי, בקיצור, חודש מוגזם (אתם בטוחים שיש בו 31 ימים ? לא קצת מוגזם?)
בכל אופן, באווית ההגזמה, גם דומינו'ס מצטרפים לחגיגה וממשיכים להגזים גם את המוגזמים שלהם.
את "אלפרדו" אני מכירה ואוהבת מהסניף בפתח תקווה, מקום חלבי כשר למהדרין, שמשרת את כל הסביבה ושצריך להזמין תור מראש כי אחרת פשוט אין מקום.
אחת התכונות הבולטות של רשת "אלפרדו" היא הנדיבות, מנות גדולות ועשירות שעושות כיף בלב כי אין כמו מסעדה קמצנית להבריח אורחים.
עכשיו נולדה אחות חדשה לרשת – סניף אלפרדו בראשון לציון, שממשיך את האיכות והאדיבות במיקום מצוין ובכך שהוא הסניף ה"כשר למהדרין" היחיד ברדיוס ענק, כך שגם קהלים שומרי מסורת וכשרויות שונות, מוצאים בו אוכל טוב, במחירים נוחים ובשירות מפנק.
הוזמנתי לבדוק מה בדיוק יש שם טעים. את פני קיבל הבעלים של הסניף, שמעון, שכמו שאני תמיד נוהגת לומר "תפתיע אותי" והוא אכן הפתיע אותי במנות מיוחדות ומעניינות.
ובניגוד לפסוק המקורי, במקרה של רשת "מוזס" – מהסלע לא יצאו מים, אבל מהגריל יצאו המבורגרים ובשרים משובחים.
אבל מההתחלה-
רשת "מוזס" חוגגת עשר שנים ומשיקה את הסניף ה11 שלה, באם המושבות פתח תקווה, ולא סתם סניף – סניף כשר, השני הכשר שמצטרף לסניף כשר נוסף בירושלים. (וחפשו את האף הכחול של החתול של "מוזס" – הוא הסימן של הסניפים הכשרים).
להמבורגרים של "מוזס" ובראשם ה"ארטבורגר" שהוא שילוב של המבורגר ויצירת אומנות, יש קהל מעריצים גדול, ועכשיו גם שומרי הכשרות יכולים להנות ממנו וממנות אחרות שבסניף. למעשה, 95% מהמנות הן זהות, וההבדלים הם רק בהוצאת הבייקון והגבינה מתפריט המסעדות הכשרות, וכמובן הקינוחים שאינם חלביים (ועל כך בהמשך).
כשהזכרתי את הסניף לבן שלי, הוא מיד אמר "הסניף שבו יש תור ארוך מאד". ואם תוך ארבעת השבועות שהסניף בפתח תקווה פתוח, כבר נוצר תור כזה, אין מצב שאני לא מגיעה לבדוק.
הוזמנו לנסות את הסניף החדש, הגענו בערב יום ראשון, הסניף המה אנשים, ופתחנו את הערב, בהמשך לרוח התנכ"ית שמובילה את הפוסט הזה – באלכוהול, שלא רק שמשמח לבב אנוש, גם פותח יופי את התאבון לבשרים.
ל"מוזס" תפריט אלכוהולי רחב, כולל הקוקטיילים, שטעמנו מהם כמה וכמה. מחירי הקוקטלים הם 40 שקלים, והמבחר כולל "מוזס מוחיטו" שמכיל דובדבנים, נענע קצוצה וליים (קוקטייל עדין יחסית עם טעם נענע מודגש ודובדבנים שכיף לדוג ולגלגל על הלשון כששותים את המשקה), "קייפיריניה הדרים" על בסיס קשאסה ברזילאית " (מידת חוזק די חזקה מבחינת אלכוהול), "ערק סמאש" בניחוח מנטה ויסמין – עליו ויתרתי כי אני לא מסוגלת לשאת טעם של אניס, אבל אחרים בשולחן בעלי טעם שונה ,דווקא אהבו. (משקה קצת יותר "גברי" אם אפשר להגדיר את זה ככה). "אורכיד קולינס" – פסיפלורה עם ג'ין, תותים ולימון עם סיומת תוססת – משקה חמוד, מתאים לשני המינים מבחינת החוזק, והבחירה שלי – "מרטיני פסיפלורה" עם ג'ינג'ר, לימון וברנדי משמשים. זו היתה הבחירה שלי מבין המשקאות, למרות שהוא כביכול פחות מקושט מהאחרים, ונראה תמים, רק אחרי ששותים אותו, בעיקר אם זה לפני האוכל, מרגישים את אפקט הראש הקליל.
