ארכיון תגים | צמחוני

האהובה האיטלקית שלי

האווירה הזו היא בדיוק האווירה ב"אמורה מיו" התל אביבית, הממוקמת מול "גן העיר", בצמוד לבניין עיריית תל אביב, על שטח גדול שנחלק לכמה חללים ומעוצב בשפע של פריטים איטלקיים- מקומקומים וקדרות עד לתמונות נופים ואנשים, בובות, ציורים, אפילו אוסף "סיפולוקסים" מככב שם על המדף, לצד מקרר יין ענק. הפריטים נאספו על ידי בעל הבית בנסיעותיו לאיטליה ועל ידי אורחים שהגיעו והביאו איתם מזכרות שונות.

אם צריך לתאר את האירוח במילה אחת, היא בהחלט המילה "בגדול". המלצרים מסוגלים לשאת מגדל של צלחות וכוסות ולהניח הכל במדויק, המנות מגיעות במהירות , המוסיקה היא ברובה קלאסיקות איטלקיות מזן טוטו קוטוניו, והתפריט מבטיח שכל אחד ימצא את מבוקשו- מהילד ועד הצמחוני (והטבעוני, וזה שלא מעוניין בגלוטן). המסעדה קיימת כ-17 שנים, והתפריט נשאר קבוע פחות או יותר, כי מנות מנצחות למה להחליף?

עיון קצר בתפריט מגלה שהרבה מהמנות קרויות "צ'יו" ו"צ'יה" ("דוד" ו"דודה" בהתאמה) כיאה למשפחות גדולות שבהם לא ממש זוכרים מי קשור למי ולכן קוראים לכולם "דוד". על כוס קיאנטי משובח, כיאה ל"ברומא התנהג כמו רומאי", בחרנו את המנות הראשונות – פוקצ'ה עם שמן, רוזמרין ושום (עם אופציה נטולת שום למי שיש תוכניות רומנטיות לשעה מאוחרת יותר), קרפצ'יו בקר בשמן זית, לימון, רוקט והמון פרמזן, ו"אנטיפסטי" שמגיע בשני גדלים וכולל חצילים בפרמזן, בטטה עם טימין, שעועית ירוקה, פטריות, גזר, ארטישוק, קוביות פטה ופלפל קלוי. כל אחת מהמנות היא קטגוריה בפני עצמה ושלושתן שידרו טריות רבה. הקרפצ'יו היה עז טעמים, הירקות היו עדינים יותר, והפוקצ'ה מפתה, בעיקר כשנטבלה בשמן הזית והחומץ שהוגשו לשולחן.

המשך הכתבה- כאן.

לפעמים החומוס הוא רק תירוץ

שכונת פלורנטין וסביבותיה תמיד היו אזור מלא הפתעות. ואחת מהן היא ללא ספק "חומוס ושות'" שממוקמת שם כבר שנתיים וחצי ומציעה הרבה יותר מחומוס.

המקום קטן, ממוקם על הרחוב ומהווה מוקד משיכה הן לסועדים שיושבים במקום והן לכאלה שלוקחים טייק אווי. כשנכנסים מוצאים תפריט שמודפס מדי יום וכולל את המנות הקבועות והמתחלפות.

הבעלים, שלומי אלינגר נושא רזומה מכובד של עבודה במסעדות שף על כתפיו, ומגשים את החלום שלו לאוכל טעים, לא יקר, מחמם לב ובטן ומשודרג ומהתפיסה הזו הגיע ה"שות" של "חומוס ושות'"- המנות הנוספות שמעבר לחומוס.

בתפריט ניתן למצוא מנות כמו סלטי פאטוש וטבולה, עדשים או סלט שוק, מטוגנים כמו פלאפל וצ'יפס, תבשילים צמחוניים וטבעוניים, חריימה וקוסקוס ועוד, רק מה, מאחורי כל אחד מהשמות האלה מסתתרת מנה משודרגת, עם איכות של שף וטוויסטים של משורר. ואת השדרוגים האלה טעמנו בערב נעים, כשאנו יושבים לשולחן וצופים אל הרחוב שהמה בצעירים, כלבים, צעירים עם כלבים ועוד, כיאה לפלורנטין פינת הרצל.

