האמת, הצירוף של קפה ומשהו מתוק לידו, עתיק כמו "מלחמה ושלום" ו"טום וג'רי" – סוג של צמד בלתי נפרד.
אז בהתחלה היה קפה פשוט עם ממתק לא ברור, אחר כך היו העוגות הבחושות, הקפה הלך וקיבל גיוונים רבים (ועד היום אני זוכרת את עלמה זק ב"ארץ נהדרת" כמוכרת בבית קפה שמציעה "לאטה-מקיאטו-מוקה-מוקצף-חלש ובסוף מושלכת לחלון הראווה בידי "מרגול" הנזעמת שרק רצתה קפה שחור).
רשימת הפינוקים של שופרסל להשבוע כללה – תערובת לעוגה מהירה , פודינג או ג'לי, ושלושה חטיפי "שוקס" שהם המקבילה של "קליק".
במקרה הזה לא הייתי צריכה לחפש מתכון מיוחד, כי את העוגה הזו אני מכירה עוד מהשנה שעברה, כשהשתמשתי בה ובתערובת כדורי השוקולד כדי להכין כיבוד למסיבת יום ההולדת שלי בסלסה, והכל נחטף במהירות (ולא, סרבתי לגלות לחברי הרקדנים את המתכון לעוגה המיוחדת והאקסטרה עסיסית…).
חודש יולי כמעט נגמר וזו הזדמנות לסקור את החידושים האחרונים בתחום הקולינריה והצרכנות, מה חדש, מה מחודש, ומה מעניין .
החדשות הראשונות מגיעות מ"אחוה" שמעצבת מחדש את הטחינה הגולמית והטחינה הגולמית המלאה. אישית, אני בן אדם של טחינה גולמית, גם לשימוש כמו שהיא, נניח כרוטב על גלידה ביחד עם סילאן (מצוין !!!) וגם להכנת ממרחי טחינה, ואני אחת ששמה המון המון טחינה גולמית , קצת מים, מיץ לימון לפי הטעם, ועשבי תיבול – בעיקר פטרוזיליה וכוסברה . בצלחת אני מקשטת קצת עם שמן זית איכותי ועם פפריקה מתוקה.
חופשת פסח, כולם מסתובבים, כולם יוצאים ומתישהו צריך גם לאכול.
הבעיה- למצוא מקום שמגיש אוכל כשר לפסח, כדי שגם מי ששומר על כשרות (ובישראל ישנם גם הרבה חילונים שלא אוכלים חמץ בפסח).
הפתרון – אילן'ס שמביא לנו בחג הזה תפריט כשר לפסח כשכל מוצרי הלחם עשויים מקמח תפוחי אדמה, מה שנותן להם מרקם כמעט זהה ללחם, ומלא בועיות אוויר שמשאירות אותו רך וסופג את הטעמים.
לקראת החגים או בכל יום בשנה, ליד הקפה או לנשנוש כייפי, קל להכנה (ובעיקר מהיר להכנה) וגם קל ומהיר לאכילה – העוגיה.
כדי ללמוד איך מכינים עוגיות איכותיות, התכנסנו לסדנת אפייה עם השף הקונדיטור אלון גולדמן, בעל התואר "אלוף ישראל בקינוחים" ב2012, כדי לראות, ללמוד, להתנסות (ובעיקר לטעום!).
שף אלון, שף הבית של "לחמי" הסביר לנו שהיתרון הגדול של "לחמי" הוא שמדובר בעוגיות איכותיות שנטולות שמנים מזיקים, חומרי שימור וכו' ועומדות בתקנים המחמירים ביותר, ומצד שני המחירים שווים לכל נפש והעוגיות נמכרות ברשתות השיווק, ובעזרת חידושים טכנולוגיים שונים, מצליחות גם לשמור על חיי מדף ארוכים, כך שעוגיה שנעשית בתנאים ביתים ומחזיקה למשל כשבוע במצב טעים וטוב, תחזיק באמצעות אותם אמצעים, גם כחודש כשהיא נעשית ב"לחמי".