ממנות הפתיחה הגיעו אל שולחננו –
"שיפודי פילה בקר" – במרינדה של פלפל שחור וצ'ילי מתקתק (46 שקלים). פחדתי שיהיה חריף (בשבילי גם מלח זה הרבה פעמים חריף….) אבל זה לא היה. נראה לי שהבשר פשוט ניטרל את החריפות העדינה והשאיר תוצאה של טעם ועסיסיות. נשנוש חמוד מאד, בעיקר עם הקוקטיילים.
"נאגטס עוף בקרמל תפוזי דם פיקנטי" – (41 שקלים) – אני מאד אוהבת שילוב של בשר ומתיקות פירותית. עוף עסיסי, מנה מתקתקה – הימור שלי – ילדים ימותו על זה.
"סלט צ'יקן סנטה פה" – לבבות חסה רומית, עגבניות שרי, בצל סגול, צנוניות וקרוטוני שום מתובלים בוינגרט ליים מקסיקני (48 שקלים). קערה גדולה מלאה בריאות למי שרוצה משהו קליל יותר. אישית, כשאני באה למקום של המבורגרים, אני תמיד מעדיפה את הבשר היותר "כבד", אבל טוב שיש פתרון גם למי שרוצה רק משהו קליל ולשבת עם החברים.
"עוף במולה" – הגיעו שתי טורטיות מקמח תירס, עם חסה, בצל, כוסברה ומה שהוגדר כ"סלסה וורדה פיקנטית". (41 שקלים). ההוראות הן לקפל את הטורטיות ולאכול כמו לאפה זעירה. אישית, כמו שציינתי, חריף זה לא בשבילי, ואחרי נגיסה אחת כבר לא יכלתי להמשיך מפאת החריפות, למרות שאחרים בשולחן ציינו "זה בכלל לא חריף". כנראה שהכל יחסי.
עד כאן היו מנות ראשונות, מכאן התחלנו עם החלק המרכזי – הבשרים.
בייגל בורגר – 100% בשר בקר המוגש בלחמניית שמרים בייגלית, עם חביתה, חסה, עגבנייה, בצל סגול ורוטב צ'ילי צהוב (63 שקלים ) – מנה ענקית, אין סיכוי להחזיק ביד כמו המבורגר, צריך לחתוך עם הסכין ולאכול בשלבים. לי היה מוזר בהתחלה הענין של החביתה, היות ומבחינתי ביצים עם בשר הן תמיד ביצי עין. ב"מוזס" מגישים אותן במבחר גרסאות, כולל ביצה קשה. שווה להזמין בזוג.
הבא בתור היה אחד הפייבוריטים שלי – "פילי ביף סטייק"- (69 שקלים) – פרוסות אנטריקוט שניצלו על הפלנצ'ה, ביחד עם פלפל ירוק, בצל חרוך, ביצת עין ומיונז פילדלפיה. בתפריט כתוב גם "פיקל חלפיניו" אבל אני לא הבחנתי בכך, ושוב, עם המרחק שאני תופסת מחריף, הייתי שמה לב. אני אוהבת את המנה כי הבשר הוא בפני עצמו, כל הטעמים והעסיס, בלי כיסויים נוספים, וביצת עין היא תמיד הפרטנר האולטימטיבי.