להמשך הכתבה- כאן.

ענבה – מקום טעים במודיעין.

בראשית היה זה נחל ענבה, שזורם ממזרח לעיר מודיעין ועובר דרך וואדי ענבה . הפארק שהוקם על נתיבו נקרא על שמו – "פארק ענבה" ועל שם שניהם קרויה מסעדת "ענבה" הצמודה.

המסעדה, שנפתחה ב2016 רחבת ידיים, מוארת ומשקיפה אל האגם של הפארק, וכוללת חלל פנימי וחלל חיצוני לימי מזג אוויר יפה.

מה שנחמד במסעדה הוא שלא רק שיש תפריט גדול ועשיר שעונה על כל צורך- מקרניבורים שנהנים מבשר איכותי, דרך צמחונים, טבעונים, כאלה שרגישים לגלוטן, ילדים ובעצם כל סוג דרישה וקהל, אלא שההליכה לקראת הסועד כל כך גדולה שיש מצב שגם ממציאים לו משהו על המקום. כך למשל כשבן זוגי התלבט איזה קוקטייל לבחור, הוא נשאל על הכיוון האהוב עליו וקיבל משקה שהורכב במיוחד בשבילו, כמו גם מנות מיוחדות שהן פשוט "התפרעות של השף באותו רגע" כפי שהוגדרו על ידי צוות המקום.

להמשיך לקרוא

טוני האוס – היופי שבעדינות

בתרבות הסינית עדינות היא תכונה נערצת – הקליגרפיה שבה מושחים את הצבע במכחול על הנייר, קיפולי העגורים, תנועות הגוף המדויקות וגם מנות האוכל שמעוצבות בהקפדה והופכות כל מנה ליצירת אמנות קטנה, שבה "אוכלים עם העיניים" עוד לפני שטועמים.

את העדינות הזו הביא טוני מק ל"טוני האוס" התל אביבית, מסעדה סינית אסיאתית שמתמחה ב"דים סאם", אותן כופתאות רכות ומלטפות שכמעט מתפקעות מרוב הטוב שהן מכילות. במנות המסעדה ניתן למצוא מנות מוקפצות, ממולאות , מאודות או מטוגנות במבחר של מילויים, צמחוניים או בשריים (בקר, עוף, פירות ים או טופו).

השעה הייתה שעת צהרים של שבת, ולשולחנות במסעדה הסבו קבוצות וזוגות שונים כמו קבוצה של סינים שבסוף הארוחה התווכחו בטקסיות על זכות התשלום, זוגות מעורבים של אנשים מאסיה וישראלים, קבוצות ישראליות לגמרי, וגם משפחות על ילדיהן, כשהיה נפלא לראות ילדה כבת ארבע אוחזת בצ'ופסטיקס ואוכלת בשיא הטבעיות.

בסרטים ובתוכניות טלוויזיה שעוסקות במזון בסין, תופס המרק מקום נכבד, כשהוא משופע בכל טוב ומהווה ארוחה מזינה לכל דבר. ב"טוני האוס" ישנם מספר מרקים בתפריט, כולל ה"ראמן" המוכר והאהוב. אנו קיבלנו לטעימה את ה"טום יאם" שהגיע בקערה גדולה וכלל אטריות חיטה, קרם קוקוס, עגבניות שרי, למון גראס, גלינגל, עלי קפיר, טריות שמפיניון, מיץ לימון, רוטב דגים וכוסברה, ותוספת של שרימפס (ניתן במקומם לקבל עוף או ירקות). הוזהרתי שמדובר במנה פיקנטית, אבל האטריות איזנו את הטעמים כך שלא הייתה בעיית חריפות. המילה "עשיר" קטנה על הקערה הזו, שכללה את כל המרכיבים, כולל השרימפס, בנדיבות רבה מאד, ובעצם הייתה סוג של נזיד או תבשיל. המרק היה משביע מאד, חמצמץ ומרענן, אך לא מכביד, אחד הטובים שטעמתי.