בסדנה הוכנו ארבע סוגי עוגיות – בטכניקות שונות – עוגיות "הנסיכה" – מה שאנחנו מכירים כ"עוגיות סנדוויץ עם ריבה באמצע" – בדרך כלל נמכרות בצורת פרח, כאן הוכנו בצורת שפתיים, חיתוכיות בראוניז משודרגות עם מחית נוגט בשתי שכבות, עוגיות רומיאס (נגזרת של עוגיות פלורנטין ענוגות) במילוי קרמל פיצוחים, וכמובן עוגיות שוקולד צ'יפס שהובאו בגירסת אקסטרה לארג', כמו ש"עוגיפלצת" מ"רחוב שומשום" היה אוהב לאכול…
אני לא מביאה את המתכונים המלאים מכיוון שהם בטח יופיעו אצל חבריי הבלוגרים ואני לא רוצה להתיש אתכם (ובהחלט ניתן למצוא את המתכונים בעזרת "גוגל") – במקום זאת אביא בהמשך מתכון לעוגיות טחינה שכולנו ביקשנו, ומופיע בדף הפייסבוק של "לחמי" (שגם הקישור שלו יגיע בהמשך).
בכל מקרה- במהלך הכנת העוגיות לימד אותנו שף אלון כמה טיפים חשובים והראה לנו גא'דגטים שחשוב שיהיו במטבח, או שעוזרים הרבה וכדאי שיהיו במטבח.
אז מה היה לנו שם –
הדבר הראשון שצריך במטבח – אולי שני רק לתנור האפייה, הוא משקל דיגיטלי ברמת דיוק של גרם. אפייה היא מדע מדוייק, כל פספוס יכול לגרום לתוצאות לא יפות ולא טעימות וחבל.
דברים נוספים שכדאי שיהיו הם משטח "סילפן" – כן, לא "סילפט" אלא "סילפן" שהוא חומר שעשוי רשת דקיקה, שתופסת את העיסה מלמטה כך שהעוגיה לא תופחת לצדדים ונשפכת, אלא יש לה ברירה רק לעלות למעלה, שזה מה שאנחנו רוצים.
עוד פטנט נחמד הוא פיית זילוף בצורת "כתר" שמייצרת עוגיה עם חור באמצע כך שאפשר למלא במה שרוצים (פה השף הביא מילוי פיצוחים, אפשר גם בשברי סוכריות צבעוניות למשל, כדי ליצור "חלונות ויטראז'").
ומה למדנו מהשף?
שאסור להקציף יותר מדי כי התוצאה תהיה נוקשה.
שאם צריך להקרים במערבל חמאה וסוכר, צריך לשים קודם את הסוכר ובכך מונעים הידבקות.
שחלמון תורם לפריכות אז לא להבהל מכמויות חלמונים במתכון.
שמלח לא רק מדגיש טעם אלא גם צבע, ובבצק פריך גם פריכות.
והפטנט הכי חשוב שלמדתי מהשף – כשאנו באים לרדד בצק, הרבה פעמים אומרים לנו לקמח את משטח העבודה כדי שהבצק לא יידבק. הבעיה היא שבצורה כזו הבצק סופג הרבה קמח שלא היה רשום במתכון מההתחלה , וכל האיזונים נהרסים (וגם נוצר המון לכלוך על השולחן ובסביבתו). הפטנט הכל כך פשוט – שמים נייר אפיה, עליו שמים את הבצק ומשטיחים אותו, עליו שמים עוד נייר אפיה, ומרדדים דרך הנייר. בצורה כזו גם הבצק מרודד, גם הנקיון נשמר, וגם אין תוספות של קמח. כמה פשוט ככה אפקטיבי.
האפייה הסתיימה, השולחנות נוקו, העוגיות סודרו יפה וצולמו- ותוך שתי דקות חוסלו כליל…
אבל הנה, המתכון שכולנו חיפשנו – מתכון לעוגיות טחינה של "לחמי" –
המצרכים –
200 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
200 גרם סוכר לבן
גרידה מ2 לימונים
קורט מלח
180 גרם טחינה גולמית
30 גרם שומשום מלא
400 גרם קמח מנופה
8 גרם אבקת אפיה.
אופן ההכנה –
במיקסר עם וו גיטרה מקרימים חמאה עם סוכר לבן וגרידת לימון (ולזכור לשים קודם את הסוכר בקערה!).
מוסיפים את המלח ומערבלים עד שהנפח קצת גדל ואז מוסיפים את הטחינה והשומשום.
ממשיכים לערבל ומוסיפים את הקמח ואבקת האפיה וממשיכים רק עוד טיפה לעירבוב מושלם.
מחממים תנור ל150 מעלות.
מרדדים (הכי טוב בין שני דפי אפיה), וקורצים עוגיות. מסדרים ברווחים ואופים כ15-20 דקות (בהשגחה!!!) לפי גודל העוגיות.