מנת הבית וגאוות המקום הם ההמבורגרים כמובן, ואנו קיבלנו את מנת ה"מיני מי" כדי שנוכל לטעום כמה שיותר. מדובר בשלישיית המבורגרים של מאה גרם, שכוללים מיני ארטבורגר (מה שאני ישר ניכסתי לעצמי), מיני בקר קלאסי, ומיני חובק עולם מתחלף. (67 שקלים לשלישיה). הארטבורגר שלי כלל בקר, עגל וכבש בקיצוץ גס עם קטשופ פלפלים בייתי וכמובן שאפשר לבקש כל מידת עשייה חביבה. לי הוגש המדיום, שזו הדרגה המומלצת וגם הבחירה שלי.
מתוך תפריט הבריאות קיבלנו את "מיסו סלמון" (92 שקלים) – פילה סלמון ברוטב מיסו צרוב בתנור. במקור זה אמור להיות מוגש על מצע ירקות אבל אנחנו קיבלנו אותו על אורז בריאות, שהוא מנה נוספת מהתפריט – ומכיל כמה סוגי אורז עם עדשים ועוד המון הפתעות בריאות ונחמדות.
בכלל, בתפריט הבריאות יש גם טופו וגם פירוט על כל מנה משם – ערכיה התזונתיים, נוכחות או העדר גלוטן וכדומה, כך שלמי שמקפיד, יש את כל האינפורמציה. הדג עצמו היה עשוי טוב, שמר על המיצים שלו, לא איבד את טעמו בגלל הצפת רוטב, והשתלב יפה עם האורז.
לצד המנות קיבלנו נשנושים של פירה, צ'יפס וטבעות בצל. הדירוג שלי בענין הוא מקום ראשון טבעות הבצל הכייפיות ואחריהם כל השאר. בגלל שהסניף הוא כשר בשרי, גם הפירה הוא פרווה.
שלב הקינוחים הוא שלב מאד חשוב ולא משנה כמה אכלנו קודם, יש תמיד מקום למתוקים.
קיבלנו שלושה – שוב, מותאמים למטבח כשר, כלומר לא מכילים חלב.
הראשון היה בעקבות החנוכה- "טריו דונאטס" חמימים עם רוטב שוקולד, כדורי גלידה ואגוזים למעלה. אני פחות התחברתי בעיקר בגלל שהגלידה היא פרווה – והיא נמסה על הדונאטס החמים. הייתי מעדיפה את הדונאטס בלי הגלידה, או בצד. (38 שקלים).
השני היה מנה עשירה ושוקולדית – "טראפלס קייק" – נטולת גלוטן ועל טהרת השוקולד והקקאו, שהוגשה עם כדור גלידת וניל – פרווה. (34 שקלים למנה שמשביעה את הצורך במתיקות של שני אנשים). כאן הגלידה הוגשה בצד ויכלתי להתעלם ממנה ולהתמקד בשוקולד, שוקולד ועוד שוקולד הכיפייים של העוגה.
הקינוח השלישי היה BY FAR הפייבוריט שלי – למרות שגם הוא , כמו חבריו, היה פרווה. "קרם ברולה " (36 שקלים, ללא גלוטן) עם סלסת אננס, שהוכן עם חלב קוקוס. אי אפשר היה להרגיש שמדובר בפרווה, הציפוי הקרמלי זכוכיתי היה מושלם, האננס היה ניגוד חמצמץ, אם לבחור קינוח אחד, אז זה זה .
בתפריט יש כאמור מענה לכל אחד- מנות צמחוניות, מנות בשריות, מנות עם המון ירקות, מנות בריאות, מנות ילדים, מתוק, מלוח, חריף, אלכוהולי, הכל יש, וגם המון עסקיות שהופכות את כל העסק למשתלם (וכמובן שיש גם משלוחים).
לצעירים ולצעירים ברוחם – "לייט נייט" – תפריט מיוחד כולל תקליטנים של "החתול והכלב" עד השעות הקטנות של הלילה .