המשך הכתבה – כאן.

פיצה דומינו'ס MIX- השלם גדול מסך חלקיו.

כשהיינו ילדים שהולכים לגלידריה, מתוך מבחר התוספות היינו מבקשים בערך את הכל, והתוצאה היתה מיש-מש אחד ענק. כשגדלנו הכרנו את מושג "איזון הטעמים" שכל כך נפוץ היום בכל תוכנית בישול, ולמדנו לשלב מרכיבים שיתנו לנו תוצאה טעימה יותר מכל מרכיב לחוד.

לפיצה יש הרבה אפשרויות לתוספות ושילובים, וכיצד נדע להכין לעצמנו את הפיצה האופטימלית?

להמשיך לקרוא

לנגוס באנגוס

למסעדת "אנגוס" יש עדר פרטי, שמורכב מזני עגלים וטלאים ייחודיים, המגודלים בצורה אופטימאלית בצפון הארץ ומועבר במהירות למסעדה, כך שהוא מגיע בצורה הטרייה ביותר. התוצאה? חגיגה בשרית, כפי שנוכחתי בעצמי בערב תל אביבי נעים.

המסעדה רחבת ידיים, מורכבת מכמה חללים ומעוטרת במוטיבים כמו אוכף, גזרי עצים וכסאות עור שמקיפים שולחנות עץ. למעשה המסעדה, כמו כל דבר בצה"ל, מורכבת משלושה חלקים – "אנגוס" המסעדה עצמה, בהגשה אלגנטית, "אנגוסרי" – מסעדת מזון מהיר שמבוססת על הבשרים של "אנגוס" ובה אפשר לקנות כריכים ובשרים לקחת או לאכול במקום, והקצבייה שמוכרת כל מה שאפשר לרצות בתחום הבשר, במחירים של מכירה ישירה בין היצרן ללקוח. ההתחלה הייתה צנועה, כשרועה צאן גלילי צעיר בשם סאלח דבאח רעה את הצאן שלו ופתח אטליז ומכולת קטנה בכפר דיר אל אסד. השמועה על הבשר האיכותי פשטה והלקוחות החלו לזרום מקרוב ומרחוק. הדור הבא של המשפחה כבר הרחיק נדוד לכל קצווי העולם כדי ללמוד כל מה שצריך לדעת על בשר וחזר עם הידע להקמת רשת מסעדות "אנגוס", כשמסעדת הדגל היא הסניף התל אביבי.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? זה כאן.

קונגרס בזל – הלקוח תמיד אשם (בהנאה).

כן, זו הכותרת שחרוטה בכניסה ל"קונגרס בזל" – אוכל מהיר באווירה ביתית- כפי שמגדיר זאת ג'ו – שנושא תגיות של "מלצר/ מארח/ברמן/שליח" ומחליף אותן לפי הצורך. בכלל, כשמגיעים ל"קונגרס בזל" – ההמלצה היא לקחת את הזמן ולקרוא את כל מה שכתוב על הקירות, ויש שם הרבה. רשימות של "מה מעצבן אותנו" (וחטאתי בסעיף 5 כבר כשהגעתי ושאלתי איפה השירותים), דרך "את מי משרתים קודם" (רמז – אם אתם סלבים או קשישות תקבלו עדיפות), ועד לרשימות כללי המקום, ועל הדרך תעודת הבגרות של הבעלים שתלויה אחר כבוד על הקיר תחת הכותרת "אין דבר העומד בפני הרצון"!

אם אומרים שדיסנילנד הוא המקום החייכני ביותר בעולם, אז "קונגרס בזל" הוא בוודאי המקום הידידותי ביותר בתל אביב, והיחס לו זוכה כל סועד הופך אותו תוך דקות לחבר בחבורת "הקונגרס".