לקרר בחוץ ולאכסן בצנצנת.
הערה שלי – בדף הפייסבוק יש גם גירסת חיתוך נוספת מסובכת יותר, למי שמעוניין.
קונדיטריית "לחמי" הוקמה כקונדיטוריה קטנה לפני כ35 שנה בנהריה, על ידי שימוש בידע שהגיע בעזרת קונדיטור שוויצרי . ב1995 המאפים התפשטו מהצפון לכל הארץ, וב2003 גם חצו את גבולות המדינה ונמכרים ב23 מדינות שונות תחת השם "ELSA STORY".
שיטות האפייה חדשות, חומרי הגלם מיוחדים, ועדיין כל מאפה ומאפה נעשים בעבודת יד דקדקנית ואוהבת.
ולבסוף – טריוויה – מהי העוגיה הפופולארית ביותר בקרב הציבור הישראלי? לשאלה הזו ענה סקר מקצועי שהביא את הממצאים – מלכת העוגיות, העוגיה הפופולארית ביותר בפער גדול – עוגיית השוקולד צ'יפס. במקום השני הגיעו עוגיות האלפחורס ובמקום השלישי עוגיות החמאה (ואחריהן בסדר יורד- עוגיות גרנולה, עוגיות מעמול, סהרוני שקדים ועוגיות פרח ריבה).
לעוד מידע על "לחמי" – המוצרים והמתכונים
דף הבית – http://www.lachmi.com/index.php
ובפייסבוק- https://www.facebook.com/LachmiBakery
אז שיהיה לכולנו חג שמח ומתוק!
אחד הסממנים המוכרים ביותר של ניו יורק היא עוגת גבינה ניו יורקית. ביחד עם פסל החירות, גראונד זירו והכדור הנופל בערב השנה החדשה בכיכר טיים, הטעם והמרקם המיוחדים לעוגה הזו, גורמים לך לתשוקה עזה לתפוחים, רצוי גדולים.
אז קיבלתי חבילה הביתה, עם אתגר – "תכיני עוגת גבינה ניו יורקית". עכשיו – קוראי הנאמנים יודעים שאצלי זה עוצר ב"תכיני". אני לא מבינה מילים כאלה, יותר מבינה "תזמיני, תיקני, תאכלי משהו שמישהו אחר הכין", כאלה דברים. "נו, אנחנו יודעים שאת יכולה" , אחחחחחח… מילות דירבון כאלה (והתחייבות של מישהו אחר לשטוף כלים) והופ- כן, הצלחתם להכניס אותי למטבח.
החבילה כללה מגוון גבינות פרימיום של מחלבות גד – "שמנת ניו יורק", "שמנת ניו יורק בזיליקום" ו"ריקוטה פרסקה" , תבנית אפיה עגולה עבה של "ארקוסטיל" עם ציפוי נון סטיק וידית סיליקון מהסידרה של מיקי שמו, והצעה למתכון. בחנתי את המתכון וראיתי שהוא כולל את הריקוטה. הענין הוא שאני מכורה לריקוטה כמו שהיא וטורפת את זה בכפיות, אז החלטתי לחפש מתכון אחר, גם הוא של עוגת גבינה ניו יורקית, אבל שלא יכלול ריקוטה כדי שהיא תישאר כולה בשבילי.
אז ניגשתי לתנ"ך של המתוקים – ספר הבישול "ששת המתוקים" של האלוהים בכבודה ובעצמה –קרין גורן. מצאתי מתכון, מצאתי הוראות, הבנתי את ההוראות (נראה לי) ויצאתי לדרך.
במארז הגבינות שקיבלתי היו כאמור שתי גבינות בטעם טבעי ואחת ריקוטה (ועוד אחת עם בזיליקום שלא שייכת לעוגה, אני לא אוהבת קינוחים עם בזיליקום למרות שזה מאד טרנדי עכשיו). אז קניתי עוד שתיים (כי למתכון נדרשה כמות כמעט כפולה) על חשבון הריקוטה שחמסתי בדרך.
והנה מה שעשיתי – ההוראות של קרין וההערות שלי –
ציפיתי את התבנית בנייר אפיה שהודבק במעט "מזולה". זו היתה עבודה הנדסית לא קטנה כי התבנית עגולה והניירות מרובעים. אחרי כמה נסיונות הצלחתי למצוא את הגודל הנכון.