סניף פתח תקווה הכשר- רחוב שחם 22 פתח תקווה (בשעות הערב החנייה בכחול לבן חינמית ובשפע).
עוד פרטים ב-
מכירים את הדילמה של חובבי הקרמבו, מאיזה צד לאכול אותו? הסיבה היא בדרך כלל כי יש המון אנשים שלא אוהבים את הביסקוויט, ואז הם מתלבטים אם לאכול קודם את הבסקוויט ו"לגמור עם זה" או להשאיר אותו לסוף וקודם להנות מהקרמבו. יש כאלה שבכלל פשוט זורקים את הבסקוויט.
אז ככה זה גם עם פיצות. בקצה של פיצה, או בעצם בקוטר הרחב שלה, ישנו הקצה, והוא בדרך כלל יבש, עבה יותר ופריך יותר. יש אנשים שאוהבים, יש הרבה אנשים שלא אוהבים. הפתרון שלי נחלק לשני חלקים – או שאני רעבה (בתחילת הפיצה) ואז אני אוכל גם את הקשה, אבל הייתי מוותרת עליו, או שאני כבר באמצע הפיצה, הרעב הראשוני כבר נרגע, ועכשיו נהנים מהטעמים, ואז אני פשוט אשאיר את החלק הקשה בצד.
הבעיה היא שבגלל שהחלק הקשה הוא גם החלק הגדול יותר בכל פרוסה, כי הוא בהיקף של הפיצה (כן, למדתי משהו בשיעורי הנדסה…) אז יוצא שמי שלא אוכל את החלק הקשה, בעצם מפסיד משהו כמו עשרים אחוזים מהפיצה ( שלוש יחידות מתמטיקה, לא הולך ברגל!!).
ל"דומינו'ס" היה רעיון מבריק – בואו נוותר על החלק הבעייתי, ובמקומו נקבל אקטסרה של רוטב, גבינה ותוספת!. בצורה כזו נשארים בסוף עם טעם של הדברים הכייפים ולווא דווקא של בצק יבשושי..
אז הם לקחו את הפיצה האיכותית שלהם , הורידו לה את השוליים, כיסו את כל השטח, כולל כל הקצוות באקסטרה רוטב עגבניות ומאה אחוזי גבינת מוצרלה והופ – יצאה לנו פיצה דקה עם המון טעם לכל האורך והרוחב. ככה גם טעים יותר, גם שבעים יותר.
כמובן שבמקביל ישנן הפיצות הרגילות, עם החלק ה"קשה" למי שאוהב, ככה שכולם מרוצים.
לכבוד ההשקה, נמכרת הפיצה "ללא הקשה" (בצירוף פרסומת מדליקה של מאור כהן), בדיל מיוחד עד סוף ספטמבר, של פיצה במחיר 49.9 שקלים בלבד בקניה של שתי פיצות משפחתיות, ומקבלים גם תוספת אחת חינם.
אני תמיד אוהבת להזמין באתר כי הוא לא רק קל לתפעול אלא מציע את כל האפשרויות בצורה מסודרת. ראשית יש את כל הדילים המיוחדים, אחר כך אפשר להרכיב את פיצת החלומות בדיוק לפי הטעם האישי, אחר כך אפשר להוסיף כל מני פינוקים מהצד כמו שתיה, לחם שום, קינוחים ועוד, ובסוף מקבלים שעון שמראה בדיוק כמה זמן עד שהפיצה בדלת, ובמקביל גם מיסרון בטלפון, כך שאי אפשר לפספס ולא נשארים במתח (כי אישית, הזמן הכי ארוך בעולם עבורי זה הזמן שבין ההחלטה לאכול פיצה לארוחת ערב, ועד שהיא בדלת, אני מספיקה לגווע מרעב!!).
האתר של דומינו'ס – http://www.dominos.co.il/ (ויש המון הנחות מיוחדות באפליקציה ובאתר!!)
