ארכיון תגים | קבוצות

הכדור הפורח TLV – "מעלה מעלה מעלה".

בסרט "UP" הגיבור היה צריך לקשור הרבה בלונים לביתו כדי להרימו באוויר. בפארק גני יהושע בתל אביב אין צורך בהרבה בלונים מכיוון שיש בלון אחד ענק, הוא ה"כדור הפורח TLV" שמאפשר להתרומם לגובה 400 רגל ולראות את כל תל אביב (וגם פתח תקווה, מודיעין ומגדל הפיקוח של נתב"ג יחד עם נופים רבים אחרים) פרושה מתחת לרגליים.

להמשיך לקרוא

הזהב של ערד.

שעה וחצי של נסיעה נינוחה מ"מדינת תל אביב" שוכנת ערד, עיר קסומה שהיא ממש לא רק תחנת עצירה בדרך לים המלח או לאילת, אלא אתר תיירותי גדול שכשמגלים כמה פעילויות ואוצרות יש בו, מבינים שצריך להגיע לפחות לכמה ימים כדי לקבל טעימה מהמקום.

רוצים דוגמאות? ביקרתי בעיר ליום אחד וטעמתי על קצה המזלג חלק מהאפשרויות הגלומות בעיר, שמתאימות לכל בני המשפחה, בין אם הם מייטיבי לכת או מייטיבי לסת, חובבי שופינג או טבע, יש הכל.

מבחינתי, כשאני שומעת את המילה "שופינג" אני כבר לא כך כל שומעת את המשך הטקסט ולכן היה טבעי שהתחנה הראשונה שלי בעיר תהיה ב"צים סנטר"- מרכז הקניות הגדול באזור, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, שהייתי חייבת לכתוב עליו פוסט נפרד

להמשיך לקרוא

"אקויה" ו"חמי יואב"- העונג הלוהט של החורף!

התקופה היא לפני כאלפיים שנה כשרומאי אחד אומר לחברו "שמעת על הלהיט החדש?" והוא התכוון למעיינות חמים , משופעי חומרים מזינים ובריאים לגוף ולנפש, שהופכים כל אדם עירוני עצבני לחתלתול מתפנק.

עונת החורף היא האידאלית למעיינות חמים, מגיעים מהקור שבחוץ, עטופים במעילים, צעיפים וכובעים, מסירים את הכל ונכנסים לחלוק מפנק ומשם למים מהבילים ומרגיעים. אין יותר טוב מזה.

בעצם יש, אפשר להגדיל את החוויה הכוללת. בהרבה. "אקויה". ספא מפנק במרחק שעה מהמרכז, שמגדיל את חוויית החורף למימדים מפנקים במיוחד, והופך יום חורפי ליום פינוקי.

להמשיך לקרוא

מוביקס- חווית הקולנוע הפרטית!

מכירים את זה שאתם יוצאים לסרט, מתלבשים, אולי לוקחים בייביסיטר, מגיעים לאולם, לא תמיד נקי, ויושבים בין הקהל ואז…. מי לא מכיר את סדרת הדמויות הבאה- אלה שמכרסמים את הפופקורן בקולי קולות, אלה שדנים בינהם בתוכן הסרט, אלה שמחליטים לענות לטלפון המצלצל, ואלה ש"רק בודקים"  אבל מאירים את כל האולם עם הסלולרי בדיוק בקטע המותח. אני זוכרת פעם אחת לפני שנים רבות, זכיתי בזוג כרטיסים לסרט, ולא היה לי זמן לממש עד שכמעט הסרט ירד מהמסכים. כדי לא להפסיד אותו, הלכנו להקרנה האחרונה שהיתה לפני שהסרט נגנז, ובגלל זה היינו הצופים היחידים באולם. איזה אושר! איזו שלווה!

להמשיך לקרוא

מול הרי הגלבוע צל הרי הרמה- חלק א- הבוטיקים.