במתכון המקורי היה כתוב לקחת 200 גרם עוגיות חמאה ולרסק במעבד מזון. נתקלתי בבעיה כי לא היו לי עוגיות חמאה וגם אין לי מעבד מזון. הפתרון היה חיטוט מהיר במזווה שהוליד חבילת "פתי בר" בטעם שוקולד, ובתור מעבד מזון – הלכתי על השיטה של ילדותי בשנות השבעים, כשהיינו מכינים כדורי שוקולד בעזרת הכנסת הבסקוויטים לשקית כפולה, כיסוי במגבת מטבח ושימוש אגרסיבי למדי בפטיש. אמנם זה לא יוצא ממש מפורר אבל זה יוצא "בייתי".
המסתי במיקרוגל 70גרם חמאה וערבבתי עם הביסקוויטים המרוסקים עד שהם היו דביקים. ריפדתי את התבנית וגם עשיתי בצדדים. שמתי את התבנית במקפיא.
חיממתי תנור ל160 והכנתי תבנית תנור עמוקה. הרתחתי מים בקומקום החשמלי.
ערבבתי 750 גרם גבינת שמנת "ניו יורק 30%" של "גד". זה לקח לי שלוש קופסאות מלאות ועוד שלושת רבעי קופסה נוספת.
(בתמונה למעלה – המצרכים למילוי).
הוספתי 200 גרם סוכר וערבבתי. הרעיון היה שלא יהיו גרגרים.
במתכון המקורי כתוב שצריך תמצית וניל, שכרגיל אין לי אז שמתי במקום זה שקית סוכר וניל שאיכשהו את זה תמיד יש לי בכמויות.
ערבבתי שוב.
הוספתי ארבע ביצים אחת אחרי השניה והבלעתי בתערובת. רגע לפני שהייתי מרוצה מעצמי וחיפשתי את המצלמה בשביל לצלם את המילוי, קלטתי ששכחתי את השמנת החמוצה (200 גרם – גביע אחד). לא קרה כלום, זה עדיין אותו שלב, ולכן עזבתי את המצלמה וערבבתי פנימה גם את השמנת החמוצה.
באתגר המקורי ביקשו ממני לעשות "טוויסט" משלי, אבל גם ככה כשמבקשים ממני לאפות אני כולי "טוויסטים" לא רצוניים, אז מה כבר יכלתי לגוון? (בעיקר כשלקרין גם ככה היתה רשימה ענקית של גיוונים)?. אז בחרתי אחד מהם – והוספתי גרידה מלימון שלם לניחוח לימוני. התנחמתי בזה שהטוויסט שלי יהיה עם כל האילתורים שעשיתי.
הוצאתי את התבנית עם הבסיס שהכנתי מהמקפיא ושפכתי לתוכה את הבלילה. כאן אני חושבת שיש טעות איפשהו כי במתכון של קרין כתוב שזה מיועד לתבנית בגודל 24. התבנית שאני קיבלתי היתה בגודל 26 כלומר גדולה יותר, ובכל זאת כמות המילוי הציפה את התבנית והיתה על גבול הגלישה, וגם ככה נשארה לי טיפה בלילה בקערה. לא נורא, נאכלה ככה.
כמו שקרין אמרה, ציפיתי את החלק החיצוני של התבנית בנייר כסף למניעת חדירה של מים, למרות שזו לא תבנית מתפרקת והתחתית נראתה לי די עבה גם ככה, אבל שיהיה, לא מזיק.
מיקמתי את התבנית בתוך תבנית אפיה גדולה של התנור והכנסתי לתנור עם דלת פתוחה. שפכתי מסביב מים רותחים עד חצי מהגובה וסגרתי את הדלת.
הלכתי לשחק FARMVILLE.
אחרי שהאכלתי כמה פרות וקטפתי כמה ירקות מצויירים , התנור צילצל שעברה חצי שעה. האמת במתכון כתוב אפייה של שעה אבל אני כבר לא סומכת על כלום, בעיקר כשכל ההוראות של קרין לוו באזהרות נוסח "אם לא נזהרים על הדקה, העוגה מתייבשת!!". לכן אחרי חצי שעה, בדקתי כל עשר דקות.
המצב הרצוי היה צריך להיות שהעוגה יציבה בשוליים ובאמצע יש קוטר רוטט של בערך שמונה סנטימטרים. כדי להגיע לזה לקח לי עשרים דקות נוספות , אולי בגלל שהתבנית היתה מלאה עד למעלה.