נ.ב. מצוין גם לילדים שבדרך כלל לא אוהבים "קשה" !!!
כן, באר שבע הצטרפה למפת רשת המסעדות "אגאדיר" ועכשיו גם תושבי המקום , סטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון הצמודה, אורחים ועוברי אורח, יכולים להנות ממבחר המנות הענק והמבצעים הרבים של הרשת.
הגענו ל"אגאדיר" סניף באר שבע ממש חמש דקות, או ליתר דיוק, שלושה שבועות אחרי שנפתח והתקבלנו בחמימות רבה. בכלל, כל הצוות נתן הרגשה מאד משפחתית וידידותית וזה התבטא לא רק בשירות עם המנות אלא גם במגעים הקטנים, כשכל מלצרית שעברה בדקה אם צריך להחליף לנו מפיות, לסלק צלחות משומשות, לנקות את השולחן, להביא מגבונים וקיסמים וכך הלאה.
היינו אחת קרניבורית ואחד צמחוני, ושמחנו לגלות שלמרות שמדובר ברשת שמפורסמת בבשרים שלה, יש מבחר גדול גם לצמחונים (כולל מנה שממש הפתיעה אותי, ועל כך בהמשך).
כמו תמיד, כשאני מוזמנת לטעום, אני מעדיפה להשאיר את הבחירה לצוות המקום בבחינת "תפתיעו אותי" (שיטה שכדאי לאמץ, כי ככה נחשפים למנות שאולי לא היינו מזמינים מהתחלה).
בראשונות קיבלנו –
כרובית מטוגנת ברוטב עגבניות ופטה (21 שקלים בתפריט) – מנה נחמדה, לא היה מזיק לה קצת יותר רוטב.
ספרינג רול ויאטנמי – ירקות עם טריאקי (21 שקלים) -מנה קלילה, רק להזהר מהרוטב- הוא חריף!
קרפצ'יו שייטל טרי עם פרמז'ן ובזיליקום (39 שקלים) – מנה נדיבה ומתובלת בכיף, מגיעה עם טוסטונים.
סלט עדשים שחורות וחמוציות – 14 שקלים בלבד, המנה שהפתיעה אותי בגדול. הסלט היה מונח על קרפצ'ו סלק, אבל השוס מבחינתי היה העדשים שהיו לא רכות מדי ולא קשות מדי, כיף לגלגל על הלשון, שילוב טעמים רענן, מנה שהייתי מפספסת וחבל. לא רק לצמחונים.
לחם הבית – לחם לוהט, רך בפנים, פריך בחוץ, מגיע עם רטבים שונים כמו עגבניות בשמן, חמאה וגם זיתים – מה אגיד לכם? למרות שידעתי שיש הרבה לחם בהמשך בגלל ההמבורגרים, לא היה מצב שהייתי מניחה ללחם הזה עד שלא חוסל עד תום. בתפריט מוגדר כ"לחם מרוקאי" ב16 שקלים. שווה לקחת טייק אווי (אם יצליח להגיע הביתה ולא יחוסל בדרך).
חציל קלוי קצוץ בטחינה (29 שקלים) – מנה קלאסית לחובבים, הולכת מצויין עם הלחם.
ועכשיו לעיקריות –
המנות העיקריות די מודולאריות – איזה סוג בשר , מידת עשיה, גודל, תוספות שונות ויש כמובן גם המבורגר צמחוני עשוי פטריות.
אנחנו בחרנו – הוא- בהמבורגר הצמחוני בתוספת שעועית מבושלת וגוואקמולי, ואני בהמלצת המקום – אנגוס מבשר אנטריקוט 250 גרם (ההמבורגר עצמו עלה 58 שקלים, בתוספת גבינת אמנטל בתשעה שקלים, וסלט ירקות בצד ב14 שקלים, כאמור אפשר להרכיב מה שרוצים).