הגלבוע, עמק חרוד, הצפון הקרוב- מרחק של שעה מהמרכז, והכל שונה. הוזמנתי לבקר ולנסות חלק מהאפשרויות הגלומות באזור, וחזרתי עם כל כך הרבה רשמים שהייתי צריכה לפצל אותם לארבעה פוסטים שונים.

החלק הראשון מתמקד בבוטיקים קולינרים שונים ותוצרתם המיוחדת.

זית רענן

כשישי אסייג (אין קשר לשלום…) פרש מהצבא אחרי קריירה ארוכה, הוא החליט שעכשיו הזמן ללכת עם הלב. והלב משך אל המעדנים- וכך מצא את עצמו ישי לומד, משתלם, מכין, מנסה ולבסוף מוציא תחת ידיו גן עדן שלם- מרקחות, ריבות, זיתים כבושים, חמוצים, מיצים, וגולת הכותרת – שמן זית איכותי.

להמשיך לקרוא

בנימינה ואביאל- אופניים וארוחה טובה.

אחרי כל האומנות שספגתי באזור זיכרון-בנימינה-עין הוד, הגיע הזמן לזוז קצת ולטייל ולשם כך הגעתי ל"חיים אופניים" בבנימינה  – המקור לכל זוג אופניים אפשרי – אופניים רגילים, אופניים עם כיסא לילדים, אופניים בכל גודל, אופניים חשמליות מסוגים שונים, קלנועית וכל כלי תחבורה שיכול להסיע אנשים במרחבים של בנימינה והסביבה.

השם המקורי של המקום הוא "תחנת האופניים רכבת בנימינה" ואפשר לשכור שם אופניים, לקבל הצעות למסלולים שכולם מסומנים ומסודרים לרכיבה נוחה על שטח מישורי. המסלולים עוברים דרך כרמים, מטעים, חורשות ומבנים הסטוריים ומיוחדים וכל אחד יכול לפי הקצב שלו.

ישנם סיורים מאורגנים כמו סיורים בעקבות מורשתו של אהוד מנור בן המקום, מהבית בו גדל (כולל המרפסת של השיר "בשנה הבאה" ) ועד למקום קבורתו כשהכל מלווה בשירים שלו שנכתבו על כל מקום ומקום וקמים לתחיה לנגד עינינו.

כשהגענו למקום ביום שישי לקראת הצהרים, כבר היו שם משפחות שהצטיידו באופניים לכל הגילאים, חבשו קסדות, קיבלו הדרכה ויצאו לדרך. באתר של "תחנת האופניים" ובמקום יש כל כך הרבה אפשרויות למסלולים שניתן לבלות שעות ארוכות ברכיבה נוחה ולהגיע למקומות קסומים כמו מבצר שוני, גן אהוד, בקעת הנדיב, שמורת אלוני יצחק, אמת המים, נחל התנינים ועוד. ובגלל שיש מגוון כל כך רחב של אופניים וכלי רכב, אפשר להגיע לטיולי חברה למשל, כשיש פתרון ממונע גם למי שאינו רוכב על אופניים. (ויש אפילו אופניים זוגיים לשיא הרומנטיקה!)

המקום מספק גם את החוויה הכוללת – חנייה, מים קרים, שירותים ומקלחת, תיקים, מפות, שמירת חפצים, ואפילו ארוחות לשטח.

עוד מידע ב – http://www.btb.co.il/

כמובן שטיולים עושים אותי רעבה (וגם הרצאות, תערוכות, סריגה ובעצם רוב הפעילויות שאני עושה…) והכיוון היה למושב אביאל, ל"מזווה של ג'ייקוב".

המזווה של ג'ייקוב מוגדר כ"טעמי הטבע במיטבם" וג'ייקוב, הוא ג'ייקוב שגיב- מכין מהטבע מגוון עצום של מאכלים- כולל ריבות ומאפים, מרקחות, מעדנים, ליקרים, ריבות אלכוהוליות למבוגרים ועוד כל כך הרבה דברים שאין סיכוי שבכלל אצליח לרשום את הכל.