להמשך הכתבה- לחצו כאן.

"רוזה מודיעין"- את אהובה שלי!

כן, הכותרת מתבקשת, בעיקר כששאלתי "מיהי רוזה שעל שמה קרויה המסעדה" וקיבלתי את התשובה "המייסד פשוט שמע את השיר "רוזה רוזה" של יהורם גאון ברדיו, והחליט שכך יקראו למסעדה. (ורק הרהרתי לעצמי, טוב שהוא לא שמע באותו זמן את "ג'ינג'יס חאן" למשל..).
בכל מקרה- על מה מדובר? מסעדת "רוזה" במודיעין היא חלק מרשת מסעדות, כולן כשרות, שמפוזרות ברחבי הארץ- כשהסניפים הראשונים הוקמו בירושלים. על התפריט אחראי השף הירושלמי הידוע אבירם דותן, והביצוע בפועל הוא של השף שי אוחנה, שבא עם רזומה של עבודה ב"המוציא" הפופולארית.

המסעדה ממוקמת במתחם ישפרו סנטר מודיעין, מה שאומר שפע של חנייה חינמית ממש מול דלת הכניסה למסעדה. לעכברי עיר תל אביבים כמוני זה היה עונג נדיר. למקום יש כמה חללים שונים – המרפסת החיצונית, למזג אוויר נאה ולבריזה, החלל הפנימי המרווח מאד, שכולל גם נישות חמודות עם שולחנות עגולים אליהם הסבו משפחות, כולל חוגגי יום הולדת עם הזיקוקים קומפלט, שולחנות זוגיים שיכולים להפוך גם לקבוצתיים לפי הצורך, וחדר VIP  לאירועים פרטיים קטנים. בחדר הזה יכולים לחגוג עד 45 אורחים, ואם יש אירוע גדול יותר, הוא יכול להתקיים בימי שישי (בקיץ) ובמוצאי שבת, ואז מגייסים את כל שטח המסעדה.

רוצים לקרוא עוד? ההמשך כאן...

ריבר נודלס בר – אסיה בקצה הצ'ופסטיקס

בלב רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לשבת ולהרגיש במזרח הרחוק". זו הגירסה שלי לשיר המוכר של הכבש השישה עשר.
המקום? "ריבר נודלס בר" שממוקם באזור הבורסה, מוקף במגדלים גבוהים ומהווה אי של בריחה לאקזוטיקה קולינרית.

התפריט שמופיע על גבי אייפד נוח לשימוש וידידותי, מחולק לקטגוריות של מנות ראשונות, מרקים, מנות ווק, גריל ואורז, סושי, שתיה (קלה או אלכוהולית) ותפריטים מיוחדים לילדים, לנמנעים מגלוטן ולטבעוניים. רק אזהרה לפני שבוחרים מנה- קחו לתשומת לבכם שהמנה שאתם בוחרים עכשיו, תהיה גם ארוחת הצהרים או הערב הבאים שלכם מכיוון שגודל המנות הוא ענק, והסיכוי הוא גדול שתהיה גם שקית "דוגי בג" למה שלא הצלחתם לסיים. (ותכינו גם את האינסטגרם, המנות יפיפיות!)…..

להמשך הפוסט- כאן.

"דולפין ים" – החוויה הימית (והבשרית) של ירושלים.

העיר ירושלים כבר מזמן ביססה את מעמדה כבירת קולינריה מפוארת. ניתן למצוא בה מסעדות בכל הרמות ובכל הטעמים, שחלקן כבר הפכו למוסדות וותיקים שלקוחות חוזרים אליהם עם הדור השני והשלישי.

כזו היא "דולפין ים"– מסעדת דגים, פירות ים ובשרים, שקיימת כבר קרוב לחמישים שנה, ואהובה מאד על הלקוחות הקבועים וגם על תיירים ומבקרים בעיר שמחפשים אוכל איכותי, טרי מאד, מגוון ועשיר.

להמשיך לקרוא