בן הזוג שכאמור בחר את המנה הצמחונית טען ש"זה ממש כמו בשר". אני טעמתי, ובכן – לא, בשר זה לא , אבל טעים זה בהחלט כן. הערה נוספת שלי היתה שבסלט הירקות היה המון רוטב, חבל שלא חשבתי על לבקש רוטב בצד כדי שאוכל לשלוט על הכמות.
עכשיו – הגימיק, כמו שאפשר לראות בתמונה האחרונה- הצורה של הלחמניה עוצבה בצורת כדורגל לכבוד המונדיאל. שנית, בגלל שהמנה מורכבת לפי הרצון, היא גם יוצאת מושלמת מבחינת הסועד, וגם ענקית ומשביעה.
אפרופו כדורגל – בתקופת המונדיאל יש מבצעים רבים, הקרנות על מסכים איכותיים, הנחות ומתנות, שווה לבדוק.
בקינוחים – בהמלצת הצוות בחרנו בקינוחים המיוחדים של המקום-
ממתק אגדיר- מגיע בעטיפה ומזכיר "טעמי" בצורה- שכבות של עוגיות חמאה, מוס שוקולד, קראנץ' נוגט וברולה ווניל מצופה בשוקולד חלב (31 שקלים ושחיתותי כמו שזה נשמע- למכורי המתוק והשוקולד)
פבלובה – מרנג אפוי עם גלידת וניל, קצפת ורוטב פירות יער (33 שקלים) – עוד מנה שהייתי מפספסת ולהפתעתי אהבתי אותה אפילו יותר מאשר את השוקולד, בעיקר כי היא מערבת מתוק של מרנג עם חמצמצות של פירות יער ואחרי כל הבשר, זו מנה שמאד מרעננת.
כשנשענתי אחורה (ושמחתי שיש לי חצאית עם גומי) ראיתי גם את העיצוב שכולל תאורה, מראות, כאמור מסכים באיכות גבוהה לשידור אירועים מיוחדים, עמדת תקליטן ומרפסת חיצונית. בשעות הצהרים יש תפריט עסקיות משתלם מאד וגם תפריט לילה (מה שהצעירים מתים עליו!) וגם מבצעים מיוחדים על אלכוהול.
אגאדיר באר שבע – בשדרות בן גוריון, בצמוד למרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, כולל חניון חינמי ברחבת הרכבת הצמודה.
לאתר "אגאדיר" ולפרטים נוספים –
העיתוי שלי לא היה כל כך טוב- להזמין פיצה כשיש גם ל"ג בעומר וגם משחק גמר של "מכבי" זה מתכון לתור ארוך. אבל במקרה של "צ'יזי בייטס" של "פיצה האט" זה היה שווה לגמרי את ההמתנה.
ההזמנה הטלפונית היתה נוחה, בעיקר בגלל שמספיק להגיד את שם העיר וכבר מגיעים ישירות לסניף ולא צריך לשמוע רשימת סניפים מפורטת בסגנון "לתל אביב הקש 1, לרמת גן 2" וכדומה.
קיבלתי להתנסות את הפיצה עם שתי תוספות כבקשתי ובחרתי זיתים ובצל חי. אם הייתי צריכה לסכם את כל הפוסט הזה במילה אחת, זה היה "עונג". בשתי מילים "עונג שחיתותי".
את הבצק של "פיצה האט" מטגנים לפני האפיה, והאקסטרה שחיתות הזו גורמת לו להיות עסיסי במיוחד. אבל לא באנו לדבר פה על הפיצה שכולנו מכירים, אלא על התוספת המיוחדת ה"צ'יזי בייטס" שהם סוג של לחמניות זעירות שנמצאות בקצה הפיצה מסביב , 28 יחידות ממולאות במוצרלה, והן כל כך טריות שזה לבכות. עם הפיצה מגיע רוטב, וכאן הטרוניה היחידה שלי – כמות הרוטב לא מספיקה אפילו לחצי מה"בייטס" – צריך לפחות פי שתיים או שלוש, למרות שהן טעימות גם ככה בלי רוטב.