בהתאם להוראות של קרין העוגה הוצאה ביחד עם התבנית הגדולה שלה והונחה בחוץ לקירור של שעה בלי תזוזה, עד שהיתה קרה, ואז עברה למנוחה של 24 שעות במקרר.
אם זה היה סרט, זה השלב של הגלים שמטשטשים את התמונה וחוזרים אליה 24 שעות אחר כך…
הכנתי קולי פטל (קצת פירות קפואים מרוסקים, קצת מיץ, הרבה בלנדר), חתכתי בזהירות פרוסה (בעצם שלוש אבל מי סופר) והופ – יש עוגה גבוהה, עשירה , יאמית לגמרי.
If I do say so myself – יאמי יאמי.
אני חייבת לציין שהתוספת של גרידת הלימון היתה מצויינת כי העוגה מאד עשירה ומתוקה, והלימון נותן טעם נוסף וגם ארומה.
בקיצור, לא צריך לחכות לשבועות בשביל עוגת גבינה ניו יורקית, והכי יפה- אם אני יכולה- כל אחד יכול.
אני וקרין – מלכת המתוקים.
נספח –
מדד לכלוך –
2 קערות גדולות (אחת של תערובת הבסקוויטים המרוסקים והשניה של תערובת הגבינה)
1 קערית קטנה (להמסת החמאה במיקרוגל)
2 כפות עץ (אחת לעירוב הבסקוויטים ואחת לעירוב הגבינות)
1 תבנית אפיה (שאמנם צופתה בנייר אפייה אבל הוא הודבק אליה עם "מזולה").
1 כוס לשבירת הביצים ובדיקתן לפני הכנסתן לעיסה
1 כלי מדידה למדידת כמות הסוכר
1 כף מתכת לשליפת הגבינה מהקופסאות (גבינה 30% לא נשפכת לבד). (השתמשתי בה גם בשביל להוציא את השמנת במלואה מהגביע).
2 מגררות – אחת גדולה שנכשלה בגירור הלימון אבל התלכלכה ממנו, ואחת זעירה שעשתה את העבודה מצוין.
סה"כ – תכולת מדיח כלים אחת.
אליס איילנד- כי פעם היה הרבה יותר קשה לטעום את ניו יורק….
לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.
קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.
חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.
בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות
בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…
בתמונה למעלה – העוגיות אפויות
למעלה- העוגיות המוכנות.
האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל
לפני האפיה (למעלה)
למעלה- האוזניים המוכנות
המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים
חג פורים שמח ומבדח!!!!
ילדתי את הבן בשתים בלילה, ב15 לפברואר. התקופה היתה תקופת מלחמת המפרץ, אבל מה שביאס אותי היה שפספסתי בשעתיים את "וולנטיינז דיי".
מאז עברו 23 שנים, וכמו בכל שנה חוגגים יום הולדת, והחבילה מ"שופרסל" ישבה בול במשבצת – קוקטייל פירות בסירופ, פלחי אפרסק, חתיכות אננס וסירופ קל, ושתי חבילות שוקולד מריר שישים אחוז.
באננס השתמשתי במתכון האהוב עלי- סלט וולדורף שהכיל תפוחים חמצמצים, אגוזי מלך, המון סלרי קצוץ (רק הענפים), והאננס. הרוטב היה מעט מאד מיונז (אני מעדיפה לשמור על הטעמים המקוריים של המנה) וגם קצת מהסירופ של האננס.
הסלט הלך מצוין עם ארוחת הערב.
מהשוקולד והפירות המשומרים הכנתי עוגת שוקולד משובחת (כי ברור שהעוגה משובחת כשיש בה שוקולד אמיתי שישים אחוז ולא קקאו למשל), חיכיתי שתתקרר, הנחתי עליה את הפירות המשומרים, ועל הכל ג'לי תות שיחזיק את העסק במקום.
בתמונות אפשר לראות את המראה הכולל של העוגה ופרוסה לגובה (ויש המון גובה!). חסכתי את הקצפת מכיוון שהבן החוגג לא אוהב.
אז יום אהבה וימי הולדת שמחים!!! (וטעימים!)
חודש ינואר תמיד הביא בשבילי רגעים שמחים- קודם כל כי באמצעו נמצא יום ההולדת שלי, וגם כי בתחילתו נמצאת מסיבת סוף השנה הלועזית (שנודה על האמת, כולנו חיים על פי הלוח הזה, אני לא חושבת שיש כאן קורא אחד שיודע מה התאריך העברי הנוכחי, מלבד זה שכולם יודעים מה התאריך בט"ו בשבט).
