ארכיון תגים | פרווה

"שמרית" מציגה "נטורינה" טעימה, בריאה וטבעונית!

בדיחה ישנה מספרת על אישה יהודיה בכפר קטן שפנתה נסערת על הרב ואמרה לו "הכנתי סיר מלא תבשיל בשר, ובטעות נפלה חתיכת חמאה קטנה, האם עלי לזרוק את כל הסיר? אין לי כסף למצרכים חדשים!". בדק הרב את הסיר ופסק "הסיר גדול, יש בו הרבה תבשיל, לכן כמות החמאה שנפלה לך לתוך הסיר היא קטנה והיא בבחינת "בטל בשישים" ואת יכולה להציל את התבשיל ולהגיש את המנה למשפחתך בלי חשש". שמחה האישה והלכה לביתה. כעבור כמה ימים הרב פגש אותה ברחוב והתעניין לדעת איך היו הבישולים. ענתה האישה "תשמע, מאז שהתחלתי להוסיף לתבשיל את ה"בטל בשישים" – המשפחה שלי מתענגת!"

להמשיך לקרוא

אררררריבה לה מוחיטו!!

קיץ, חם, כולם רוצים לשתות משהו מרענן, שיהיה גם כייפי, טעים וחדשני. המלצר עובר עם כוסות קוקטיילים מקושטות במטריות קטנות או בעיטור סוכר, מגיש לזו, מגיש לזה, ואז מגיע למי שנאלץ לסרב כי "אני הנהג התורן" ורואה את החברים שלו נהנים בלעדיו. נכון, מישהו צריך להיות הנהג התורן, אבל למה שלא ייהנה כמו כולם?

להמשיך לקרוא

"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!

האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.

להמשיך לקרוא

Nany – משקשקים את המטבח.

בתחרויות בישול בטלוויזיה, כשמנה יוקרתית מוגשת לשף מפורסם, הדבר הראשון שהוא מחפש הוא את הרוטב. איפה הרוטב? שאלה שעלולה לפסול מתחרה שהגיש את הבשר הטוב ביותר, או את התבשיל הטוב ביותר. הרוטב הוא הבגד המיוחד של מנה, הוא נותן לה את הרטיבות, הטעמים והאיזונים.

להמשיך לקרוא

"ב(מבה) לי על הקיץ, בא לי על הים!" (וגם בייגלה).

אנחנו אנשים משונים, מצד אחד אוהבים שינויים, מצד שני מתים על שיגרה. איך משלבים בין השניים? לוקחים משהו אהוב ומוסיפים לו גיוונים, ואם הם מעניינים וטעימים, עוד יותר טוב.

זה לא סוד שאחת המילים הראשונות שתינוקות מבטאים היא המילה "במבה", לא רק כי היא קלה לביטוי אלא כי במבה הוא חטיף אהוב לכל הגילאים, מתינוקות ועד בני 120.

לקראת הקיץ "אסם" מביאה לנו גיוונים חדשים בתחום הבמבה – "במבה אייס קפה" שמומלצת להקפאה, "במבה בומבה" שחוזרת באריזה חדשה ו"בייגלה עיגולים בטעם ברביקיו על האש".

להמשיך לקרוא

האם, הבן ורוח "צבר".

כששואלים שפים ידועים מניין התחילה האהבה שלהם למטבח, ברוב המקרים התשובה תהיה "עמדתי ליד סבתא וליד אמא, ראיתי מה הן עושות והתאהבתי".

לא לכולנו יש אמהות כאלה היום, במיוחד כשהדור שלנו עסוק וממהר, ולעמוד ולהכין אוכל מסורתי לא פשוט, ואם יש אפשרות לקבל את הטעמים האותנטיים בקלות ובנוחות, למה לא?

זה בדיוק היה קו המחשבה ב"סלטי צבר" ולכך הם גייסו שלוש אמהות של שפים ידועים – אימו של אבי לוי, זוכה "מאסטר שף", השף והבעלים של המסעדה המצליחה "המוציא" והפרזנטור של "סלטי צבר" – מרים לוי, אימו של יוסי שיטרית ממסעדת "דוד ויוסף" – ענת שטרית, ומיכל אביב, אימו של עוד זוכה "מאסטר שף" והבעלים של "קוק במבינו" – השף טום אביב.

הבנים השפים ביחד עם האמהות בחרו את הסלטים האהובים עליהם, והתוצאה- "סלט של אמא"  – מהדורה מיוחדת בסדרת סלטי הפרימיום של "צבר", ארבעה סלטים שמחברים את המסורת הביתית של האמהות, הטאצ' המודרני של הבנים והרבה אהבה.

להמשיך לקרוא

רנדי בע"מ מציגים: דרום אמריקה ותאילנד אצלכם במטבח!

בין אם עשיתם את הטיול הגדול לתאילנד או לדרום אמריקה, בין אם זה היה טיול "מתכלבים" או חמישה כוכבים, יש משהו בטעמים של המקומות האלו שיכול להחזיר אתכם לשם לשניה, גם אם בעצם לא הייתם שם.

אחד הפירות שהכי מסמלים טיולים וחופש הוא ללא ספק הקוקוס. ממזונם של גיבורי "השרדות" דרך פינה קולדה, ממנות אסיאתיות ועד קש שתקוע בפרי בחופי קופאקבנה, אפילו יצרני קוסמטיקה כבר השכילו להכניס את ניחוח הקוקוס למוצרים כדי לגרום לנו להרגיש בחופשה מפנקת.

להמשיך לקרוא

אסם – כי אהרוני כבר לא לבד!

קשה לדמיין את עולם הקולינריה הישראלי בלי מנות אסיאתיות, ולהזכר שלפני עשרים שנה מי ידע בכלל מה זה "ווק"?

סויה רבה כבר זרמה במטבחים מאז שאהרוני, האיש והגבות, הביא טעמים מוזרים ומיוחדים, רטבים עם שמות שקשה היה לבטא, וצורת אכילה שדרשה לימוד "מה עושים עם שני המקלות האלה"?.

להמשיך לקרוא

ברמן FREE – E – החופש להיות בריא!

אם יש מוצר מזון אחד שיש עליו קונסנזוס שהוא משמעות המילה "אוכל", זהו הלחם. כבר מימי קדם הלחם היה הבסיס למזון של בני האדם, בגרסאות רבות ושונות, ובתוספות אין סוף.

יש ברכות על הלחם, יש מנהגים הקשורים בלחם, יש אמונות העוסקות בלחם, פתגמים ועוד, מ"לחם! עבודה!" ועד "אם אין לחם אין תורה" ועוד.

בעבר יכולנו לבחור בערך בין שני סוגי לחמים- הלבן והשחור, שנפרסו במכולת לבקשתנו (ואם לא היה כסף, קנינו חצי לחם). אחר כך התחילו להגיע סוגי לחם שונים מסוגי קמחים שונים ובטעמים מגוונים.

להמשיך לקרוא

"המאפה הצרפתי" – פאריז פינת חולון.

יש לנו הרבה אסוציאציות כשמדובר במילה "צרפת" – מגדל אייפל, שאנז אליזה, נשיקה, וכמובן כל ה"פטיסרי" ו"בולנז'רי" למיניהן שרק חלונות הראווה שלהן כבר גורמות לנו להשמין שלושה קילוגרם.

אפייה צרפתית נחשבת לאפייה איכותית וטעימה.

להמשיך לקרוא