ה"בייטס" גם משביעות מאד, קחו בחשבון בחישוב כמות הסועדים וקיבולת הקיבה שלנו.
הקיבולת שלי די התרחבה מאז שנעשתי בלוגרית ולכן גם לא היתה לי בעיה בהתנפלות על הקינוח שהגיע ביחד עם הפיצה- "שווצריה הקטנה"- עוגיית מרנג שוקולד ופקאן, קרם מסקרפונה עם שכבת שוקולד מריר ונטיפי שוקולד לבן. אנו נוטים לזלזל בקינוח של פיצריה כי אנו מניחים שהם מתמקדים בעיקר בפיצות, אבל הקינוח הזה באמת עמד בכל קנה מידה של מסעדה טובה, והיה עשיר ומתוק, כדי להשלים את החוויה עד הסוף (והמתיקות שלו הגיעה בדיוק בזמן הניצחון של "מכבי" ככה שהכל היה מושלם .
שווה לבדוק באתר של "פיצה האט" כי יש המון מבצעים והנחות גדולות שמאפשרות להנות גם מהפיצות הוותיקות וגם מהחדשה והכייפית הזו . אגב, בקשה מ"פיצה האט" – האם אפשר לייצר את ה"בייטס" האלה גם בנפרד מפיצה? הייתי מוכנה לנשנש עליהם גם בלי קשר….
האתר של "פיצה האט".http://pizzahut.co.il/
"קופיקס" זו כבר מזמן לא רשת, זו תופעה. "הכל בחמישה שקלים" הוא מושג שהפך נפוץ מאד מאז ש"קופיקס" הציגו אותו לציבור- ביחד עם תפריט נרחב של כריכים שונים (ג'בטינות, פוקצ'ות, כל מני סוגי לחמים ומילויים), מאפים מלוחים או מתוקים, חטיפים, משקאות חורף כמו סחלב חם וסיידר, משקאות קפה מכל הסוגים והמינים, (כולל עם חלב סויה), משקאות תה שאפשר גם להעשיר בחלב, מיצים ושתיה קלה- הכל בחמישה שקלים.
הרשת קראה לציבור להפסיק לשלם הרבה אם אפשר לקבל מוצר מהיר, איכותי ונגיש- במחיר זול ונוח.
חגיגת ה"בר מצווה" – השקת הסניף ה13 התרחשה היום בפתח תקווה, שברחוב חיים עוזר, הרחוב המרכזי ביותר של העיר, נפתח הסניף ומיד הוצף במבקרים ולקוחות.
(בתמונה- טקס קביעת מזוזה בסניף החדש)
בסניף, שהוא אחד מ50 הסניפים שאמורים להפתח עד סוף 2014, נמכרים כאמור כל מוצרי הרשת, ביחד עם מוצרים מתפריט הקיץ החדש כמו משקאות ברד שונים ("אייס"), גלידות, טעמים חדשים של כריכים ועוד, וכן "מוצר השבוע" – מוצר חדש ומתחלף כמו שישית כוסות, מגבות מטבח וכדומה.
הסניף מצטרף גם לסניפי ה"קופיקס בר" שבהם נמכר אלכוהול בחמישה שקלים.
(בתמונה למעלה -תושבי פתח תקווה מתנפלים על הסניף החדש)
הסניף בפתח תקווה, כמו בכל עיר אחרת, ממוקם בכוונה במיקום אסטרטגי והומה אדם, ונותן שירות מהיר ללקוחות רבים, מה שמאפשר לו לשמור על מחיר אחיד וזול וגם על טריות המוצרים.
סניפים נוספים קיימים כבר בתל אביב, ראשון לציון, חולון, נתניה, רמת גן וגבעתיים.
כשבוחנים את המחירים והמוצרים של "קופיקס" חושבים על שתי שאלות עיקריות – קודם כל, למה עד עכשיו שילמנו כל כך הרבה? ושנית – איך לא חשבו על זה קודם.