אז בין השמפניה לנשיקת חצות, רצוי שיהיה גם מתוק והרבה.
קיבלנו מ"שופרסל" המון דברים מתוקים ובעיקר קלים להכנה-
עוגה בטעם שוקולד , תערובת לכדורי שוקולד ותערובת לבראוניז וצנצנת לפתן דובדבנים חמוצים.
את הבראוניז והכדורים החלטתי לשמור ל"פריסה" שאני עושה בעבודה ובמועדון הסלסה בהתאמה, וניסיתי את עוגת השוקולד.
המתכון הבסיסי הוא על מים, כך שהעוגה היא פרווה ומתאימה לשומרי כשרות. אני עשיתי את הציפוי עם חמאה כך שזה כבר הפסיק להיות מתאים, מצד שני, גם כשרות היא לא דבר שמתאים לי אישית אז אנחנו פיטים…
בכל מקרה, מה שנוח מאד בתערובות הללו הוא שכל מה שצריך תמיד נמצא- מים, שמן וביצים תמיד יש. תוספות? להיות יצירתיים. אני נזכרתי ברגע האחרון להוסיף גם טיפה וודקה אספרסו כפול של וואן גוך, ככה בשביל המצב רוח. זה לא מופיע בתמונה כי חשבתי על זה רק בשלב המערבל.
שמתי בתבנית קוטר 26, אפיתי חצי שעה, בדקתי עם קיסם(עדיין לא היה מוכן), חיכיתי עוד עשר דקות, הקיסם יצא נקי.
שמתי להתקרר. אני לא יודעת אם זה בגלל המערבל שלי או בגלל התנור שלי אבל העוגה יצאה קצת יותר גבוהה באמצע ועם סדק, קיוויתי שעם הקירור זה קצת ירד ויתאזן, או מקסימום סכין טובה יכולה לסדר את העסק.
בזמן שהעוגה התקררה הכנתי בצד תערובת של גבינת מסקרפונה (פשוט כי זה היה לי במקרר) עם הדובדבנים והוספתי טיפה סוכר ווניל.
חציתי (די בקו ישר, כל הכבוד לי!) את העוגה לשניים ומרחתי במילוי ושמתי בחזרה את החלקים במגש.(איפה לעזאזל שמתי את הסטנד של העוגות?).
הקישוט הורכב משוקולד מריר שופרסל (מאה גרם) שהומס במיקרו (אם כבר עצלנות אז עד הסוף) ביחד עם ארבע כפות חלב ומאה גרם חמאה. העיטורים היו בעזרת בצק סוכר צהוב שנחתך עם תבניות עוגיות, וקישוט רואיל אייסינג בכמה צבעים.
נשאר רק לחכות להתייצבות כל העסק ו… בתאבון ושנה טובה!!!!
אחד הדברים המתסכלים ביותר באכילת (ואפיית) עוגת שוקולד צ'יפס היא כשבחלק מהעוגה אין בכלל צ'יפסים וכל הפואנטה מתפספסת, כי ביננו, רבים מאיתנו אוכלים עוד פרוסה ועוד פרוסה רק בשביל השוקולד…
חברת "אחווה" יודעת את לב לקוחותיה ולכן השיקה עכשיו עוגת שוקולד חדשה עתירת שוקולד צ'יפס כך שמובטח למצוא הרבה שוקולד בכל ביס.
השוקולד הוא מריר משובח, העוגה בטעם ביתי (עשרים אחוזים של שוקולד צ'יפס איכותייים) ויש לה גם אריזה חדשה ומעוצבת לפי הקו החדשני החדש של "אחווה".
העוגה הזו מצטרפת להמון מוצרים אחרים של "אחווה" כמו עוגות אישיות, עוגיות ביתייות כולל עדתיות , רוגלעך (שאין כמותן לצירוף לכוס תה למשל), מאפינס, עוגות פירות וכמובן עוגות ללא סוכר למי שאסור לו או נמנע, וזאת לצד מוצרי החלבה המוכרים והאהובים.
העוגה היא כשרה בכשרות בד"צ המחמירה של העדה החרדית ירושלים ,והיא גם פרווה כך שהיא מתאימה כקינוח עם הקפה של אחרי האוכל למי ששומר על כשרות (והאמת, גם למי שלא )I.
להשיג ברשתות השיווק.