אנחנו הגענו לג'ייקוב בשישי בצהרים, לארוחת הבראנץ' המפורסמת שלו. בלב גן וורדים פורח , מתחת לעץ אשכוליות עמוס פרי, נפתח עבורנו שולחן עם מטעמים – מיץ טבעי ייחודי (אנחנו בחרנו בשילוב מרענן של רימונים עם נענע בשם "רימונענע"), ויחד איתו הגיעה סלסילה של לחמים מקמח מלא עם חמאה (ויש סימונים מיוחדים למנות נטולות גלוטן, ועכשיו עובדים על תפריט שיסמן בבירור גם מנות צמחוניות או טבעוניות).

אחר כך הגיעו כלים קטנים עם מטבלים מיוחדים – מאפה ביצים קטן, גווקמולי מיוחד, פלפלים אפויים בצבע כתום עז, והמנצח שלי – מטבח חצילים בנענע- אני הייתי מוכנה לאכול גם בצנצנת, עם כפית, לא צריך לחם.

גם זיתים אורגניים תוצרת בית הונחו לידנו לנשנוש.

קערה של השוס של המקום הגיעה – מלאה ב"סלט ירקות העונה עשיר ברוטב וינגרט בלסמי". למה שוס? כי בקערה היו קרוב ל30 סוגי ירקות שונים, קצוצים דק, שהפכו לאתגר לנסות לזהות את כל המרכיבים (ואיך ג'ייקוב אמר? "יש מבחן בסוף!"). המילה "עשיר" לא מספיקה כדי לתאר את המגוון הטעים והבריא הזה. ג'ייקוב מקפיד שבסלט לא יהיו מרכיבים שיכולים להיות לא נוחים לאנשים מסוימים כמו בצל או כוסברה, אבל גם לא צריך אותם כי המגוון כל כך רב ובריא שאין צורך יותר בשום דבר.

פלטת גבינות משובחות ברמות חריפות שונות הגיעו לשולחן, ואיתן מבחר ריבות הבית – במקרה שלנו חבושים, תות ותפוח מקורמל. היה קשה להחליט, בסוף הצבענו במזלגות שלנו על החבושים כעל המנצח.

בארוחת הבראנץ' כלולה מנה חמה ומזינה לבחירה ממגוון גדול של מנות – קישים של ירקות וגבינות, רטטוי, מאפי שמרים וירקות ומרקים. ביקשנו מג'ייקוב שימליץ עבורנו והבחירה נפלה על "רטטוי פלוס חמינדוס" ו"מאפה תרד וגבינת גאודה" שנעשה בשיטה מיוחדת של דיקוק בצק השמרים באופן שהוא לא משתלט על המילוי ומכסה אותו אלא נותן לו כבוד. התוצאה עדינה במיוחד.

רק כשג'ייקוב אמר, שמתי לב שאין על השולחן מלח ופלפל. בדרך כלל אני מתבלת את האוכל עוד לפני שטעמתי, כאן בכלל לא היה צורך. גם בריא יותר, גם טעים יותר.

בתור שתיה חמה ביקשתי וקיבלתי "שוקו חם" שהוא בעצם כוס גדולה של חלב שמומסים בו שוקולדים בעלי שמונים אחוז חמאת קקאו, ומעלים בדרגה את המשקה הקרוי "שוקו" לדרגות חדשות.

ארוחת בראנץ' זוגית כמו זו שאכלנו עולה 160 שקלים לזוג. ישנה גם ארוחת בריאות שכוללת מנת מוזלי במקום המנה החמה ועולה 130 שקלים לזוג, ויש אפשרות לשלב את שני הסגנונות בארוחה זוגית אחת.

בתפריט יש גם מנות בשריות, חלביות, ארוחות ילדים וגם ארוחת תה אנגלית כמיטב מסורת ביתו של ג'ייקוב.

ה"מזווה" פתוח בימי שישי ושבת לקהל הרחב, ובימי השבוע לקבוצות בתיאום מראש.

לתפריט המלא, מפת הגעה, מחירים, וגם מתכונים וקטלוג המוצרים הנמכרים במקום –

http://www.jakobslarder.co.il/