בסניף בפתח תקווה, שהוא כמו כל שאר הסניפים – "טייק אווי" אפשר בכיף לקנות כוס שתיה חמה או קרה, משהו מתוק, משהו מלוח או נשנוש, לשבת על ספסל (הסניף ממוקם בפינת מדרחוב שוקק חיים), ולהרגיש שלא צריך להוציא הרבה כסף בשביל שיהיה טעים ונעים.
שניצל הוא מנת הבשר שכל ילד מכיר. מילדות זו המנה האהובה שנשארת איתנו גם כשאנו מתבגרים. השניצל המקורי הוא בסיסי מאד- בשר מושטח, ציפוי , טיגון. כמה כבר אפשר לגוון?
אז מסתבר שהרבה. רשת "השניצליה" שמונה עשרות סניפים בכל רחבי הארץ, לקחה את השניצל הקלאסי ותירגמה אותו להמון גירסאות בטעמים שונים שיענו על כל דרישה וכל טעם, כך שאפשר לאכול שניצל כל יום ועדיין לא להשתעמם.
הוזמנתי לטעום את סניף הוד השרון, בתוך קניון "שרונים" , סניף שקיים כבר שבעה חודשים ומציע מבחר גדול של שניצלים, תוספות וגם אקסטרות מיוחדות. למרות שמדובר ברשת, לכל זכיין יש את האופציה להוסיף ייחוד משלו, ובסניף הוד השרון, ערן הזכיין הוסיף את הייחוד שלו – שוורמה פרגית טריה ועסיסית.
כשהגעתי לטעום, ערן הוציא לי פחות או יותר את כל התפריט להתנסות מירבית – שניצלים בטעם ספרדי – עם רוטב חרפרף של צ'ילי קצוץ, בטעם איטלקי עם תערובת עשבי תיבול, צרפתי בתוספת חרדל דיז'ון, סיני עם שומשום, ויווני עם שום כתוש (כל מנה בבגט עולה 32שקלים ובצלחת 38 שקלים). חשוב לציין – השניצלים שאני קיבלתי היו בגודל מוקטן רק לצורך טעימה, בפועל מנות הן נדיבות מאד וכוללות בסביבות ה220-240 גרם בשר).
השניצלים כולם היו עסיסיים מאד וטריים מאד, וההתלבטות היתה בעיקר בין הטעמים השונים. בסוף קבעתי את הדירוג שלי – במקום הראשון השניצל האיטלקי עם עשבי התיבול, במקום השני הצרפתי (שהוא הכי פופולארי במקום) ובמקום השלישי הסיני. כמובן שזה אינדיווידואלי מאד.
עוד קיבלתי לטעימה- פרוסות חזה עוף על הגריל (אותו מחיר, מתאים במיוחד לשומרי הגיזרה), וכמובן את השוורמה המיוחדת החדשה. אני בדרך כלל לא טיפוס של שווארמה בגלל תיבול עז ושומניות יתרה, שני דברים שלשמחתי לא הופיעו במנת השוורמה פרגית של "השניצליה" , כך שנשנשתי מהם בכיף (ואני חושבת שלהוסיף את חתיכות השוורמה לסלט יהיה שיחוק).
קיבלתי גם צלחת עם מגוון תוספות (30 שקלים) עם אוסף של ספגטי, אורז, ירקות מבושלים, מג'דרה, והפייבוריט שלי – קוסקוס עם ירקות במרק מרוקאי (לשמחתי לא חריף). כמובן שבצד היו סלטים שאפשר להכניס למנה- ירקות, טחינה וחומוס, חמוצים ועוד.
הכל לווה בבגאטים אקסטרה טרייים שנאפים במקום.
כמובן שיש מנות נוספות כמו קבב, מנה צמחונית וגם קינוחים (פרווה בגלל כשרות המקום).
עוד מידע על סניפי "השניצליה" ניתן למצוא ב – http://www.mishloha.co.il/page.asp?topic_id=382
